שאר ישוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאר ישוב
מראה הרחוב המשופץ מהכניסה המרכזית של שאר ישוב, רחוב נחלים
רחוב בשאר ישוב, פברואר 2017
מחוז הצפון
מועצה אזורית מבואות החרמון
גובה ממוצע[1] ‎129 מטר
תאריך ייסוד 1940
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 668 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.1% בשנה עד סוף 2019

שְׁאָר יָשׁוּב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי של עמק החולה ושייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת 1940. נקרא על שם שאר ישוב, בנו של ישעיהו הנביא[2]. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים. המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי המושב, באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושב שאר ישוב בראשיתו, 1944

הוקם לראשונה בפברואר 1940 כחלק ממצודות אוסישקין על ידי 20 משפחות מהתנועות "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". המושב תוכנן ל-60 משפחות[3]. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג.". עם שוך הקרבות של מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת 1948 נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסוריםתל עזזיאת, המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה לוילהלמה (היום בני עטרות) שבמרכז הארץ.

בשנת 1949 יושב בשנית כמושב שיתופי, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי ארגון "עלה רש" (השם על פי ספר דברים א כא) שהיו חברים מתנועת "הנוער הציוני" מהונגריה ששרדו את השואה, עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב. אריה זהורי, ממקימי המושב ויושב ראש הוועד שנים רבות: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".

בגלל סיבות בירוקרטיות, שינו את שם המושב מ"עלה רש" לשמו הקודם - שאר ישוב. בשנים הראשונות, המושב השיתופי קיבל ורכש כלים חקלאיים, שתילים ופרות שפרנסו את תושביו.

הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל עזזיאת ובשנת 1957 אף רצחו את אחד מחברי המושב.[4] ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדי קרן קיימת מהתפוצצות מוקש סמוך למושב[5]. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת. יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר, עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום. שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ[6].

ב-6 ביוני 1967, בקרבות מלחמת ששת הימים עם הצבא הסורי, שידרו ברדיו דמשק ששאר ישוב נכבש על ידי הסורים. ב-7 ביוני, דווח כתב ברדיו ישראלי משאר ישוב והזים את הידיעות הכוזבות של הסורים.

ב-9 ביוני, כחלק מכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל עזזיאת והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.

בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב קטיושות ששיגרו מלבנון מחבלים ואף גרמו נזק לרכוש.

אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצדו הדרומי של המושב נמצאים שרידי יישוב קדום ועתיקות טחנת קמח.

"חורשת הנופלים" נמצאת בצדו הדרום־מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חללי אסון המסוקים שהתרחש בתאריך 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב וקיבוץ דפנה.

לצדו המזרחי של המושב זורם נחל חרמון (הבניאס).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ג'
  3. ^ עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון, דואר היום, 8 בפברואר 1940; המשך
  4. ^ פועל נהרג באש חיילים סורים, דבר, 25 בנובמבר 1957
  5. ^ י. ארז ומ. רהט, המוקש התפוצץ - שבעה נפצעו, מעריב, 7 בספטמבר 1966
  6. ^ "הג'יפ היה אפוף להבות", מעריב, 11 בספטמבר 1966