שארל שאנואן

שארל שאנואן
Charles Chanoine

שארל שאנואן
לידה	18 בדצמבר 1835 דיז'ון, ממלכת הצרפתים
פטירה	9 בינואר 1915 (בגיל 79) בודמן, הרפובליקה הצרפתית השלישית
מקום קבורה	פר לשז Grave of Chanoine
מדינה	צרפת
השכלה	האקדמיה הצבאית סן-סיר
צאצאים	Julien Chanoine, Jacques Chanoine
השתייכות	צבא צרפת
תקופת הפעילות	1851–1900 (כ־49 שנים)
דרגה	ז'נרל דה דיוויזיה
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-1
פעולות ומבצעים
הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה מלחמת האופיום השנייה מלחמת בושין
עיטורים
קצין גבוה בלגיון הכבוד
תפקידים אזרחיים
שר המלחמה

שארל סולפיס ז'ול שאנואן (בצרפתית: Charles Sulpice Jules Chanoine;‏ 18 בדצמבר 1835 – 9 בינואר 1915) היה ז'נרל דה דיוויזיה בצבא צרפת, אשר שימש כמפקד הכוחות הצרפתיים שהשתתפו במלחמת בושין, ובהמשך כיהן כשר המלחמה של צרפת לתקופה קצרה במהלך פרשת דרייפוס.

ביוגרפיה

שאנואן נולד בדיז'ון ב-18 בדצמבר 1835. אביו, סולפיס ז'ול שאנואן שימש כתובע ציבורי. אמו נקראה מארי פלורה אנדרה. ב-1851 הוא נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית סן-סיר, ולאחר מכן התגייס לצבא צרפת והוצב בחיל הפרשים. הוא השתתף בכיבוש הצרפתי של אלג'יריה, וב-1856 נשלח לסין ולחם במלחמת האופיום השנייה. ב-1867 הוא נשלח ליפן כמפקד הכח הצרפתי אשר נשלח בהוראת הקיסר נפוליאון השלישי לסייע לשוגון טוקוגאווה יושינובו במלחמת בושין. עם זאת, ב-1868 נאלץ שאנואן לעזוב עם מרבית החיילים והיועצים הצרפתיים בהוראתו של הקיסר מוצוהיטו. קצינים רבים (בייהם ז'ול ברונט) בחרו להישאר ולהילחם לצד השוגון, והגישו את התפטרותם מהצבא.

לאחר חזרתו מיפן, הוא שימש כנספח הצבאי של צרפת בסנקט פטרבורג ולאחר מכן בבייג'ינג, לפני שהוחזר לצרפת ופיקד על הדיוויזיה הראשונה במשך שמונה שנים. ב-20 בספטמבר 1898 הציע ראש ממשלת צרפת אנרי בריסון לשאנואן לקבל את תפקיד שר המלחמה. הייתה זו תקופה מתוחה ביותר מבחינה פוליטית. הארץ הייתה מפולגת בין אלו שדרשו הענקת משפט חוזר לקצין היהודי אלפרד דרייפוס שנאשם בריגול על לא עוול בכפו, לבין אלו שלא רצו לאפשר משפט כזה. בריסון, על אף שהאמין באשמתו של דרייפוס, רצה לערוך משפט חוזר, ושר המלחמה הקודם אמיל צורלינדן, לא אפשר לא לעשות זאת. לפיכך הוא גרם להתפטרותו של צורלינדן ומינה את שאנואן במקומו. אלא שאז הבין בריסון שנפל בפח, שכן שאנואן היה ידיד קרוב של צורלינדן והחל להתנגד בחריפות למשפט חוזר. הוא עקף את בריסון כאשר מינה את צורלינדן למושל הצבאי של פריז ואפשר לו לאסור את ז'ורז' פיקאר, אחד מתומכיו הבולטים של דרייפוס. ב-25 באוקטובר פרצו מהומות אל מול ארמון בורבון. המפגינים היו ברובם לאומנים ואנטישמים אשר דרשו את התפטרותו של בריסון. בעוד פלוגות פרשים משתלטות על גני טווילרי כדי למנוע מההמון המוסת לפרוץ לארמון, נשא שאנואן נאום תקיף נגד בריסון ונגד משפט חוזר, ולאחריו התפטר מתפקידו. מיד לאחר מכן נערכה הצבעת אי אמון בממשלה. ברוב של 286 נגד 254 נפלה הממשלה. נשיא צרפת פליקס פור הטיל על שארל דופוי את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה, והוא מינה את אדווארד לוקרוי כשר המלחמה החדש.

ב-1900 פרש שאנואן מהצבא. הוא נפטר בבודמן ב-9 בינואר 1915 בגיל 79.

משפחתו

ב-21 בדצמבר 1870 הוא התחתן בפריז עם מרגריט פרוסארד, בתו של הגנרל שארל אוגוסט פרוסארד. נולדו להם שלושה בנים, אשר שלושתם המשיכו בדרכו של אביהם והתגייסו לצבא. שנים מהם התפרסמו ג'וליאן שאנואן אשר נודע כחוקר טבע, וז'אק שאנואן אשר הגיע לדרגת ז'נרל דה דיוויזיה. כמו כן היו להם שלוש בנות (הנרייט, ז'רמן ומדלן).

לקריאה נוספת

• ז'אן דניס ברדן, פרשת דרייפוס, עם עובד, 2003.
• מאיר קוטיק, פרשת דרייפוס, מלא, 1982.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שארל שאנואן בוויקישיתוף

• שארל שאנואן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)