שבט משוטטי בכרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבט משוטטי בכרמל
סמל השבט: מגן דוד, עץ דקל ושושן צחור, אזכור לסמל תנועת הצופים
"ראשונים הגענו, אחרונים נעזוב"
התאגדות תנועת הצופים העבריים בישראל
תחום תנועת נוער
מקום פעילות שמריהו לוין 25, חיפה
מייסדים אריה כרוך, אגודת המשוטטים, בית הספר הריאלי העברי
תאריך הקמה ט"ו בשבט ה'תרפ"ה, 09 בפברואר 1925
נוצר מתוך אגודת המשוטטים

שבט משוטטי בכרמל הוא שבט של תנועת הצופים בחיפה, והוא השבט הוותיק ביותר בתנועת הצופים בישראל. השבט הוקם בשנת 1925 על ידי אגודת המשוטטים ובית הספר הריאלי העברי ונמצא בשכונת הדר הכרמל. בשיאו השבט מנה כ-1,600 חניכים וצבעיו כחול ולבן ב-9 שכבות גיל, מד' ועד י"ב. השבט קולט חניכים משכונת הדר ומהווה חלק משמעותי מקהילת השכונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת המשוטטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגודת המשוטטים

אגודת המשוטטים הוקמה בחיפה בשנת 1916 על ידי פנחס כהן שהיה מורה לטבע בבית הספר הריאלי בחיפה והייתה המסגרת הארגונית הראשונה של נוער עברי בארץ. האגודה זכתה לפופולריות רבה ובשנת 1919 מנתה כ 75 חברים וחברות (כאשר כל היישוב העברי בחיפה מנה כ 2000 איש). ב-1919 הודפסה חוברת שמגדירה את מטרות האגודה: "חינוך עצמי והדדי, פיתוח הרגש החברתי, חיזוק הסדר והמשמעת בין החברים והכרת הארץ" ופורטו אמצעיה: "טיולים משחקים, הרצאות, נשפים, עיתון וכו'." במשך הזמן התעורר רצון להרחיב את פעילות האגודה ולהכניס לתוכה עבודה פיזית, הועלתה ההצעה לחכור משק מחוץ לעיר בו החברים יתקבצו בשעות הפנאי ויקשרו לעבודת האדמה. הרעיון לא יצא לפועל בגלל בעיות כספיות, אך באותה שנה התקיימה "המשוטטיה" שהייתה מחנה העבודה הראשון של האגודה.

הקמת תנועת הצופים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1919 נפגשו נציגי אגודת "המשוטטים" עם נציגי אגודת "הרצליה", שהייתה אגודת ספורט לנוער עברי על יד הגימנסיה הרצליה בת"א, בראשות צבי נשרי. בישיבה הוחלט ליצור את הבסיס להסתדרות צופים כלל ארצית שתושתת על הנציגים של שתי האגודות ושל "המכבי הצעיר". אלה שבו ונפגשו בפסח 1919 והקימו את "הסתדרות הצופים בארץ ישראל". האיחוד בין האגודות נבע מהדמיון שבין מטרותיהם אך גם ממניעים כלכליים.

מקור השם "צופים" מגיע ממצרים- "מכבי הצעיר" בקהיר שעבד על פי השיטה הסקאוטית (scouts) ברוחו של באדן פאוול הוציא עיתון בשם "הצופה הצעיר" וממנו השם "צופה" למושג האנגלי Scout (אחת מן ההצעות למושג העברי הייתה "משוטט").

בשנת 1920 הגיע לארץ אריה כרוך, שבעברו ניסיון צופי רב מארגון סניף "השומר" בלבוב במשך שמונה שנים. הוא החל להורות בבית הספר הריאלי והצטרף לאגודה, אך מה שמצא בסניף החיפאי גרם לו לאכזבה רבה. המצב בסניף לא עלה בקנה אחד עם המושגים שלו על צופיות: לא הייתה הקפדה על תלבושת והופעה חיצונית וכמעט שלא עסקו בפעילות צופית ראויה לשמה, בחורף היה הסניף מפסיק לעבוד, החניכים לא ידעו מה היא צופיות מעשית ולא הייתה להם תוכנית פעילות רצופה. כרוך טען שרק בקיץ היו החניכים "מתעוררים לחיים" ויוצאים לטיולים ומחנות.

