לדלג לתוכן

שאמיל (ניגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"שאמיל"
שיר
סוגה ניגוני חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הניגונים - חב"ד
"ניגון התוועדות
(301)
"
"שאמיל
(302)
"
"וואלאך לר' נטע מפאהאר
(303)
"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניגון שאמיל (Шамил) הוא ניגון חב"די ללא מילים, אשר על פי המסורת בחב"ד הלחין אותו האימאם שאמיל, והוא אחד מניגוני הרבי מלובביץ'. הניגון נפוץ גם מחוץ לחסידות חב"ד.

אודות הניגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הניגון לימד הרבי מלובביץ' בשמחת תורה ה'תשי"ט (1958). קודם שלימד הרבי את הניגון[1], הקדים כי החסידים מהם שמע את הניגון, סיפרו את הרקע לחיבורו:

בזמן מלחמת הקווקז, חיו בהרי הקווקז שבטים פראיים שלא היו תחת שלטון חוק כלשהו. כשהתחילה האימפריה הרוסית להתפשט ולכבוש שטחים, נערכה פלישה צבאית לקווקז, במטרה לשלוט בשטח זה. השבטים שהתגוררו בהרים אלו הביעו התנגדות אקטיבית לכיבוש הרוסי, שכללה פעולות גרילה בהן נגרמו נזקים לצבא רוסיה. בראש מערך ההתנגדות עמד המנהיג האימאם שאמיל. בשל הקושי בכיבוש האזור, הנחשב לגבוה, נקטו הרוסים בתחבולה כדי להכניע את תושבי המקום; הם רימו את מנהיג ההתנגדות והבטיחו לו כי יעשו עמו שלום ויאפשרו לו ולאנשיו הנחות תחת השלטון הרוסי. כאשר התרצה לשתף עם הרוסים פעולה, ב-1859, אסרו ושלחו אותו לגלות בקלוגה, עיר קטנה במרכז רוסיה. במקום גלותו, בעת שנזכר בתקופה בה היה יושב בהרים הגבוהים כאדם חופשי, היה שר ניגון זה, הפותח ברגשות געגועים לעבר ומסתיים בתקווה לעתיד טוב יותר. משכך, ניתן למצוא בניגון ביטוי לגעגועים אל העבר הטוב, כשאחריהם מובעת תקווה לעתיד שיוטב[1].

חסידים ברוסיה, לדברי הרבי מלובביץ', הקבילו את געגועי שאמיל לגעגועיה של הנשמה לכור מחצבתה.

הניגון מופיע בספר הניגונים - חב"ד מספר ש"ב (302).

כמה שנים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כשליח ציבור באחת השבתות במניין של הרבי אחד החסידים, ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך' בקדושה, החל לנגן את ניגון שאמיל. כיום נהוג בבתי כנסת חב"ד רבים בעולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'.

עיבודים מוזקליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 הופיע הניגון באלבום "ניגוני חב"ד 4" של ניח"ח בביצוע החזן משה טלישבסקי[2]. ב-1973 הופיע הניגון באלבום "ניגוני חב"ד 11" של ניח"ח. ב-1995 הופיע באלבום "ניגוני הרבי" של אבי פיאמנטה[3]. ב-2004 הוציא הזמר יוני שלמה אלבום "שאמיל" על שם ניגון זה, המבוצע באלבום. ב-2014 הופיע באלבום "אהבה רבה" בביצוע להקת התזמורת העממית של נאור כרמי[4]. ב-2015 הופיע הניגון באלבום "צמאה 1" בביצוע אברהם פריד[5]. ב-2020 הופיע באלבום "לחיים טיש חב"ד" מספר 2 בביצוע זאנוויל ויינברגר. ב-2021 הופיע באלבום "ניגוני עתניאל - אלול" של ישיבת עתניאל[6].

הניגון בוצע במהלך השנים גם על ידי אלי מרכוס יחד עם בני פרידמן[7], שמחה פרידמן ואחרים[8].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוזביץ מנחם, תשרי בליובאוויטש: יומני חודש החגים בבית חיינו, ישראל, 2016. עמודים 273-269 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 תורת מנחם תשי"ט כרך כ"ד, עמוד 133 ואילך ובעמוד 170 ואילך
  2. ^ שאמיל באתר חבד אורג
  3. ^ שאמיל ביוטיוב
  4. ^ התזמורת העממית - שאמיל
  5. ^ שאמיל
  6. ^ שאמיל ישיבת עתניאל
  7. ^ שאמיל עם בני פרידמן ואלי מרקוס, סרטון בערוץ "𝕷𝖎𝖋𝖊 𝖎𝖘 דאָך 𝖌𝖔𝖔𝖉", באתר יוטיוב (אורך: 03:39)
  8. ^ נמואל הרוש, ניגון שאמיל באתר בית חב"ד, אחיה אשר כהן אלורו - שאמיל ניגוני חב"ד בפסנתר - אחיה אשר כהן אלורו. באתר יוטיוב, לב לייבמן - הרב לייבמן מצטלם עם 'שאמיל' ומציג על המסך את הסיפור והמסר של הניגון ועוד באתר col, סיוון תשע"ז