שאנדור ברודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור ברודי
Bródy Sándor
ברודי בשנת 1885
ברודי בשנת 1885
ברודי בשנת 1885
לידה 23 ביולי 1863
אגר, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוגוסט 1924 (בגיל 61)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Margit Hunyady עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sándor Hunyady, András Bródy, אילש ברודי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שַאנְדוֹר בְּרוֹדִי[1]הונגרית: Bródy Sándor; אגר, 23 ביולי 1863בודפשט 1924) היה סופר, פובליציסט ומחזאי הונגרי-יהודי. הוא השפיע רבות על רבים מהסופרים ההונגריים ובהם, פרנץ מולנר, ז'יגמונד מוריץ, דיולה קרודי ועוד.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט

אביו של ברודי היה סוחר תבואה בעיר אגר בהונגריה, ממוצא יהודי. במשך זמן מה היה אביו סוכנו של הארכיבישוף של אגר במכירת התבואה שלו. ברודי היה ילד צעיר כשאביו ירד מנכסיו, והלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן. הוא ירש ממנו רק את חיצוניותו. ברודי למד הוראה כדי להפך למורה בבית ספר, אבל מעולם לא סיים את לימודיו. הוא היה מסוגל לגשר על הפערים האלה בהשכלתו או בחוסר השכלתו באמצעות כישרונו יוצא הדופן. אמנם באותה עת רוב הבורגנות והאינטליגנציה ההונגרית היו דו לשוניים (הונגרית וגרמנית), אך הוא דיבר רק הונגרית. בגיל 18 החל לעבוד כלבלר אצל אחיו שהיה עורך דין בעיר גיולה. את מאמריו הראשונים החל לפרסם בעיתון המקומי בעיר. הוא הושפע מאוד מהמורשת של הסופר הגדול מור יוקאי ומהנטורליזם של אמיל זולא. לאחר שעבר לבודפשט בשנת 1884, הצליח לפרסם את כרך הנובלות שלו בשם "עוני", ואת הרומן "דוקטור פאוסט". שני אלה משכו אליו תשומת לב הקהל והחוגים הספרותיים. רבים ראו בברודי את "אמיל זולא" ההונגרי".


בגיל 18 החל לעבוד כלבלר אצל אחיו שהיה עורך דין בעיר גיולה. את מאמריו הראשונים החל לפרסם בעיתון המקומי בעיר. הוא הושפע מאוד מהמורשת של הסופר הגדול מור יוקאי ומהנטורליזם של אמיל זולא. לאחר שעבר לבודפשט בשנת 1884, הצליח לפרסם את כרך הנובלות שלו בשם "עוני", ואת הרומן "דוקטור פאוסט". שני אלה משכו אליו תשומת לב הקהל והחוגים הספרותיים. רבים ראו בברודי את "אמיל זולא" ההונגרי".


בשנת 18881989 הוא עבד כעיתונאי בעיתון מאדיאר הירלפ (הו') (חדשות הונגריות-Magyar Hírlap). הוא נסע לקלוז'-נאפוקה וערך שם את כמה וכמה עיתונים. בשנת 1890 הוא חזר לבודפשט, ועבד שוב עבור העיתון מאדיאר הירלפ.


בתקופה שבין 1903 ל -1905 ערך בהשתתפות הסופרים זולטאן אמברוש וגזה גרדוני את שבועון "עתיד"(הו'), אשר יכול להיחשב כמבשרו של כתב העת ניוגט (מערב). בכתב העת עתיד מתח ביקורת על כישלונות החברה של אותה עת. בתקופה זו הייתה לו מערכת יחסי אהבה עם הסופרת רנה ארדש (יהודיה ששמה המקורי היה רגינה ארנטל). ברודי, שחווה רגשות אהבה עזים כלפיה ניסה להתאבד בקיץ 1905 בעיירה האוסטרית זמרינג. לאחר החלמתו חזר לעיתונות. לאחר חזרתו שוב להונגריה בשנת 1923 נשאר לבדו וסבל מבעיות כלכליות. עוד הספיק לכתוב את עבודתו הגדולה האחרונה, סיפור קצר על רמברנדט, האמן הבודד והזקן. הוא מת בשנת 1924. בעיר הולדתו אגר קראו ספריה על שמו בשנת 1952.

שאנדור ברודי הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט. מצבתו עוצבה על ידי הפסלת היהודייה-הונגרייה ארז'בט פורגאץ'-האן.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה איזבלה רוזנפלד, סופרת, שהשתמשה בשם העת ההונגרי יהודית פאהר[2]. אחד מבניהם, אנדראש ברודי, היה עיתונאי אף הוא. בנו הנוסף אילש ברודי היגר לארצות הברית. בשנת 1995 ייסד נכדו, הסופר ואיש העסקים האמריקאי אלכסנדר ברודי, פרס ספרותי על שמו (אנ'). הרחוב "ברודי שאנדור אוטצה", הקרוי על שמו, ממוקם במרכז בודפשט. אחייניו היו הפיזיקאי אימרה ברודי שנספה בשואה וחבר האספה הלאומית של הונגריה ארנה ברודי ששרד את השואה.


יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצוין מטה הן יצירותיו העיקריות של ברודי. כמעט כל יצירתו תורגמה לגרמנית וחלקה גם לשפות רבות נוספות כגון: אנגלית, צרפתית, דנית, קרואטית, רומנית ועוד.

  • Regénytárgyak", tales, 1892
  • A kétlelkű asszony", novel, 1893
  • Az Egri diákok", 1894
  • Nyomor", stories, 1884
  • Faust orvos", novel, 1888–90
  • Don Quixote kisasszony", novel, 1888
  • Emberek", stories, 1888
  • Színészvér", stories, 1891
  • Hófehérke", novel, 1894
  • "Apró regények", 1895
  • "Két szőke asszony", novel, 1895
  • "Éjszaka", stories, 1895
  • "Rejtelmek", stories, 1895
  • "Az asszonyi szépség", 1897
  • "Tündér Ilona", novel, 1898
  • "Az ezüst kecske", de luxe edition, 1898
  • "Egy férfi vallomásai", 1899
  • "Fehér könyv", 1900–01

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hegedüs Géza. Bródy Sándor, A magyar irodalom arcképcsarnoka (1991)
  • Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994.
  • Bródy Sándor életrajza a Bródy Sándor Megyei és Városi Könyvtár honlapján

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנדור ברודי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]