שאיין (שפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאיין Cheynne
Tsėhésenėstsestȯtse
תפוצת דוברי שאיין, לפי מפקד אוכלוסין בשנת 2000
תפוצת דוברי שאיין, לפי מפקד אוכלוסין בשנת 2000
מדינות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורים מונטנה ואוקלהומה בארצות הברית
דוברים 1,900 (מפקד אוכלוסין 2015)
שפת אם בארצות הברית
כתב אלפבית לטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

שפות אלגיות

לאום אומת שאיין
קוד שפה chy עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 chy עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 chy עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאיין, או בשמה הילידי צֵהֶסֶנֵסְצֶסְטוֹצֶה (Tsėhésenėstsestȯtse), היא השפה הילידית המדוברת בפי בני אומת שאיין, בשטחי המדינות מונטנה ואוקלהומה בארצות הברית. שאיין ממוינת למשפחת-השפות האלגונקוויות. כמו בכל השפות האלגונקוויות האחרות, יש לה מורפולוגיה מדבקית (אגלוטינטיבית) מורכבת. שפה זו נמצאת בסכנת הכחדה, ברמות שונות, בשתי המדינות בה היא מדוברת.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאיין היא אחת השפות האלגונקוויות, שהן ענף במשפחת-השפות האלגיות. שאיין מקובצת בקבוצת "השפות האלגונקוויות של השפלה", יחד עם אחיותיה אָרָפָּאהוֹ ובלקפוט, המדוברות בפי אומות אלגונקוויות החיות באזורי השפלה, ויחד הן יוצרות שפראכבונד.

תפוצה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות חלקי הטיפי בשפת שאיין

שאיין מדוברת בעיקר ב"שמורה האינדיאנית שאיין הצפונית" בצפון-מזרח מדינת מונטנה ומעט במדינת אוקלהומה. על פי דיווח של אומת שאיין בשמורה הצפונית במונטנה ממרץ 2013, היו רשומים כ-10,050 חברי שבט שאיין; מתוכם, מעט יותר מרבע מאוכלוסיית שאיין בגיל 5 ומעלה דיברו שפה שאינה אנגלית.[1]

סטטוס נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת שאיין נחשבת "בסכנת הכחדה ודאית" במונטנה ו"בסכנת הכחדה קריטית" באוקלהומה על ידי אונסק"ו. במונטנה מספר הדוברים הוא כ-1700 על פי אונסק"ו, ובאוקלהומה 400 דוברים קשישים בלבד. אין מידע עדכני על שום מדינה אחרת בארצות הברית בה היא מדוברת.[2]

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשאיין יש 3 תנועות שיכולות להופיע באלופון בלתי-קולי או לָחוּש (ועל כן 6 וריאנטים), 11 עיצורים ו-2 טונים. כל הברה נושאת טון, שלרוב אינו מיוצג בכתיבה, אך ניתן לסימון באמצעות קו מעל אות-התנועה.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשאיין יש 3 תנועות בסיסיות /e a o/. הפונמה /e/ מבוטאת בדרך כלל כאלופון [ɪ] ולעיתים משתנה ל-[ɛ].

כל אחת מהתנועות האלה לוקחת ארבעה טונים: טון גבוה (כמו á [á]); טון נמוך (כמו a [à]); טון אמצעי (כמו ā [ā]); וטון עולה (כמו ô [ǒ]). כשתנועה מבוטאת בלתי-קולית היא יכולה לקבל נקודה מעל האות (למשל ė [e̥]).[3] הטונים הגבוה והנמוך הם פונמיים, ואילו תנועות בלתי-קוליות אלופוניות על פי ההקשר הפונטי.

תנועות
קדמיות מרכזיות אחוריות
אמצעיות e o
פתוחות a

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים
דו-שפתיים שיניים בתר-מכתשיים וילוניים סדקיים
סותמים p t k ʔ
חוככים v s ʃ ( x ) h
אפִּיים m n

אורתוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הכתב של שאיין מבוססת על האלפבית הלטיני, עם התאמות מיוחדות לשפה, ויש בה 14 אותיות בלבד. היא לא מערכת פונמית טהורה ולא תעתיק פונטי; הבלשן וֵּיין לימן תיאר אותה כ"כתיב הגייה" – כלומר מערכת איות מעשית, שנועדה להקל על הגייה נכונה. קיימות כמה וריאציות אלופוניות שאינן מיוצגות בכתב, דוגמת תנועות בלתי-קוליות.

אותיות המייצגות תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

[הצליל המיוצג] – האות

  • a - [a]
  • e - [e/ɪ/ɛ]
  • o - [o]

אותיות המייצגות עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[הצליל המיוצג] – האות

  • h - [h/s/ʃ]
  • k - [k]
  • ' - [ʔ]
  • m - [m]
  • n - [n]
  • p - [p]
  • s - [s]
  • š - [ʃ]
  • t - [t]
  • v - [v]
  • x - [x]

טונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • á, é, ó - טון גבוה
  • ȧ, ė, ȯ או â, ê, ô - בלתי-קוליות או לְחוּשוֹת

הטון הנמוך לרוב אינו מסומן.[4]

מורפולוגיה ותחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 

  1. ^ "Northern Cheyenne Tribe website". אורכב מ-המקור ב-2011-02-02. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2020. 
  2. ^ "UNESCO Atlas of the World's Languages in danger". בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2012. 
  3. ^ Linguist Wayne Leman included one more variant in his International Journal of American Linguistics (1981) article on Cheyenne pitch rules, a lowered-high pitch (e.g. à), but has since recognized that this posited pitch is the same as a low tone.
  4. ^ "Cheyenne language, alphabet, and pronunciation". Omniglot. בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2021. 

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Esteban, Avelino Corral. "Does There Exist Passive Voice in Lakhota and Cheyenne?" Revista de Lingüística y Lenguas Aplicadas vol.7 (2012): 93.
  • Fisher Louise, Leroy Pine Sr., Marie Sanchez, and Wayne Leman, 2004. Cheyenne Dictionary. Lame Deer, Montana: Chief Dull Knife College.
  • Goddard, Ives. "The historical origins of Cheyenne inflections." Papers of the Thirty-First Algonquian Conference, edited by John D. Nichols. Winnnipeg: University of Manitoba, 2000. pp.78-129. https://repository.si.edu/handle/10088/31967?show=full
  • Mithun, Marianne. "The Languages of Native North America." Cambridge University Press, 1999
  • Murray, Sarah E. "Two Imperatives in Cheyenne: Some Preliminary Distinctions." In Monica Macaulay, et al. Papers of the Forty-Fourth Algonquian Conference. State University of New York Press. pp. 242–56.
  • Petter, Rodolphe. "English-Cheyenne Dictionary." Kettle Falls, WA: Rodolphe Petter, 1915
  • Petter, Rodolphe. "Sketch of the Cheyenne Grammar." Lancaster, PA: American Anthropological Association, 1905
  • Leman, Wayne. "A Reference Grammar of the Cheyenne Language." Lulu Press, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאיין בוויקישיתוף