פנחס כהן אף שהיה ממייסדיה ויוזמיה של הסתדרות הצופים הארצית, היה גם בין הראשונים שנואשו ממנה. במישור הארצי הקשר בין הסניפים התרופף ולא עבר זמן רב עד שסניף תל אביב התפרק. כשראה שחזונו על הסתדרות צופים ארצית אינו מתיישב עם המציאות, החליט בשנת 1921 לפרוש מראשות סניף חיפה. פנחס כהן היה דמות בעלת השפעה מכרעת על חניכיו ועם פרישתו החניכים לא קיבלו את השיטות החדשות והצופיות שכרוך ביקש להנהיג וחדל סניף חיפה מלהתקיים.

הקמת שבט משוטטי בכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הראשון של תנועת הצופים העבריים בישראל: סמל התמר של המדריכים הבוגרים. משמש כבסיס לסמל השבט עד היום.

לאחר התפרקות סניף חיפה, הגיע כרוך למסקנה שיש לבנות את הצופים בחיפה על בסיס יציב כדוגמת בית הספר הריאלי, הוא החל לשכנע ברעיונו את ד"ר ארתור בירם, מנהל בית הספר הריאלי, אך כמורה טירון עדיין לא היה בכוחו ליטול על עצמו פרויקט זה. לאחר 4 שנים, ד"ר בירם השתכנע כי יוזמתו של כרוך תשרת את בני הנוער החיפאים שחיפשו אחר מסגרת, כדי למנוע מהנערים להצטרף לחוגים וזרמים אחרים הסכים ד"ר בירם בחסות בית הספר ובמקביל אסר על תלמידיו להשתייך לתנועות נוער אחרות.

ראשיתו של השבט הייתה קבוצת תלמידים בני 12–13 שארגן אריה כרוך אשר פעלו במסגרת טיפול בחצר בית הספר. ביוזמתו התכנסו התלמידים לחגיגת נטיעות בט"ו בשבט 1925 והחליטו להרחיב את פעילותם ולהתארגן במסגרת צופים. תלמידים מכיתות גבוהות, שהיו חברים באגודתו של פנחס כהן הצטרפו כמדריכים והשבט נוסד. ע"פ הצעתו של ש.ד. גויטיין נקרא השבט "משוטטי בכרמל"- סמל לקשר בין הצופים לבין אגודת המשוטטים. מאז ועד היום נחגג מדי שנה יום הולדתו של השבט בט"ו בשבט.

השנים הראשונות של השבט (1925–1937)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר השנים הראשונות עברו תוך פעילות צופית שקטה אך סדירה. לא הייתה לשבט זיקה להנהגת הצופים הארצית ולא היו יחסי גומלין בינו לבין שבטים אחרים. מגמת ההתבדלות של השבט ובית הספר הריאלי נמשכה עד 1937, עד שנה זו היו חברים בשבט רק תלמידי בית הספר.

השבט קיים טיולים רבים והגיעו אף עד ראש החרמון. לא עבר חופש ולא זה הקצר ביותר ללא מחנה קבוצתי. בחופשת הקיץ יצאו החברים לעבודה חקלאית באזור ואילו בשאר השנה עסקו בפעילות צופית שוטפת. מדריכים ראשיים קיבלו תואר "מפקד" וענדו את הסמל העתיק של עץ תמר על רקע מגן דוד. בשנתיים הראשונות היה מרכז השבט עץ חרוב גדול בכניסה לחצר הטכניון, לכל קבוצה היה מקום מפגש משלה ולהם הייתה אחריות על שמירתו, טיפוחו וסידורו. מקומות אלה היו המערות הפזורות על הכרמל שהיו מעין "מקומות סתר" והקבוצות פעלו בהם שנים רבות.

