שלמה שלומיל

הרב שלמה שלומיל, מכונה מיינשטרל, היה יהודי אשכנזי שחי בין סוף המאה ה-16 לתחילת המאה ה-17. בשנת שס"ב, 1602, עלה ממוראביה לצפת. היה חתנו של רבי ישראל סרוג ומחבר איגרות שנאספו בספר "שבחי האר"י".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב חיים. היה תושב דרעניץ שבמוראביה. עלה לארץ ישראל בשנת ה'שס"ב. הוא יצא מעירו בחוסר כל ונתן גט לאשתו, שלא רצתה לעלות עמו. בחול המועד סוכות שס"ג הוא הגיע לצפת. רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן מפרנקפורט קיבל ממנו מספר מסורות וקבען בספרו "יוסף אומץ".

בין השנים ה'שס"ז-ה'שס"ט הוא כתב מכתבים נלהבים בשבח הארץ ובשבח האר"י ושאר חכמי צפת, והם משמשים מקור מידע לפרטים אודות העיר צפת וקורותיה בתקופה ההיא.

שלוש מהאיגרות הודפסו בפעם הראשונה בספר תעלומות חכמה ליש"ר מקנדיא (באסיליאה, שפ"ט) ומאז פעמים רבות בספר שבחי האר"י שכתב^[1]. איגרת רביעית פורסמה על ידי הרב פרופ' שמחה אסף בחוברת קובץ על יד^[2]. איגרת נוספת פורסמה על ידי דוד תמר בתרביץ בשנת תשט"ו, בתוך הספר "לחם הפנים"^[3] אך לפי מאיר בניהו מדובר בחיבור קדום וייחוסו לשלומיל מופרך^[4].

בתחילת הספר עמק המלך נדפס "מעשה נסים" שהוא למעשה עיבוד איגרות הרב שלומיל.

אברהם כהנא, ספרות ההיסטוריה הישראלית ב, ורשה תרפ"ג, עמ' 203-205
מאיר בניהו, תולדותיו של רבי שלמה שלומיל מיינשטרל, בתוך: בניהו, ספר תולדות האר"י, מכון בן צבי, תשכ"ז, עמ' 57–59

^ שלמה שלומיל, שבחי האר"י, ירושלים תשט"ו, באתר היברובוקס.
^ שמחה אסף, "אגרת נוספת של ר' שלמה שלומל מדרזניץ", קובץ על יד ג [יג] (ת"ש), עמ' קטו–קלג, באתר היברובוקס.
^ דוד תמר, "אגרת חדשה לר' שלמה שלומיל", תרביץ כד [ד], תמוז תשט"ו.
^ בניהו, ספר תולדות האר"י, מכון בן צבי, תשכ"ז, עמ' 55, הערה 1.