שבט העדה

שבט העדה היה שבט הצופים הדתי הראשון בישראל. השבט הוקם בשנת 1929, ובמשך מרבית שנותיו פעל בשכונת שפירא בתל אביב. בתחילת שנות ה-2000, עקב שינויים דמוגרפיים וחברתיים בסביבת הפעילות של השבט, הוא נסגר באופן סופי לפעילות.

ההיסטוריה של השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ייסודה של תנועת הצופים העבריים בישראל בשנת 1919, החלו לפעול במסגרתה גדודי צופים דתיים שכונו "צופי ציון". בשנת 1929, הקים אשר (אשי) ריבלין, מורה בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב את ארגון "זרובבל" שהיה לשבט הדתי הראשון בישראל. כעבור זמן קצר שם השבט שונה ל"שבט העדה". עם הזמן פעילות השבט, כמו גם שמו, שימשו כבסיס להקמת "עדת הצופים הדתיים" הפועלת משנת 1939 כחטיבה במסגרת תנועת "הצופים העבריים"^[1]^[2].

בתחילת הדרך מרבית החניכים והמדריכים הגיעו מבין הספר "תחכמוני" שריבלין היה ממוריו. בהמשך הרב איסר פרנקל, שכיהן כרב קהילת "ישורון-תחכמוני" והיה אהוד על בני הנוער הפך לרבה הרשמי של השבט ושל עדת הצופים כולה, ומשך גם הוא חניכים ומדריכים לפעילות במקום.

סגירת השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים הסביבה בה פעל השבט הלכה והשתנתה. בין היתר, בשנות ה-70 בית הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני" נסגר לאור ירידה משמעותית בשיעור הילדים ובני הנוער בשכונה שחיפשו חינוך מסוג זה. בהמשך, הפסיק השבט לתפקד כשבט דתי והתנתק מעדת הצופים הדתיים. לבסוף, בראשית שנות ה-2000 הוחלט על סגירה סופית של פעילות "שבט העדה". המבנה ששימש את השבט ממשיך לשמש את תנועת הצופים, ובמקום פועל כיום "שבט איתן" המספק מענה חינוכי לילדיהם של עובדים זרים^[3].

הקמת שבטים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים בוגרי השבט לקחו חלק פעיל בהקמת שבטי צופים דתיים נוספים. בשנת 1945 חברו בוגרי שבט העדה לעמנואל מנחם מידב, בוגר שבט משוטטי בכרמל החיפאי, כדי לייסד את שבט משואות בירושלים. בהמשך הוקמו גם השבטים "חורב" (בשכונת יד אליהו) ו"עדת אביב" (בשכונת רמת אביב).