כשנתיים לאחר ייסוד השבט טס אריה כרוך לשנה מחוץ לישראל, ובהיעדרו החליף אותו ד"ר ארנסט סימון. בכסף שתרם ד"ר סימון הוקם הצריף. בבנייתו עבדו הצופים בהשגחת יצחק סירקין שהיה באותו הזמן מורה לציור ונגרות בבית הספר. מסופר על כך שבנייתו הייתה חוויה גדולה מאוד ולאחר מכן היווה מקום מרכזי לדור צופים שלם שגדל והתחנך בו. "הצריף הירוק" עבר שינויים בעקבות מספר החניכים שגדל, אך שמו דבק בו ולא השתנה עד 1948, כאשר נידון להריסה.

באותה תקופה ראש השבט היה אריה כרוך, מזכיר השבט היה שמואל ארליך והמפקח על הקורסים היה ארנסט סימון. סימון ריכז ארבעה קורסים שבסיומם נבחנו החניכים: קורס עזרה ראשונה, קורס הכנה לבחינות דרגה, קורס תרגילי צבא ואיתות וקורס ספורט. באותה תקופה השבט הכיל 12 קבוצות ב 4 גדודים: גדוד שקמונה, גדוד יוחנן, גדוד דבורה וגדוד בר גיורא ובנוסף עבדו במספר מקצועות אחרים: הוצאה לאור של עיתון השבט, כריכת ספרים ועבודה בצריף. הבנות עבדו באיסוף של לחם למטבח העם, אספו כסף לקק"ל, ושימשו כסדרניות בחגיגות.

המשבר בתנועת הצופים והתמודדות השבט אתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים חוותה משבר באותן שנים, היא חדלה מלהיות תנועת הנוער היחידה בארץ. מלבד מחנות העולים שצמחו מן הפרישה מהצופים נוסד ב-1924 הנוער העובד ובמשך הזמן נהפכה לתנועת נוער של הסתדרות העובדים. גם השומר הצעיר הפך לתנועת נוער של מפלגה פוליטית, מן העבר השני של הקשת הפוליטית עמדה בית"ר- תנועת הנוער של התנועה הרוויזיוניסטית. פרט מעניין הוא שדווקא בוגרי תנועת הצופים הם שהקימו את רוב תנועות הנוער הללו מכיוון שרצו לפעול בתנועת נוער שמשקפת את העמדה הפוליטית שלהם בניגוד לצופים שהשאירו את חופש הבחירה בידי החניכים. נוסף לכך המחלוקת ביישוב היהודי החריפה ונערים רבים החילו לנקוט בעמדות קיצוניות יותר ממלמדיהם. גורמים אלו גרמו למדריכים בתנועה לנסות להכניס רוח פוליטית בצופים וכך לתת לה גוון מפלגתי- בניגוד מוחלט לאופייה. ניסיונם נכשל ולכן גררו אחריהם את חניכיהם לתנועות נוער אחרות ופגעו בתנועה עד כדי כך שהמשך קיומה היה מוטל בספק.

לעומת זאת משבר זה כמעט ולא הורגש בשבט "משוטטי בכרמל" היות שמרבית חניכיו היו תלמידי בית הספר הריאלי ולכן לא יכלו לעבור לתנועות נוער אחרות.

השבט בשנים 1936–1937[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 השבט גדל מאוד וכתוצאה מכך השתנה מבנהו במשך השנים. אז מנה השבט למעלה מ-200 חברים ב11 גדודים של בנים ובנות שפעלו בנפרד עד כיתה ח' ובכל גדוד מספר כיתות קטנות (עד 8 חברים). הרוב הגדול של חניכי השבט היו תלמידי הריאלי וכדי להתקבל לשבט היה כל אחד צריך להגיש מכתב מאושר על ידי ההורים והמחנך. ראשי הגדודים (כ 20 חניכים) הרכיבו את מועצת השבט שהתכנסה פעם בארבעה עד שישה שבועות, בישיבות היו החברים מוסרים דו"ח על עבודתם, מבקרים את הפעילות ומקבלים החלטות שנמסרו להנהגה לשם הוצאה לפועל. ההנהגה הייתה מורכבת מ 2 חברים מבוגרים: ראש השבט ונציג ממפקדת "גוש הקשישים" (השכבה הבוגרת), ההנהגה התכנסה מדי שבוע. ההנהגה קבעה את תוכנית הפעולות המשותפת לכל השבט וטיפלה בכל השאלות הארגוניות, המעשיות והכספיות. כמחצית מדמי החבר שנגבו הוקצו למען הוצאות שוטפות של הגדודים וכמחצית להוצאות כלל שבטיות (ספריה, מחנות, סמלים, מזכירות ועוד). הפעולות נערכו לפחות פעם בשבוע ול"גוש הקשישים" היה גם מועדון בערבי שבת.

