שארג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארג'ה (אמירות)
الشارقة
Coat of arms of Sharjah.svg
סמל שארג'ה
Flag of Sharjah.svg
דגל שארג'ה
Sharjah Panorama.jpg
תמונת פנורמה על שארג'ה
מדינה איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות
מושל סולטאן מוחמד בן קאסִמי
בירת האמירות שארג'ה
שטח 2,590 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ באמירות 890,669 (2008)
קואורדינטות 25°26′0″N 55°23′0″E / 25.43333°N 55.38333°E / 25.43333; 55.38333קואורדינטות: 25°26′0″N 55°23′0″E / 25.43333°N 55.38333°E / 25.43333; 55.38333
אזור זמן UTC +4
www.sharjah.ae

לחצו כדי להקטין חזרה

אבו דאבי דובאי דובאי עג'מאן עג'מאן עג'מאן שארג'ה שארג'ה שארג'ה שארג'ה פוג'יירה פוג'יירה פוג'יירה פוג'יירה אום אל-קיוין ראס אל-ח'ימה ראס אל-ח'ימה ראס אל-ח'ימה ערב הסעודית עומאן איראן קטר עומאן עומאןSharjah in United Arab Emirates.svg
אודות התמונה
UAE-he.png

מפת איחוד האמירויות הערביות
מראה על חוף העיר שארג'ה
משחק קריקט בעיר שארג'ה
בול מאמירות שארג'ה

א-שארג'ה[1] (ערבית: الشارقة, תעתיק מדויק: אלשארקה) היא אמירות המשתרעת לאורך כ-16 ק"מ על חוף המפרץ הפרסי באיחוד האמירויות הערביות ולאורך כ-80 ק"מ בעומק היבשה. שטחה של האמירות 2,600 קמ"ר. אוכלוסייתה מונה מעל ל-800,000 נפש (2008). העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 1998.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארג'ה היא האמירות השלישית בגודלה באיחוד האמירויות הערביות והיחידה המשתרעת לחופי המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן גם יחד. שליט שארג'ה הוא שיח' ד"ר סולטאן בן מוחמד אל-קאסמי, אמיר שארג'ה, החבר במועצה העליונה של איחוד האמירויות הערביות.

בנוסף, שארג'ה מחזיקה אף בשלוש מובלעות על החוף המזרחי של מפרץ עומאן ושמן: כַּלבַּאא', ח'ורפאקאן, ודיבּא אל-חִסְן. שטחה הכולל של האמירות הוא 2,590 קמ"ר, המהווה 3.3% משטחן הכולל של אמירויות המפרץ, להוציא את האיים.

בעיר הבירה, שארג'ה, על חופי המפרץ הפרסי, 519,000 תושבים (2003). בעיר בנייני מנהל ומסחר יחד עם מיזמים תרבותיים מסורתיים, כולל מספר מוזיאונים. נקודות ציון העיקריות בעיר כוללות שני שווקים מקורים המעוצבים בסגנון מוסלמי; מספר גנים ציבוריים וגני שעשועים כגון גן השעשועים אל-ג'זירה. העיר ידועה גם במסגדיה היפים. בעיר נמל מכולות גדול.

אמירות שארג'ה נחשבת לבירת התרבות של אמירויות המפרץ. בעיר שוכן מטה איחוד הסופרים והמוציאים לאור של איחוד האמירויות. במרכז התערוכות, אקספו, של שארג'ה, נערך מדי שנה יריד ספרים גדול[2] שבו נוטל חלק באופן אישי אמיר שארג'ה. בשארג'ה נמל תעופה בינלאומי ונמל ים, פורט חא'לד. בשטח האמירות אף מספר נווי מדבר, המפורסם בהם הוא דַ'יְד ובו גידולי ירקות ופירות. ח'ורפאקאן הוא הנמל המזרחי של שארג'ה. האי אבו נוּעַיר שייך אף הוא לשארג'ה. שארג'ה אף טוענת לבעלות על האי אבו מוסא המוחזק על ידי איראן. על האי אבו מוסא התגלה בשנת 1971 שדה הנפט מובַּארַכּ, אשר הכניס לאמירות הון רב עד שיבש.[3] לשארג'ה אף שדות גז גדולים על חופיה, המהווים מקור הכנסה משמעותי לתקציב המדינה.

לשארג'ה מובלעת בשם נַחְווה בתוך אזור מדחה שהוא בתורו מובלעת של עומאן בתוך שטח איחוד האמירויות. לעיר שארג'ה ברית תאומות עם דובאי ועג'מאן (שתיהן אמירויות שכנות, משני עברי הגבול) ולמעשה מהוות יחד אזור אורבני רציף. שארג'ה מרוחקת כ-170 ק"מ מבירת האמירויות אבו דאבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטורית, שארג'ה הייתה אחת הערים העשירות באזור המפרץ, עם התיישבות מתועדת לאורך כ-5,000 שנה. בתחילת המאה השמונה-עשרה, חמולת קאסם (משבט הואלה) התיישבה בשארג'ה, ובשנת 1727 לערך הכריזה על עצמאותה.

