שאלתיאל קוואק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאלתיאל קוואק
Alfred J. Kwak
Alfredjodocuskwak logo.jpg
סוגה סדרת אנימציה לילדים.
יוצרים הרמן ואן וין
כותבים הרמן ואן וין, אקירה מיאזאקי.
מדבבים בעברית אורית ירון, עפרון אטקין, יובל זמיר, שוש מרציאנו, אלי גורנשטיין, דב רייזר, איציק סיידוף, שפרירה זכאי, גילת אנקורי, שרית סרי, שמעון כהן
ארץ מקור הולנדהולנד הולנד
גרמניהגרמניה גרמניה
יפןיפן יפן
שפות הולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 2
מספר פרקים 52
הפקה
מפיק קאזואו טאבטה
מוזיקה הרמן ואן וין עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 25 דקות.
שידור
רשת שידור יפןיפן TV Tokyo
הולנדהולנד Varta
גרמניהגרמניה ZDF
רשת שידור בישראל ישראלישראל הטלוויזיה החינוכית, ערוץ ג'וניור
תקופת שידור מקורית 3 באפריל 198929 במרץ 1990 (26 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאלתיאל קוואק (במקור "אלפרד יודוקוס קוואק", בהולנדית: Alfred Jodocus Kwak) היא סדרת אנימציה לילדים המבוססת על מחזה מאת המחזאי ההולנדי הרמן ואן וין. 52 פרקי הסדרה הופקו במקור לטלוויזיה ב-1989 במסגרת שיתוף פעולה יפני-הולנדי-גרמני. דמויות הסדרה נוצרו בידי האנימטור האראלד סיפרמן.

בישראל שודרה הסדרה בשנים 19901991 בטלוויזיה החינוכית ובשידורים חוזרים במשך השנים.

את שיר הפתיחה של התוכנית בגרסתה העברית שרה אורית ירון, ואת שיר הסיום ביצעו ירון ויובל זמיר. את המילים העבריות לשני השירים כתבה שפרירה זכאי.

עלילת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר שבקע מהביצה, איבד שאלתיאל קוואק את הוריו, אחיו ואחיותיו בתאונת דרכים. חפי החפרפרת, חבר טוב של משפחתו, מגדל אותו. שאלתיאל יוצא להרפתקאות רבות ומשונות עם חבריו ומפיק לקחים. המדינה שבה מתגוררים שאלתיאל קוואק וקרוביו היא מַיִמוניה, המבוססת על מדינה אירופית (רוסיה, גרמניה, אוסטריה, הולנד, רומניה או צרפת).

לעומת רוב הסדרות לילדים, שבהן הדמויות אינן מזדקנות, עלילת "שאלתיאל קוואק" נפרסת על פני זמן רב, ומלווה את הדמויות מילדות ועד בגרות. הסדרה עוקבת אחר חייו של שאלתיאל מלידתו, דרך תקופת לימודיו בבית הספר ומסעותיו הרבים ברחבי העולם, ולבסוף כל דמויות הסדרה נפגשות בביתו. ההתפתחות הבולטת ביותר בסדרה היא של דולף: בתחילת הסדרה הוא מוצג כנער בית ספר שובב ובהמשך הופך לדיקטטור אכזר, סוחר נשק, פוליטיקאי חסר אחריות ופושע נבזה.

