שאלון מקוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלון מקוון הוא שאלון המועבר באמצעות רשת האינטרנט. עם העלייה בשימוש ברשת האינטרנט ביססו השאלונים המקוונים את מעמדם כאחת הדרכים הנפוצות והמקובלות לאיסוף מידע למחקר באמצעות האינטרנט ולצרכים אחרים. זאת, עקב מספר יתרונות בולטים, המאפיינים את השאלון המקוון ומבדילים אותו מן השאלון המסורתי, כגון: עלות שילוח נמוכה יחסית לשאלון בדואר נייר ובטלפון, מהירות שילוח גבוהה יחסית לשאלון בדואר נייר, תצוגה וסדר שאלות גמיש יחסית לשאלון נייר והזנה אוטומטית של הנתונים בבסיס הנתונים הממוחשב[1].

השימוש בשאלונים מקוונים: יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשאלון מקוון ישנם מספר יתרונות וחסרונות, להלן העיקרים שבהם:

יתרונות השאלון המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות: הפצה וקבלת תגובה מהירה למספר בלתי מוגבל של גולשים בלחיצת כפתור אחת, בהשוואה לסקרים באמצעות הדואר[2].
  • כמות: איסוף כמות גדולה של נתונים בזמן קצר.
  • עלויות נמוכות: עלות ביצוע סקר באמצעות שאלונים מקוונים נמוכה בהשוואה לעלות באמצעות שיטות מסורתיות אחרות. העלות הנמוכה מתבטאת בחיסכון בזמן, בהפקת השאלון (שכפול דפים) ובעלויות כוח אדם (תפעול השאלון בשטח).
  • תפוצה פוטנציאלית גבוהה ביותר: האינטרנט הוא כלי המאפשר שליחה של שאלונים ללא גבולות גאוגרפים, בתפוצה כלל עולמית. בנוסף ליתרון הכמותי, האינטרנט מאפשר גישה לאוכלוסיות סגורות, שלא היה ניתן להגיע אליהם באמצעות מאגר טלפוני[2].
  • גמישות בעיצוב השאלון: שאלון המופץ ברשת יכול להיות מותאם משתמש - אותו שאלון יכול להיות מוצג באופנים שונים, המתאימים לאוכלוסיות שונות. בנוסף לכך, לעורך הסקר ישנה גמישות בהצגת השאלונים המקוונים. אפשרויות ההצגה יכולות להיות : כפתורי רדיו, תפריט גלילה תחתון, תפריט קופץ, מסכי עזרה ושילוב גרפיקות שונות.
  • דיוק בהזנת הנתונים: תוצאות השאלון המקוון נשמרות ישירות לתוך בסיסי נתונים, גליונות אלקטרוניים או תוכנות סטטיסטיות. מלבד היתרון הבולט של חיסכון בעלויות ובזמן, ישנו יתרון נוסף והוא דיוק הנתונים המוזנים. תהליך זה נעשה באופן אוטומטי, ללא התערבות אנושית, וכך נמנעות טעויות אנוש בהזנת הנתונים וקידודם. כמו כן, ניתן לוודא את תקינות הנתונים המוזנים על ידי המשיב ולהציג בפניו הודעת שגיאה אם הנתונים אינם תואמים את פורמט התשובה[3].