שנת הפעילות נפתחה במפקד חגיגי ב-2 בנובמבר, יום השנה להצהרת בלפור, מתאריך זה ועד לט"ו בשבט עבד כל גדוד על הדרישות של הדרגה הצופית שלו, בט"ו בשבט, יום היווסדו של השבט, הסתיימו מבחני הדרגות והתקיימו ההבטחות וטקסי קבלת הסמלים. ביום זה התקבלו חניכי כיתות ה' לשכבת "הגורים" ושכבת "הגורים" התקבלה לשבט כ"צופים", רק מכיתה ו' ואלך נקראו החניכים "צופים". בנוסף נערכו מדורות ראש חודש לכל השבט שבהן התקיימו הופעות גדודיות. מלבד טקסים אלו, נערכו בי"א באדר ובל"ג בעומר מחנה שבטי על הכרמל ובסוף השנה, בדרך כלל בכ' בתמוז, נערך מפקד סיום שנה, בדרך כלל לפני סיום שנת הלימודים. הצופים מכיתות י'- י"ב היו שייכים לשכבת "הקשישים", הם הוסיפו וסיימו בטיול ארוך לצפון שכלל חיי מחנה בכפר גלעדי, סיור בסביבה ועליה לחרמון, שהייתה גולת הכותרת של הפעילות השבטית.

מבנה שבט משוטטי בכרמל בשנת 1937 (סה"כ 302 חניכים)
הנהגת השבט
גוש הקשישים- כיתות י'- י"ב
גדוד הדרכה- כיתה ט'
גדודי א'- כיתה ח': 60 חניכים גדודי ב'- כיתה ז': 49 חניכים
גדודי ג'- כיתה ו': 50 חניכים גדודי עופרים- כיתה ה': 65 חניכים
ועידת היסוד והשלכותיה על הצופים בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כ11 שנים היה היקף הצופיות בחיפה מצומצם, פעילות סדירה התקיימה ב2 שבטים בלבד- "משוטטי בכרמל" ושבט "עדת הכרמל" שנפתח ב-1932 בנווה שאנן (נסגר ב-1944), הצעד להתרחבות נעשה רק ב-1936 עם יסודה מחדש של הסתדרות הצופים בוועידת היסוד ושנה מאוחר יותר, בוועידה הארצית השנייה, שבה נבחר כרוך לראש התנועה. בעקבות זאת לב התנועה עבר לחיפה ושבט "משוטטי בכרמל" היה למוקד צופיות בארץ כולה, תנופה אדירה זו הביאה להתרחבות הצופים בחיפה והייתה גורם חשוב בהקמת שבטים חדשים על ידי שבט משוטטים, הראשון שבהם- שבט "הכרמל".

לוועידה חשיבות היסטורית רבה לתנועת הצופים. העקרונות שנקבעו והעלו בה עיצבו את דרכה במשך שנים רבות. בוועידה זו נקבעה חוקת התנועה, כוננו מוסדות התנועה, נדונו בעניינם שהטרידו את התנועה וכן נכתבה ההבטחה הצופית ומידות הצופה שמשמשים את התנועה עד היום.

הקומונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הוחלט שלשבט נחוצה קומונה של ש"שינים אשר מנהלת ומתחזקת את השבט. הקומונה גרה בשכונת הדר ומשתלבת במסגרות הקהילתיות. חברי הקומונה שייכים לגרעין רעים ומקיימים הלכה למעשה את חזון תנועת הצופים בפריפריה תוך כדי פעילות צופית ברוח עקרונותיו של באדן פאוול. בראשית דרכה הקומונה התגוררה ברחוב חיים ובשנת 2019 עברה לרחוב פבזנר, בסמוך לתיאטרון חיפה. השנה היא השנה ה14 שבה הקומונה מפעילה את השבט.