הסדרה עוסקת בצורה ישירה או מרומזת בנושאים חברתיים ופוליטיים כגון ניצול לרעה של כוח, עבדות, התעללות בבעלי חיים, מחלות סופניות, הלם קרב, גזענות ואיכות הסביבה, וכך מעבירה מסרים חינוכיים וחברתיים רבים. הסדרה מעלה גם ערכים חשובים כמו ידידות וסולידריות חברתית. בין השאר, לאורך הסדרה, נלחם שאלתיאל בדיקטטור פאשיסטי (דולף) ובמפלגת העורבים הלאומית שהשתלטה על ארצו, מארח פליטים אשר ברחו מארץ רחוקה המכונה "בוּרוּנְדִּיָה" הנתונה בשלטון אפרטהייד, מציל לווייתנים מפני ציידים, מנהל מאבק ממושך במפתחי הקרקע הפוגעים בטבע ומקדם את שינוי המשטר בארצו ממונרכיה אבסולוטית (הנשלטת בידי מלך יחיד) למונרכיה חוקתית. הבחירה להציג בסדרה את הנושאים המורכבים הללו מייחדת אותה ממרבית הסדרות המצוירות הטיפוסיות לילדים.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלבד ההפיכה הפשיסטית של דולף, הוא היה מעורב בתחבולות מרושעות רבות: גנב אבנים יקרות, השתתף בסחר בנשק, לכד דרקון חכם שאותו מכר לגן חיות, ירה בדיונון ופגם בכוונה בסכר במהלך קמפיין הבחירות והביא למותם של 26.
  • הבישוף של המדינה תמך בדולף תמורת שוחד זהב – רמז לשתיקת הכס הקדוש בזמן השואה.
  • חוץ מדולף ומדיונון, שאלתיאל נאלץ להתמודד בסדרה מול נבלים נוספים, בהם ראש העיר המושחת קרוקו ואדון ניטילוקופאן – הקוף האנוכי אשר שולט על אדמות.
  • ויני, חברתו של שאלתיאל אשר ברחה משלטון האפרטהייד, היא התייחסות לויני מדיקיזלה-מנדלה, אשתו לשעבר של נלסון מנדלה.
  • באחד הפרקים מופיע ברווז כוכב פופ רודף נשים בשם מייקל דקסון אשר כמעט מצליח "לגנוב" את ויני משאלתיאל. הוא מבוסס כנראה על כוכבי הפופ פרינס ומייקל ג'קסון.
  • באחד הפרקים פגש שאלתיאל בזמר שארגן מופע צדקה שנועד לעזור למדינה ענייה. פרק זה מתייחס מפורשות למופע הצדקה "לייב אייד" למען אתיופיה שיזם בוב גלדוף באמצע שנות השמונים.
  • הסדרה כוללת פרטים אנכרוניסטיים וסוריאליסטיים: הטכנולוגיה והביגוד של רוב הדמויות בסדרה נראים שייכים לסוף המאה העשרים, ואף על פי כן שאלתיאל ופרופסור בופון מטיילים לעיתים קרובות בחללית בעלת טכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מזו של התקופה. דמויות רבות, כמו הצוות של המלך, החתול החמדן ודולף בגלגול הנפוליאוני שלו, לובשות בגדים המתאימים לתקופות קדומות יותר. אלמנטים סוריאליסטיים בסדרה כוללים דמויות מוזרות כגון השד הרע מהבקבוק, חיילי השחמט המתעוררים לחיים ממשחק השחמט של שאלתיאל, ליצן בסגנון החלילן מהמלין על הירח, חייזרים אשר נראים כמו ברווזים פרט לרגליהם האנושיות, זנבותיהם העכבריים ומחושיהם, ופרק אשר מתרחש כולו בחלום ובו שאלתיאל מוצא עצמו במערב הפרוע ודולף מבין שהוא למעשה דמות בסדרה מצוירת.
  • בסדרה התרחשויות מציאותיות רבות, אך גם דברים בדיוניים לחלוטין. למשל, בפרק 41 שאלתיאל נופל לתוך הר געש כביכול, אך מקור האש הנפלטת ממנו איננו לבה אלא דרקון פולט אש, שאינו מסוגל לזוז ממקומו בגלל אבן שנתקעה בזנבו. בשני פרקים מופיעה גם אגדת הקשת בענן מהמיתולוגיה הקלטית, שלפיה בתחתית הקשת יש קדרה מלאה זהב.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפי ושאלתיאל. ברקע: רב החובל שטובי
  • שאלתיאל קוואק (מדבבת: אורית ירון), המכונה "שאלתי" (נהגה "שָלְתִי") – ברווז שהוריו, אחיו ואחיותיו מתו בצעירותו בתאונת דרכים, כאשר ניסו לחצות את הכביש ומכוניתו של ראש העיר קרוקו דרסה אותם. בעקבות כך שאלתי אומץ וגודל על ידי חפי החפרפרת, חברו הטוב של אביו, לו שאלתי קורא "אבא". שאלתי ישן במיטה בצורת כפכף עץ הולנדית שהייתה בעצם ביתו בשדה של אביו הביולוגי, יחד עם אביו. שאלתי הוא ברווז חכם, אמיץ, סקרן, חולמני ושמח המשתדל לעזור לחבריו ולהיאבק באי-צדק כאשר הוא נתקל בו.
  • חפי (מדבב: יובל זמיר) – חפרפרת, אביו המאמץ של שאלתיאל. בשל היותו חפרפרת, חפי מתקשה לראות היטב באור וכמעט תמיד מרכיב משקפי שמש.
דמותו של דולף. מימין ניתן להבחין בדמיון לצלב הקרס הנאצי
  • דוֹלף (מדבב: עפרון אטקין) – עורב אפור, יריבו המושבע של שאלתיאל עוד מתקופת ילדותם. כבר בילדותו, כאשר למד עם שאלתיאל בבית הספר היסודי, ניכר העדר המוסר המובהק שלו במקרים רבים. כך למשל אילץ את חברו דידי להשתמש בגלולות מרץ שנועדו לפילים בלבד כדי שינצח בתחרות ריצה בבית הספר, אגב סיכון בריאותו של דידי. בהמשך חייו הפך דולף לפושע ואף פנה לשאלתיאל לעזרה כאשר המאפיה רדפה אותו בשל חובות ההימורים שלו. לאחר שדולף הצליח להשתלט על המדינה שאלתיאל, כנציג המפלגה המתנגדת לדולף, היה האחראי להדחתו מן השלטון, ומאז עשה כן לא סלח לו דולף וחיפש נקמה. בסוף הסדרה הוא נעצר והוכנס לכלא או התאבד או הוצא להורג.

