שארל-אמדי-פיליפ ואן לו
 | |
| שארל-אמדי-פיליפ ואן לו מאת הצייר אדלייד לאביל-גייארד, 1785 | |
| לידה |
25 באוגוסט 1719 ריבולי, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1795 (בגיל 76) פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה |
| מדינה |
צרפת |
| תחום יצירה |
אמנות חזותית, ציור, ציור פורטרטים |
| הושפע על ידי |
ז'אן-בפטיסט ואן לו |
| השכלה |
האקדמיה המלכותית לציור ולפיסול בפריז |
| תקופת פעילות |
1738–1795 (כ־57 שנים) |
| פרסים והוקרה | |
  | |
שארל-אמדי-פיליפ ואן לו (בצרפתית: Charles-Amédée-Philippe van Loo; 25 באוגוסט 1719 – 11 בנובמבר 1795) היה צייר צרפתי של סצנות אלגוריות ודיוקנאות, צאצא של משפחת אמנים הולנדים מהמאה ה-16.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שארל-אמדי-פיליפ ואן לו גדל באיטליה, בדרום צרפת ובפריז. הוא למד אצל אביו, הצייר ז'אן-בפטיסט ואן לו, בטורינו וברומא, שם זכה בפרס רומא בשנת 1738, ולאחר מכן באקס-אן-פרובאנס, לפני שחזר לפריז בשנת 1745. הוא הוזמן להצטרף לאקדמיה המלכותית לציור ולפיסול בשנת 1747, ובאותה שנה נישא לבת דודתו מארי-מרגריט לברון, בתו של הצייר מישל לברון (נפטר ב-1753). בשנת 1748 הוא הפך לצייר בחצרו של פרידריך הגדול בברלין ונשאר שם עד 1758, כאשר המלך הפרוסי התיר לו לחזור למולדתו בפריז במהלך מלחמת שבע השנים (בה נלחמו צרפת ופרוסיה זו בזו). לאחר תום המלחמה בשנת 1763, הוא חזר לברלין ועבד שוב עבור פרידריך הגדול. גם לאחר שובו לצרפת בשנת 1769, הוא קיבל פנסיה שנתית מהמלך. בפריז, הוא הציג באופן קבוע בסלונים עד מותו.[1]
לאחר הגעתו לברלין, הוא צייר בעיקר דיוקנאות, לאחר שזכה להצלחה רבה עם דיוקנאות של ילדיו שלו (שצוירו עבור הנסיכה אמליה מפרוסיה). דיוקן גדול של לואיזה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל משנת 1765, תלוי בארמון אורניינבורג.
בסגנון הציור שלו, הוא השתמש בפלטת הצבעים של ואן לו של אביו - שני צבעים משלימים דומיננטיים וגוונים נייטרליים לרוב. הוא נהנה להשתמש בטכניקות טרומפ-לויל ומאוחר יותר הושפע מציורי הז'אנר ההולנדי (משפחת ואן מייריס). לדוגמה, הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון הבירה מציגה את ציוריו "קמרה אובסקורה"[2] (1764) ו"בועות סבון"[3] (1764), שתיהן מציגות אנשים בתוך מסגרת אליפסה. הציורים מראים גם את התעניינותו בהתקדמות המדעית של התקופה. דיוקן של פרידריך הגדול במסגרת אליפסה עטורת דפנה (על בסיס קיר) משנת 1767 הופץ עוד יותר באמצעות תחריטים של דניאל חודובייצקי.
ציור התקרה "העלאת הנסיך הבוחר הגדול לאולימפוס" (1751; אבד במלחמה) באולם השיש של ארמון העיר בפוטסדאם היה יצירתו, וכך גם ציור התקרה ""הבה מוביל את גנימדס לאולימפוס" (1768) באולם השיש של הארמון החדש בפוטסדאם.[4]
הוא היה צייר הדיוקן היחיד הידוע שצויר במציאות של המרקיז דה סאד.
בין אחיו היו הציירים פרנסואה ואן לו (1708–1732) ולואי-מישל ואן לו (1707–1771).
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קמרה אובסקורה (1764) -
-
-
ניסוי לחץ אוויר -
מרקיז דה סאד (1760) -
בועות סבון (1764) -
הסולטאן מקצה לאודליסקיות את עבודתן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארל-אמדי-פיליפ ואן לו, ביבליוגרפיה באתר הגלריה הלאומית לאמנות (וושינגטון)
- ביוגרפיה באתר Web Gallery of Art
- אוסף מיצירותיו באתר Artnet
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Royal Collection Trust, Frederick II, King of Prussia (1712-86)
- ^ National Gallery of Art, Charles Amédée Philippe Van Loo, The Camera Obscura
- ^ National Gallery of Art, Charles Amédée Philippe Van Loo, Soap Bubbles
- ^ Elevation of the Great Elector to Olympus