חסרונות השאלון המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעיית גישה: ישנן אוכלוסיות אשר אין להן גישה לרשת האינטרנט (למשל עקב בעיות פיננסיות, השתייכות לקבוצות אתניות מסוימות). אי לכך, טווח ההיענות לשאלונים מוגבל מראש לחתך אוכלוסייה מסוים. הסוקר אמור להכיר בחסרון זה, ובמיוחד כאשר השאלון מיועד למדגם, אשר אמור לייצג את כלל האוכלוסייה.
  • היענות לשאלונים מקוונים: ההיענות למילוי שאלונים מקוונים קשורה, בין השאר, למידת הפתיחות של המשתמש כלפי מסירת פרטים באמצעות רשת האינטרנט. הרשת נתפסת כמקום פתוח, בו כל נתון חשוף לכל ולכן לעיתים, העניין מוביל לכך שהמשיב ממלא תשובות שאינן משקפות את דעותיו האמיתיות.
  • מדגם מוטה: שאלונים מוטים בשל שלוש סיבות מרכזיות:
    • דגימה: מחקרים מצביעים על כך שמבחינה דמוגרפית, ההיענות לשאלונים מקוונים היא בעיקר בקרב הדור הצעיר ולכן קיימת אפשרות שהמדגם יהיה מוטה ולא ייצג את כל פלחי האוכלוסייה[4].
    • תכנון הדגימה: הבעייתיות של דגימת המשתמשים באמצעות שיטות דגימה הסתברותיות נובעת מהיעדר מאגר נתונים מרכזי לגבי כלל משתמשי האינטרנט[5].
    • כפילויות: סקרים באינטרנט רגישים מאוד לכפילויות (מצב בו אותו אדם משיב מספר פעמים על אותו שאלון) בין אם בטעות או במזיד. לסוקרים אין שליטה על המדגם / האוכלוסייה, ולכן יכול להיות מצב שאותו נבדק עונה על השאלון מכמה מחשבים או אפילו מאותו מחשב[4].
  • בעיות טכניות: יכולות להיות בעיות טכניות מגוונות, הן לגבי מילוי השאלון המקוון (במקרה שהשאלון ארוך מדי) והן לגבי בעיות טכניות במחשב עצמו[3].

דרכי הפצה של שאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-90 המאוחרות ולנוכח העלייה המתמדת במספר המשתמשים ברשת האינטרנט, גבר העניין וגברה המודעות לשימוש באינטרנט ובדואר האלקטרוני לצורכי מחקר. חוקרים החלו לעשות שימוש באינטרנט לצורך הפצת שאלונים ואיסוף נתונים במקביל, בנוסף לשיטות המחקר המסורתיות הנפוצות, אשר בין המקובלות שבהן ניתן לציין את השאלונים המדוורים (קרי, באמצעות הדואר) ואת הראיונות הטלפוניים[6].

שאלונים מקוונים מופצים בשתי שיטות מרכזיות[7] :

  • שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב פרטים.
  • שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב קבוצות וארגונים.

סוגי שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג השאלון דואר אלקטרוני באמצעות פורום אתר אינטרנט שאלון אינטראקטיבי חכם
יתרונות קל ומהיר + + + -
עלות נמוכה + + - -
עיצוב גמיש - - + -
אחסון מקומי - - - +
חסרונות נבדק יכול לשנות תשובותיו + + - -
שליטה הדדית בין סוקר לנסקר + + - -
שיתוף פעולה בין המשתתפים - + - -
טווח אפשרויות מוגבל - - - +
  1. אימייל (טקסט) : אחת השיטות הראשונות, שבהן נעשה שימוש היא טקסט מבוסס דואר אלקטרוני. בשיטה זו, הנבדק מקבל קובץ (הסקר עצמו) לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ולאחר המילוי משיבו לסוקר.
  2. הפצת קבצים באמצעות פורומים ובקשתם לשליחה במייל: בשיטה זו הסוקר נכנס לפורומים שונים ברשת האינטרנט ומבקש ממשתתפי הפורום לענות על הקובץ המצורף ולהחזירו אליו.
  3. אתר אינטרנט : שאלון הנפתח כדף אינטרנט, הכולל לחצנים ותיבות מילוי. הנשאל ממלא את התשובות ושולח לסוקר. סוג שאלון זה מתאים לאוכלוסיית נשאלים כמשתמשים רשומים או במסגרת ביצוע מחקרים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בתחום השאלונים המקוונים.
  4. שאלון אינטראקטיבי חכם : שאלון המבוסס על תבנית שאלון משתנה. השאלות מוצגות לנשאל ומותאמות אליו אישית לאור תשובותיו על שאלות קודמות. השאלון מאפשר לסוקר להגדיר תחומי בדיקה משתנים בהתאם לתשובות הנשאל.