דמויות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויני קווהומבה (נהגה Winnie; מדבבת: שוש מרציאנו) – אהובתו של שאלתיאל, ברווזה שחורה שהיגרה לארץ באופן לא חוקי מבורונדייה, שבה שורר אפרטהייד (מדינה המזכירה מאוד את דרום אפריקה). שאלתיאל פגש בה לראשונה כאשר נסעה עם משפחתה ברכבת בדרך להימלט ממדינתה, שבה היו הוריה מבוקשים בגלל פעילותם המחתרתית.
  • פרופסור בּוּפוֹן (מדבב: אלי גורנשטיין) – דוב קוטב, מדען בין־תחומי. בופון ושאלתיאל נפגשים בקוטב באחד הפרקים כאשר שאלתיאל מנסה למנוע מציידי לווייתנים בלתי חוקיים לפגוע בלווייתנים. מאז שאלתיאל עובד כעוזרו.
  • רוּבּי (מדבבים: עפרון אטקין בפרקים 2–3 ובפרק נוסף מאוחר יותר, איציק סיידוף בכל השאר) – עורב, חבר ילדות של שאלתי ובעל משיכה לחפצים נוצצים שמובילה אותו לצרות רבות (כפי שניתן לראות בפרק שבו שאלתי וכיתתו הולכים לארמון המלך).
  • רני (מדבב: איציק סיידוף) – ארנב, חבר ילדות של שאלתי.
  • טוטו (מדבב: איציק סיידוף) – אווז שהיה חברו הטוב של דולף מאז ילדותו וסייע לו להיבחר לשלטון. בסוף הסדרה טוטו מחליט לעזוב את דולף בשל הנזקים החמורים שגרם.
  • לוּלי (מדבבות: שוש מרציאנו עד הופעתה של הדמות ויני, ומשם ואילך שרית סרי) – חסידה שהייתה ידידה של שאלתי והפכה בבגרותה לעורכת דין ופוליטיקאית. הייתה מעורבת בסילוק דולף מהשלטון ולימים כיהנה כנשיאת מיימוניה, לאחר שגברה בבחירות על דולף. יש לציין כי אף על פי שלולי היא חסידה ממין נקבה בגרסה העברית, בגרסת המקור ההולנדית וכן בגרסה היפנית לולי היא חסידה ממין זכר. עובדה זו מסבירה את סגנון הלבוש הגברי של הדמות.
  • רב חובל שׁטוּבּי (מדבבים: אלי גורנשטיין, דב רייזר בפרקים שאלי גורנשטיין דיבב את בופון) – אריה ים. הציל את חייהם של שאלתיאל ושל חפי מטביעה באחד הפרקים, ומאז הפך לאחד מחבריהם הרבים.
  • ראש העיר קרוקו (מדבבים: דב רייזר ואיציק סיידוף [לשני פרקים]) – קרוקודיל, ראש עיריית פולדר שבמיימוניה. קרוקו מושחת ורודף בצע. מוכנס לכלא בפרק שלפני האחרון.
  • פרנץ פרדיננד (מדבב: דב רייזר) – אריה נהנתן, מלך מיימוניה. לאורך הסדרה ועם התבגרותו של שאלתי הם הופכים לידידים וקורה לא אחת שהמלך פונה אליו לעזרה. קרוי על שמו של יורש העצר האוסטרו־הונגרי-הונגרי פרנץ פרדיננד, שההתנקשות בו הציתה את מלחמת העולם הראשונה.
  • דיונון (מדבב: יובל זמיר) – דיונון. טיפוס בלתי אמין שחי בים ועובד כמרגל.
  • איגור (מדבב: עפרון אטקין) – אנקור. בעברו השתתף כמרגל של קבוצת האנקורים בספינה שאליה היה שאלתיאל שייך. סייע להדיח את דולף מהשלטון.
  • דינג דאנג (מדבב: דב רייזר) – גורילה, מפקד הצי של ממלכת מיימוניה. מקורב למלך פרנץ פרדיננד. סייע להדיח את דולף מהשלטון.
  • פרופסור היפוטמוס מדעני (מדבב: יובל זמיר) – היפופוטם, מדען חסר מצפון המקורב לקרוקו. שמו הפרטי מוזכר רק פעם אחת – בפרק הלפני אחרון. באותו פרק הוא מוכנס לכלא.
  • לופו החתול (מדבב: דב רייזר) – חתול שמן, עני, רעב ומתוסכל שמנסה לטרוף את שאלתי בכל הזדמנות.
  • פרופסור רמזי (דב רייזר) – חתול המתמחה בתרבות מצרים העתיקה. ויני עובדת כמזכירתו.
  • משפחתה של ויני: אביה מכונה רק בשם משפחתו "מר קווהומבה", אמה היא בוקה קווהומבה ואחיה הקטן הוא טום קווהומבה. לאחר שהוריה של ויני שבו לארצם, טום נשאר עם ויני זמן מה ואחרי כן היא שלחה אותו לפנימייה.
  • יוהאן – אביו הביולוגי של שאלתיאל. ברווז חולמני וביישן המזכיר את שאלתיאל, וחבר טוב של חפי. נהרג בתחילת הסדרה.
  • אנה – אמו של שאלתיאל. ברווזה מצודדת ולה הרבה מחזרים. נהרגת בתחילת הסדרה.
  • הבישוף (מדבב: אלי גורנשטיין): ראש הכנסייה במיימוניה. דולף מנסה נואשות לגייסו לתמיכה אך אינו מצליח.