ב-8 בינואר 1829 שייח' סולטאן הראשון חתם על אמנה ימית כללית עם האימפריה הבריטית והפך לבן חסותה של בריטניה כדי למנוע מן השלטון העות'מאני להשתלט על המדינה. בדומה לארבע משכנותיה: עג'מאן, דובאי, ראס אל-ח'ימה ואום אל-קייוואן, מיקומה של שארג'ה על נתיב המסחר להודו העלה את חשיבותה בעיני הבריטים והם כיבדו את שליטתה במטח כבוד, כאות למעמדו (אף אם היה זה מטח של שלוש יריות בלבד, מתוך מקסימום של 21 יריות).

ב-2 בדצמבר 1971 הצטרף אמיר שארג'ה, שייח' ח'אלד השלישי, לאיחוד האמירויות הערביות.

שליטי שארג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1727 (לערך)-1777 שייח' רשיד בן מטאר בן רחמן אל-קאסמי
  • 1777–1803 שייח' סאקר הראשון בן סאקר אל-קאסמי
  • 1803–1840 שייח' סאקר בן סולטאן אל-קאסמי
  • 1840–1866 שייח' סולטאן הראשון בן סאקר אל-קאסמי (בפעם השנייה)
  • 1866–14 באפריל 1868 שייח' ח'אלד הראשון בן סולטאן אל-קאסמי (נפטר ב-1866)
  • 14 באפריל 1868–מרץ 1883 שייח' סאלים בן סולטאן אל-קאסמי (נפטר ב-1919) – החל משנת 1859 שלט יחד עם:
  • 1869–1871 שייח' אבראהים בן סולטאן אל-קאסמי
  • 1883–1914 שייח' סאקר השני בן ח'אלד אל-קאסמי
  • 13 באפריל 1914–21 בנובמבר 1924 שייח' ח'אלד השני בן אחמד אל-קאסמי
  • 21 בנובמבר 1924–1951 שייח' סולטאן השני בן סאקר אל-קאסמי (נפטר ב-1951)
  • 1951–24 ביוני 1965 שייח' סאקר השלישי בן סולטאן אל-קאסמי (נולד ב-1925 – נפטר ב-1993)
  • 24 ביוני 1965–24 בינואר 1972 שייח' ח'אלד השלישי בן מוחמד אל-קאסמי (נולד ב-1931 – נפטר ב-1972)
  • 25 בינואר 1972–1972 שייח' סאקר בן מוחמד אל-קאסמי (בפועל)
  • 1972–17 ביוני 1987 שייח' ד"ר סולטאן השלישי בן מוחמד אל-קאסמי (נולד ב-1939)
  • 17 ביוני 1987–23 ביוני 1987 שייח' עבד אל-עזיז בן מוחמד אל-קאסמי (נולד ב-1937 – נפטר ב-2004)
  • 23 ביוני 1987–1987 שייח' ד"ר סולטאן השלישי בן מוחמד אל-קאסמי (בפעם השנייה)

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון התאחדות הקריקט של שארג'ה אירח כמעט 200 משחקי קריקט בינלאומיים, בני יום אחד, וארבע מערכות של משחקים בני ארבעה ימים (test matches). זהו אצטדיון הקריקט המרכזי באיחוד האמירויות.

כַּלבַּאא' (חוואר כּלבּאא')[עריכת קוד מקור | עריכה]

כַּלבַּאא' היא עיר בשארג'ה הגדלה במהירות על חופה המזרחי של איחוד האמירויות הערביות. מיקומה הוא כ-8 ק"מ מפוג'יירה, על גבולן של האמירות עם עומאן. ניתן להגיע לכַּלבַּאא' בכביש מפוג'יירה ומן העיר הטה במרחק 40 ק"מ, דרך נמלי הים בפוג'יירה ובקור כַּלבַּאא' ודרך נמל התעופה של פוג'יירה. כַּלבַּאא' ידועה בזכות הלגונה הנמצאת בה ויער המנגרובים המקיף אותה. בעיר מבצרים עתיקים ומעיין מים חמים בואדי הלו. בשנת 1903 ישות קטנה בשם כַּלבַּאא', על שם העיר, קיבלה עצמאות דה-פאקטו משארג'ה. ב-8 בדצמבר 1936 היא הוכרה על ידי בריטניה. בשנת 1952 היא שבה והייתה לחלק מאמירות שארג'ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארג'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג' היא ההגייה המקומית לאות הערבית שבדרך כלל נהגית בתור "ק", ולכן יש שוני בין השם לבין התעתיק המדויק.
  2. ^ http://www.expo-centre.co.ae/default86.asp
  3. ^ http://www.uae.org.ae/general/sharjah.htm