שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ

שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ
Duchess Sophia Charlotte von Mecklenburg-Strelitz
	שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ
לידה	19 במאי 1744; מירוב, דוכסות מקלנבורג-שטרליץ
פטירה	17 בנובמבר 1818 (בגיל 74); קיו, הממלכה המאוחדת
שם מלא	הדוכסית סופיה שארלוטה ממקלנבורג-שטרליץ
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	קפלת ג'ורג' הקדוש, וינדזור
בן זוג	ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
שושלת בית מקלנבורג-שטרליץ
תואר	מלכת הממלכה המאוחדת
אב	הדוכס קרל לודוויג פרידריך ממקלנבורג, נסיך מירוב
אם	אליזבת אלברטינה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן
צאצאים	ראו בהמשך
	8 בספטמבר 1761 – 17 בנובמבר 1818; (57 שנים)
	8 בספטמבר 1761 – 17 בנובמבר 1818; (57 שנים)
חתימה

שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ (בגרמנית: Charlotte von Mecklenburg-Strelitz; 19 במאי 1744 – 17 בנובמבר 1818) הייתה נסיכה גרמנית, לאחר מכן מלכת בריטניה, ולאחר מכן מלכת הממלכה המאוחדת, רעייתו של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. בסוף ימיה הייתה גם מלכת הנובר.

על שמה נקראת העיר שארלוט שבקרוליינה הצפונית, ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארלוט נולדה ב-19 במאי 1744 במירוב שהשתייכה לדוכסות מקלנבורג-שטרליץ, כבתם הצעירה של הדוכס קרל לודוויג פרידריך ממקלנבורג, נסיך מירוב, ואליזבת אלברטינה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן, בתו של ארנסט פרידריך הראשון, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן. שארלוט קיבלה חינוך פשוט, ורק בשנת 1760 לימד אותה אחיה את דרכי ההתנהגות בקרב האצולה.

חייה כמלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 1761 התחתנה שארלוט עם ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת בקפלה המלכותית בארמון סנט ג'יימס. ג'ורג' ושארלוט הכירו זה את זה לראשונה ביום חתונתם. שבועיים לאחר מכן הוכתרו שניהם במנזר וסטמינסטר. באופן יוצא מן הכלל, לא הייתה לג'ורג' מעולם פילגש, זאת בניגוד לסבו ולבניו, וחיי הנישואים שלו היו מאושרים. הזוג הביא לעולם 15 ילדים, 9 בנים ו-6 בנות. ב-1762 רכש ג'ורג' את בית בקינגהאם, שמאוחר יותר היה לארמון בקינגהאם, כמעון למשפחתו. בתי מגוריו הנוספים היו ארמון קיו וטירת וינדזור. ארמון סנט ג'יימס שימש לצרכים רשמיים. ג'ורג' לא ניהל מסעות רבים ובילה את כל חייו בדרום אנגליה. בשנות ה-90 של המאה ה-18 בילו המלך ובני משפחתו בוויימות' (Weymouth), שהייתה אז מקום נופש פופולרי על שפת הים.

שארלוט לא התערבה בפוליטיקה, והשקיעה את כל זמנה בחינוך ילדיה ובטיפול בהם. שארלוט הייתה קשורה מאוד לנכדתה הנסיכה שארלוט מוויילס, שהייתה הנכדה החוקית היחידה שהייתה לה בחייה. בשנת 1811 התדרדרה בריאותו של בעלה, ושארלוט טיפלה בו כמיטב יכולתה. בשנת 1814 הוכרז בקונגרס וינה על הקמת ממלכת הנובר תחת שלטון בעלה ג'ורג' השלישי, ושארלוט הוכתרה כמלכת הנובר.

בשנת 1817 מתה נכדתה שארלוט במהלך הלידה של בנה בכורה, וכתוצאה מכך התדרדרה בריאותה של המלכה שארלוט. ב-17 בנובמבר 1818 מתה שארלוט בארמון קיו, מוקפת בכל ילדיה.