שאחטי

**שאחטי**
**Шахты**
סמל שאחטי סמל שאחטי	דגל שאחטי דגל שאחטי
מדינה	רוסיה
אובלסטי	מחוז רוסטוב
תאריך ייסוד	1805
שטח	158.2 קמ"ר
גובה	100 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	226,452 (2021)
קואורדינטות	47°42′00″N 40°14′00″E / 47.7°N 40.233333333333°E
אזור זמן	UTC+3
	http://www.shakhty-gorod.ru/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני שאחטי

שאחטי (ברוסית: Шахты) היא עיר במחוז רוסטוב שברוסיה. העיר ממוקמת כ-75 קילומטרים (47 מיל) מצפון-מזרח לרוסטוב על הדון. נכון למפקד 2010, אוכלוסייתה מונה כ-239,987 תושבים.

שאחטי הייתה ידועה בעבר כ"אלכסנדרו-גרושבסקיה" (עד 1867),^[1] "גורנוי גרושסקויה פוסלן" (1867–1881),^[1] וכ"אלכסנדרובסק-גרושבסקי" (1881–1920).^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב המודרני נוסד בתחילת המאה ה-19.^[1] ייתכן והכפר נקרא לראשונה על שמו של אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה.^[1] עד אמצע המאה ה-19 פעלו באזור זה כחמישים ושבעה מכרות פחם.^[1] בשנת 1867 הכפר קיבל מעמד של עיר ששמה שונה ל"גורנוי גרושסקויה פוסלנייה" ("Горное Грушевское Поселение").^[1]

בשנת 1914 כבר התגוררו בשאחטי כ-54,000 תושבים. מקור ההכנסה העיקרי בעיר היה כריית פחם, שהתחלה באזור עוד מסוף המאה ה-18. למרות עוני התושבים, בעיירה היו רשתות רכבת, טלגרף, טלפון, חשמל ואינסטלציה. בנוסף על כך, פעלו גם ספריות, בתי חולים וסניף דואר. העיר החליפה כובשים כמספר פעמים במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, עד אשר נכבשה על ידי הצבא הסובייטי ב-28 באפריל 1919. במקביל, רבים מתושבי שאחטי חלו בטיפוס הבטן.

בשנת 1920 ניתן לעיר שמה הנוכחי.^[1] השם, שפירושו המילולי הוא "מכרות" ברוסית, נבחר בשל המכרות הרבים בעיר.^[1] בשנים 1920–1924 הייתה שאחטי חלק ממחוז דונייצק שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. במהלך שנות ה-20 נהרסו רבות מהכנסיות והארכיונים. בשנת 1928, העיר אירחה את משפט שאחטי, הראשון והמבשר של משפטי הראווה של שנות ה-30.

בשנת 1941 הוכרזה בשאחטי רפובליקה קוזאקית עצמאית, אם כי זו דוכאה על ידי הנ.ק.ו.ד.^[2] ב-22 ביולי 1942 נכבשה העיר על ידי הוורמאכט במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. בורות פחם ומבנים רבים פוצצו על ידי הגרמנים במהלך נסיגתם ב-12 בפברואר 1943. 29 מתושבי העיר זכו בתואר גיבור ברית המועצות. ב-1948 חזרו רמות ייצור הפחם העירוניות למה שהיו טרם המלחמה. במהלך שנות שלטונו של ליאוניד ברז'נייב הגיעה העיר לשיא התפתחותה. בשנים אלו התגוררו בעיר למעלה מ-250,000 וכעשרה מיליון טונות של פחם נכרו בשטחה מדי שנה.

בשנות ה-70 וה-80 ביצע הרוצח הסדרתי אנדריי צ'יקטילו רציחות רבות בסביבת העיר.

הפרסטרויקה נחשבת להרסנית במיוחד בשאחטי. מפעלים ועסקים רבים הופרטו, מה שגרם לעלייה חמורה בפשע ובשימוש בסמים. בימינו שאחטי היא המרכז התעשייתי העיקרי של דונבאס המזרחית. העיר היא גם אחת היצרניות והיצואניות העיקריות של אריחים במזרח אירופה.