סוגי שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב קבוצות וארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג השאלון שאלון רב משתתפים שאלון מאוחזר
יתרונות קל ומהיר + -
עלות נמוכה + -
שליטה במילוי השאלון - +
מתאים לסקר כמותי + -
חסרונות מיומנות מילוי + +
פורמט לא גמיש לסוקר + -
איבוד נתוני סקר באחזור שאלון - +
  1. שאלון רב משתתפים: בשיטה זו מזמנים נבדקים לדף אינטרנט ספציפי שבו פורסם דיון. הנבדקים עונים על השאלות ולאחר מכן לנבדקים אחרים ניתנת האפשרות להגיב לתשובותיהם. מתאים בעיקר למחקר אכותני.
  2. שאלונים מאוחזרים: שאלונים אלו מורדים מהאינטרנט וניתן לפתוח אותם רק באמצעות תוכנה שמספק הסוקר, כאשר המידע מוזן למערכת של הסוקר בפעם הבאה שהנבדק מתחבר לרשת אינטרנט. סוג נוסף של סקר כזה הוא לסקרים שמתוכנתים להיות סקרים חד פעמיים. מתאים בעיקר לקבוצות או ארגונים, אשר מקושרים לחברה העורכת את הסקר[8].

גורמים מרכזיים לשיעורי היענות לשאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים מרכזיים, העשויים לשפר את שיעורי ההיענות בשאלונים מקוונים[6] :

  • עצמת הקשר עם קהל היעד (יצירת מחויבות).
  • מעקב ותמריצים כלכליים.
  • האנשה ומתן חסות.
  • מידת העניין של משתתפים פוטנציאלים בנושא השאלון עשוי אף הוא להוות תמריץ להשתתפות.

נמצא כי שאלונים שהופצו ברשת האינטרנט זכו לאחוזי היענות גבוהים ובתוך פרק זמן קצר יותר בהשוואה לשיעורי החזר של שאלונים בדואר. את אחוזי ההיענות הגבוהים ניתן להסביר באמצעות תיאורית החליפין, הטוענת כי פעולותיהם של נחקרים פוטנציאלים מונעות על ידי הרווחים אותם הם עשויים לקבל כתוצאה מהשתתפותם . כך עולה כי כאשר יתקיימו שלושה מרכיבים הכוללים: תגמולים, רווחים ואמון, יעלו אלה את הסיכוי להשתתף בסקר[6].

אתיקה ופרטיות בשאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטרנט הביא עמו אפשרויות תקשורת מסועפות בין אנשים שונים בנושאים שונים. מחקר באמצעות רשת האינטרנט מעלה נושאים קריטיים של סיכון ובטיחות ולכן חוקרים המשתמשים באינטרנט עלולים להיתקל בקונפליקטים בין דרישות מחקריהם ותועלתם לבין התלות בזכות האנושית לעצמאות, פרטיות והסכמה מדעת[9].

המחקר מקדם מקצועית את החוקר אך בד בבד אחריותו נתונה למען קידום הידע לטובת האנושות תוך שמירה על כללי האתיקה - שמירה על הזכות לחירות, פרטיות ועצמאות המשתתף. החוקר אחראי למנוע כל פגיעה אפשרית במשתתף כתוצאה מקיום המחקר.

חוקר המבצע את מחקרו באמצעות שאלונים מקוונים, מבקש מציבור מקבלי השאלונים לשתף פעולה עמו ולהשתתף במחקרו. משמעות שיתוף הפעולה היא, שהאדם המביע עמדות בשאלון מקוון מסתכן בכך שעמדותיו הפרטיות ייחשפו. נתוניו האישיים הכלליים (כגון גיל ופרנסה) עלולים אף הם להיחשף משום שהם מעובדים ומשמשים את החוקר להסבר ממצאיו וטיעוניו האקדמיים. כתוצאה מכל האמור לעיל, ממלא השאלון עלול לשלם מחיר גבוה עבור הסכמתו להשתתף בשאלון המקוון: המשתתף עלול להיפגע ולהינזק.

השימוש בשאלון המקוון מצריך את החוקר להתייחס לסוגיות האתיות הבאות[10]:

