שאלק וילם ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאלק וילם ברגר
Schalk Willem Burger
לידה 6 בספטמבר 1852
ליידנבר, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1918 (בגיל 66)
קרייספוס, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה הדרום-אפריקאית, Transvaal Colony, איחוד דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הרפובליקה הדרום אפריקאית ה־6
11 בספטמבר 190031 במאי 1902
(שנה ו־37 שבועות)
התפקיד בוטל ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאלק וילם ברגראפריקאנס: Schalk Willem Burger;‏ 6 בספטמבר 1852 - 5 בדצמבר 1918) היה מנהיג צבאי, עורך דין, פוליטיקאי ומדינאי אפריקאנר, אשר שימש בפועל כנשיא הרפובליקה הדרום אפריקאית מ-1900 עד 1902, בזמן שהנשיא פול קרוגר היה בגלות.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא שירת במלחמת הסקהונה ב-1876, ולאחר מכן במלחמת הבורים הראשונה, שבה שירת כפילדקורנט.

הוא נבחר למפקד הקומנדו של לידנבורג ב-1885. עם פרוץ מלחמת הבורים השנייה שירת כגנרל מפקד במספר קרבות, כולל קרב ספינקופ וקרב מודדרריבר.[1] הוא מתח ביקורת על חוסר יכולתו הצבאית במהלך המצור על ליידסמית' וכן כאשר כוחות הבורים נסוגו מספונקופ. עקב כך הוא בחר לפרוש מתפקידו הצבאי ולחזור לתפקידו בממשלה.[2]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפוליטיקאי, הוא תואר כ"נאור וממולח" והוא היה אחד היריבים הפוליטיים של פול קרוגר.[1][3] הוא נבחר לפולקסטרד ב-1887, לימים כיהן כיושב ראש.

במרץ 1900, לאחר מותו של פיט יוברט, הוא נבחר לסגן הנשיא תחת הנשיא פול קרוגר. בספטמבר 1900, הוא ירש את קרוגר כנשיא המדינה, לאחר שקרוגר עזב לאירופה.[4]

במהלך הטריבונל הצבאי במאי 1901, הוא דגל בהפסקת פעולות האיבה, אך הצעתו זכתה להתנגדות נחרצת על ידי הנשיא מרטינוס תוניס סטיין ממדינת אורנג' החופשית.[5]

ברגר במלחמת הבורים השנייה

לאחר תום המלחמה ביקר בורגר באירופה, כולל בהאג. בשנת 1905, בורגר הפך לחבר מייסד במפלגת "הט פולק" והשיג מקום בלתי מעורער במועצה המחוקקת. בורגר היה ציר של טרנסוואל לוועידה הלאומית בשנת 1908 שהובילה להקמת איחוד דרום אפריקה בשנת 1910. לאחר הקמת האיחוד של דרום אפריקה, הפך בורגר לחבר במפלגה הדרום-אפריקאית תחת הגנרל לואי בותה. עלה ליושב ראש סניף טרנסוואל של המפלגה הדרום אפריקאית. ב-1911 הפך בורגר לחבר בוועד הפועל של טרנסוואל ולאחר בחירתו לסנאט ב-1913, המשיך בורגר לכהן כסנאטור עד מותו ב-5 בדצמבר 1918.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאלק וילם ברגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 205
  2. ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 196-7
  3. ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 42
  4. ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 364-5
  5. ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 317-18