דולף כסמל לנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת מהתקופות המתוארות בסדרה הפך דולף לבן דמותו של אדולף היטלר (דולף היה שם הולנדי פופולרי לילדים שהוריהם תמכו במפלגה הנאצית), והסדרה עסקה בו ובמעלליו כמשל על הנאציזם. הוא הקים את "מפלגת העורבים הלאומית", שהוקבלה למפלגה הנאצית. חייליה לבשו מדים אדומים המזכירים את מדי האס אה והיא קבעה תקנות גזעניות כנגד "הגזעים הנחותים" – אלו שאינם עורבים (פרפרזה לחוקי נירנברג). מימרתה של מפלגת העורבים היא טוטליטרית: "דולף הוא הצדק" (התייחסות לעקרון הפיהרר)

הקבלות בין דולף להיטלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דבריו של דולף על כוונותיו לבצע "טיהור גזעי".
  • העובדה שהוא אינו "עורב טהור" אלא "בן תערובת" – אמו הייתה ציפור קיכלי – ולכן מקורו צהוב ולא שחור כשל שאר העורבים. מאז ילדותו דולף מנסה להסתיר את מוצאו האמיתי וצובע את מקורו במשחת נעליים שחורה, מאפיין המרמז על ביקורת שלפיה היטלר עצמו לא התאים לאידיאל הארי
  • חזותו בחלק הרלוונטי של הסדרה: השפם בקצה מקורו, שיערו, לבושו, יציבתו ושפת הגוף שלו, וכן קולו.
  • דגל המפלגה – טביעת רגל שחורה של עורב בתוך עיגול לבן על רקע אדום – מזכיר מאוד את דגל גרמניה הנאצית.

הסיפור מאחורי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן ון וין, כותב הסדרה, פרסם את הסיפור מאחורי יצירת הסדרה ברדיו הולנדי:

כשהילדים שלנו היו צעירים, כתבתי את הסיפור הראשון על אלפרד (שאלתיאל) קוואק. בעיקרון, זה קרה על ידי שני דברים. לילה אחד נסעתי ברכב שלי בדרכי הביתה, ובטעות דרסתי ברווז שחצה את הכביש. התחרטתי על כך מאוד. כמה ימים לאחר מכן הייתי בבית ובזמן שדיברתי בטלפון הבחנתי באמא ברווזה ושבעה גוזלים עוברים דרך הגינה שלנו. האיש שדיברתי איתו היה המנהל של התזמורת הסימפונית. הוא שאל אם אוכל לכתוב סיפור, לספר ולשיר עליו בזמן שהתזמורת תספק ליווי מוזיקלי. בזמן שדיברתי עם האיש בטלפון, חשבתי, יכול להיות שהברווזה מחפשת אחרי בעלה? ואיך תוכל להסביר לברווז שדרסת ברווז אחר? 'הלו, הלו?' אמר הקול בטלפון, 'מה אתה חושב, מר וין?' 'אני חושב על ברווז,' עניתי. והאיש ענה 'מצוין! אז תכתוב לנו סיפור על ברווז.' וכך נולד שאלתיאל קוואק. בטעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]