שבו

ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שבו (פירושונים).

שְׁבוֹ היא האבן השנייה בטור השלישי בחושן של הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט נפתלי או לשבט גד.

השבו במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

— שמות כ"ח, י"ט

וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

— שמות ל"ט, י"ב

נפתלי על שבו, ונקרא טוּרְקִיזָ"א, והפרסיים מתמידים לנושאה. וכן תרגומו טַרְקִיָּא (יוד דגושה) וסגלתה שמושבת האדם על הרכב ומצלחת אותו בעניין הרכיבה כל ימיו ולכן נקרא שבו, ועל שהיא מחברת אותו אל הרכב נתנה לנפתלי שהוא לשון חיבור על שם נפתולי אלהים נפתלתי."

— הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום אונקלוס מתרגם טרקיא, כלומר טורקיז
בתרגום ירושלמי מתורגמת שבו ל'כירזלין. ככל הנראה שם זה הוא שיבוש של השם הארמי כדכודין, כלומר כדכוד שזהותה אינה ברורה.
יוסף בן מתתיהו בוחר לתרגמה דווקא כאמתיסט.
בשמות רבה מופיע התרגום אגט.
תרגום המלך ג'יימס גורס אף הוא אגט.
גם בתרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מתורגמת שבו לאגט.
מכון המקדש מזהים את האבן עם אגט אפור.