  • חטטנות וחדירה לפרטיות – מהו הגבול שבין צורכי המחקר לאסוף פרטים חיוניים לבין חדירה לפרטיות ופולשנות לחיי משתתפי השאלון המקוון.
  • פגיעות – כיצד ניתן לאזן בין קידום המחקר לבין האיום שציבור המשתתפים ייפגע ויינזק באופן ישיר וממשי.
  • נזק פוטנציאלי – כיצד ניתן להגן מפני פגיעה עתידית אפשרית בפרט או בקהילה שלמה, שלא היו מעורבים במילוי השאלון.
  • הסכמה מדעת – מתייחס לשיקול שעל החוקר להפעיל בשלב בו מתבקשת הסכמת הנשאל להשתתף במחקר וכן למידת מחויבות הנשאל לאורך המחקר.
  • זכויות יוצרים – כיצד מתייחס החוקר לזכויות היוצרים של המשתתפים (יצירתם/עמדתם).
  • אנונימיות – ערך אבטחת והבטחת האנונימיות של המשתתף מועצם בסביבת האינטרנט, בה קיימת סכנת גישה לנתוני הזולת וחשיפתם. אחת המטלות העיקריות של החוקר היא נקיטת אמצעים לשמירת אנונימיות המשתתפים ושלמות הנתונים.

הקשיים האפשריים ביישום כללים אתיים בשאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקודים האתיים יכולים להשתנות בצורה קיצונית מתחום אקדמי אחד למשנהו, בייחוד כאשר אנו עוברים ממדעי החברה למדעים המדויקים.
  • הגישות השונות של החוקרים והמשתתפים ביישום האתיקה, עלולות להרתיע משתתפים פוטנציאלים.
  • ההבדל בין התרבויות השונות ודפוסי האתיקה הנלווים אליהן.
  • ייתכנו פערים בין תכונות אישיותו של החוקר והמשתתף בשאלון לבין ערכיהם החברתיים.
  • קיים קושי בזיהוי חוקר שאינו פועל ממניעים טהורים למען קידום האנושות, שלא יפעל בהכרח למימוש העקרונות האתיים במחקרו.

המלצות לפתרון הסוגיות האתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיקוח אקדמי על מחקרים - מוסד שחוקריו עורכים מחקרים באמצעות שאלונים מקוונים (כגון, האקדמיה) צריך להקים גוף שיפקח על מחקרים מסוג זה על מנת לוודא את יישום כללי האתיקה ולמנוע כל פגיעה במשתתפי השאלון המקוון.
  • יצירת פלורליזם אתי - ריבוי דפוסים אתיים עשוי לסייע לחוקר להתמודד עם הקשיים האובייקטיביים והסובייקטיביים המתעוררים בכל מחקר מחדש. החוקר יוכל לבחור פתרון אתי הולם מתוך המבחר[11].
  • החוקר יוכל להיעזר בקודים האתיים שגובשו על ידי גופים שונים לשאלונים מקוונים[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביבי, א' ובסר, א'. (2006). עריכת סקרים באינטרנט: יתרונות חסרונות והטיות. משאבי אנוש, ירחון 225, ספטמבר – אוקטובר.
  • Simsek, Z., & Veiga, J. F. (2001). A primer on Internet organizational surveys.Organizational Research Methods,4, 218-235.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנחיות לעיצוב שאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 15 במרץ 2008)
  2. ^ 1 2 Kent, R., & Lee, M. (1999). Using the Internet for market research: a study of private trading on the Internet. Jornal of Market Research Society, 41 (4), 377-385.
  3. ^ 1 2 יתרונות וחסרונות בשאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)
  4. ^ 1 2 חסרונות של שאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 24 במרץ 2008)
  5. ^ Kaye, B. K., & Johnson T. J. (1999). Research Methodology: Taming the Cyber Frontier Techniques for Improving Online Surveys. Social Science Computer Review 17, 323-337.
  6. ^ 1 2 3 בן ברוך, ד' והרפז, י'. לדוג נתונים ברשת. (קובץ PDF) (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)
  7. ^ השוואת שבעה סוגים של שאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 6 בינואר 2008)
  8. ^ להרחבה בנושא: דוגמה לאתר מסחרי, המשתמש בשאלונים מאוחזרים לתעשייה (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)
  9. ^ אתר ההתאחדות לחוקרי אינטרנט (אוחזר בתאריך 17 בינואר 2008).
  10. ^ אתיקה במחקר מקוון (אוחזר בתאריך 10 בפברואר 2008).
  11. ^ קבלת החלטות אתיות ומחקר מקוון (אוחזר בתאריך 21 בינואר 2008).
  12. ^ רשימת קישורים לאתרי ארגונים העוסקים בנושא (אוחזר בתאריך 17 בינואר 2008).