שארל הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שארל הצעיר
לידה 772 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 811 (בגיל 39 בערך)
בוואריה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת הקרולינגית
אב קרל הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
אם הילדגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארל הצעיר או שארל מאינגלהיים (בסביבות 7724 בדצמבר 811) היה בן לשושלת הקרולינגית, בנו השני של קרל הגדול והראשון מאשתו השנייה, הילדגרד משוואביה ואחיהם של לואי החסיד ופפין קרלומן. כאשר קרל הגדול חילק את האימפריה שלו בין בניו, בנו שארל הוגדר כמלך הפרנקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו למחצה הבכור, פפין הגיבן, נשלח למנזר פרום בשנת 792 לאחר שהיה מעורב במרד נגד אביהם, קרל הגדול. מבין אחיו הצעירים, קרלומן (ששמו פפין) ולואי החסיד, מונו למשנה למלך של איטליה ואקוויטניה.

שארל היה עסוק בעיקר בברטונים, שחלק עימם גבול משותף ואשר מרדו לפחות בשתי הזדמנויות והוכנעו בקלות, אך הוא גם נשלח נגד הסקסונים במספר הזדמנויות. אולם אביו של שארל האריך ימים אחריו, והממלכה כולה הלכה לאחיו הצעיר לואי החסיד, גם פפין מת קודם אביהם.

בסביבות שנת 789, הוצע על ידי קרל הגדול ששארל הצעיר יתחתן עם בתו של אופה, מלך מרסיה אלפלד. אופה התעקש שהנישואים יוכלו להתקדם רק אם בתו של קרל הגדול ברטה תתחתן עם בנו של אופה אקפרית. קרל הגדול נעלב, ניתק קשר וסגר את נמליו לסוחרים אנגלים. בסופו של דבר, היחסים התקינים שוקמו והנמלים נפתחו מחדש. רק כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 796, סיכמו קרל הגדול ואופה את ההסכם המסחרי הראשון הידוע בהיסטוריה האנגלית.

אביו הציב את שארל בממשלת פרנסיה וסקסוניה בשנת 790, והציב אותו כשליט הדוקאטוס קנומניקוס (המקביל לדוכסות מן המאוחרת יותר) בתואר המלך. שארל הוכתר למלך הפרנקים ברומא ב-25 בדצמבר 800, באותו יום שבו הוכתר אביו כקיסר.

הוא הרג את הדוכס הסורבי מילידוך ואת קניאז הסלאבי, נוסיטו (נסיטה) ליד וייסנפלס של ימינו במערכה פרנקית בשנת 806.

ב-4 בדצמבר 811, בבוואריה, שארל לקה באירוע מוחי ומת. הוא לא השאיר ילדים.