שאנדור הטווני-דויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאנדור הטווני-דויטש
Hatvany-Deutsch Sándor
Hatvany-Deutsch Sándor.jpg
לידה 1852
ארד, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1913 (בגיל 61 בערך)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים, בנקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לאיוש הטווני, Ferenc Hatvany עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאנדור הטווני-דויטש, ברון (בהונגרית:Hatvany-Deutsch Sándor, báró, ארד, 17 בנובמבר 1852 - נדישורני, 18 בפברואר 1913) היה, תעשיין, כלכלן הונגרי-יהודי, מייסד וסגן נשיא האיגוד הלאומי ההונגרי של התעשיינים (GYOSZ). בנו, לאיוש הטווני, היה סופר, ממייסדי כתב העת הספרותי החשוב ניוגט (מערב). משפחת הטוואני-דויטש הייתה אחת מעשרים וחמש משפחות הברונים היהודים-הונגרים

מאיץ תעשיית הסוכר ההונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו שאנדור דויטש הפך לשותף בחברת "דויטש הראשון ובנו" שנוסדה על ידי סבו, אך הוא פיתח אותה לחברה תעשייתית ומסחרית מובילה. הוא הקים גם חברות תעשייתיות וכלכליות נוספות. מבין אלה, מפעל הסוכר והזיקוק נדישוראני היה המשמעותי ביותר בכלכלת הונגריה, כיוון שהפך במהרה לגורם משמעותי גם בשוק העולמי. מאוחר יותר הוא איחד לתוך החברה הזו את החברות אדולף קוהנר ובניו וכן את חברת הנריק בריל ובניו. אז למעשה הניח את היסודות לבית החרושת העצום לסוכר בעיר הטוון יחד עם בן דודו יוז'ף הטווני. עם בן דוד אחר, בלה הטווני, הניח את יסודות מפעלי הסוכר בשַארְוַואר, באוֹרוֹסְקָה ובשַרְקַד. תעשיית הסוכר בהונגריה החלה את שגשוגה ואת המוניטין שלה בשוקי העולם עקב הפיתוח של שאנדור הטווני ובני דודיו. לזכותם ייאמר כי, עם תמיכה פיננסית ממשלתית הפכו את הסוכר האוסטרי ללא תחרותי בשוק ההונגרי והוציאו אותו מהשוק המקומי ההונגרי.

מבחינה ניהולית היה לאחוזות של המשפחה תפקיד חיוני בשגשוש מפעליו. מבחינת השטח הכולל של אחוזותיו, שאנדור הטווני-דויטש עמד במקום ה -75 בקרב בעלי הקרקעות האריסטוקרטיות הוותיקות והעתיקות בהונגריה, אך אחוזותיו היו הגדולות ביותר מבין בעלי הקרקעות הלא אריסטוקרטיות או בין האצולה החדשה. שטחי הקרקע הנרחבים שלו היוו את הבסיס להקמת מפעליו שהיו קשורים לחקלאות. מפעלים כאלה שהוקמו על ידו היו, בין היתר, מפעל לייצור מספוא, חברת החקלאות והמסחר בע"מ, משתלת צמחים והשבחתם בעיר הטוון[1] ומפעל שימורי עגבניות הטוון, שזכה להצלחה אדירה בין שתי מלחמות העולם, ופועל עד היום.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוצאה של פעילותו הייתה גם הקמת מבשלת בירה בודפשט, פיתוח מפעל טאנינים בנסיץ (טאנין הוא פולי-פנול שנמצא בצמחים, ובין השאר בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן ובצמחים נוספים). משנת 1894 הפך לנשיא האיגוד הלאומי של יצרני הסוכר ההונגריים. בשנת 1902 הקים הברון פרנץ קורין את האיגוד הלאומי של התעשיינים ההונגריים (GYOSZ), שהטווני הפך בו סגן הנשיא הראשון שלו. להטווני היה חלק גדול גם בהקמת תיאטרון הקומדיה של בודפשט. כמו כן, עסק בפעילויות צדקה רבות, כולל הרחבת מחלקת הנשים בבית החולים היהודי בבודפשט והרחבת בית היתומים היהודי בעיר ארד שאותו הקים סבו, וכן הקמת בית לעיוורים. בנוסף למאמרי הכלכלה שלו, שפורסמו בעיקר בעיתון "פסטר לויד", המחקר הכלכלי העיקרי שלו, "תעשיית הסוכר", פורסם בכתב העת "סקירת בודפשט".

בשל פעילותו והשגיופרנץ יוזף הראשון, כיבד אותו פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה שהיה גם המלך יוז'ף הראשון של הונגריה, בחברות בבית הנבחרים ההונגרי (1903) ובתואר אצולה וכן בתואר ברון ( 23 באוקטובר 1908).[2]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Itt tevékenykedett Legány Ödön a hatvani búzafajta nemesítője
  2. ^ K 19 - Király Személye Körüli Minisztérium Levéltára - Királyi könyvek - 71. kötet - 886. oldal