מטרות הקומונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיתוח מנהיגות צעירה בהדר- הקומונה שואפת לפתח את הנוער בשכונה ולגרום לו להיות עצמאי, מוביל ומשפיע על חיי הקהילה והחברה הישראלית. הקומונה דוגלת בגישת- "נוער מחנך נוער" ומעודדת את הנוער לקחת אחריות להיות מעורבים בחיי הקהילה ובניהול השבט. חברי הקומונה שואפים להגיע למצב בו השבט יהיה מספיק עצמאי כדי שלא יהיה צורך בה, ועצם מטרתה הוא להפסיק להתקיים.
  • צמצום פערים חברתיים- הקומונה פועלת למען צמצום הפערים מתוך אמונה שלכל ילד מגיעה הזדמנות שווה להצליח, הדבר בא לידי ביטוי באמצעות מענה לימודי במסגרות בתי הספר ומענה חינוכי חברתי במסגרת הצופית ובמרכז הנוער. הקומונה פועלת בגישת חינוך הוליסטית, שמטרתה לעטוף את הנער בכל תחומי חייו ולהיות איתו בקשר יום יומי.
  • מעורבות בחיי הקהילה- הקומונה פועלת כדיי להיות חלק משמעותי בקהילת השכונה ורואה במשימה זו ערך עליון, על ידי שיתופי פעולה עם גורמים ועמותות משמעותיות בקהילה כגון: מרכז הנוער הדר, מתנ"ס הדר, משרד הרווחה, עמותת "לב חש" ובתי הספר ליאו בק יסודי הדר וחוגים.

מסגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומונה מגשימה את מטרותיה דרך מסגרות קהילתיות בשכונה ומתנדבת בהן באופן קבוע.

  • שבט משוטטי בכרמל- המסגרת העיקרית של הקומונה היא השבט. חברי הקומונה לוקחים חלק בתפקידי ליווי, הדרכה וריכוז השבט ומובילים את הפעילות השבטית. אחריות חברי הקומונה היא לתחזק את הפעילות השבטית השוטפת ולקיים ימי פעילות, פורומים, טיולים, ישיבות צוות ואירועים נוספים.
  • בתי הספר "חוגים" ו"ליאו בק"- חברי הקומונה מתנדבים באופן קבוע בבתי הספר בימי שני ורביעי בשעות הבוקר. נותנים מענה לימודי באמצעות תגבור תלמידים והעברת תכנים צופיים ומענה חברתי באמצעות חונכויות אישיות, הפסקות פעילות ואירועים נוספים. בנוסף חברי הקומונה המתנדבים ב"ליאו בק" מתנדבים במועדונית אחר הצהריים בה מספקים לילדים מענה נוסף לאחר בית הספר.
  • מרכז הנוער הדר-בימי שני ורביעי בשעות אחר הצהריים, מתנדבים חברי הקומונה במרכז הנוער השכונתי שנמצא ברחוב מסדה. במרכז הם חלק מהצוות החברתי שם מספקים מקום תעסוקה לנערי הדר בשעות אחר הצהריים. בנוסף, מלבד חברי הקומונה, צוות מרכז הנוער מורכב מסטודנטים, חיילי פרק משימה של גרעין נח"ל, ש"שינים של איגי והנוע"ל ומנוהל על ידי אסף.

פעילות השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט פועל פעמיים בשבוע, בימי שלישי וחמישי בשעות אחר הצהריים. נוסף לכך לשבט יש מגוון פעולות מיוחדות, ימי שיא, טיולים, מחנות ועוד.

שכבג משוטטי בכרמל פותח את שנת ה'תשפ"א

נכון להיום השבט מונה כ 50 חניכים, מתוכם כ 15 חניכי השכבה הבוגרת. עד שנת 2011 השבט גייס חניכים גם מבית הספר הריאלי הדר, אך מכיוון שבבית הספר עיקר התלמידים לא תושבי הדר ובכך השבט לא משרת את קהילת השכונה, נלקחה החלטה שתלמידי הריאלי לא יהיו בשבט משוטטים. השבט מגייס חניכים רק משכונת הדר, מבתי הספר ליאו בק יסודי הדר ותיכון חוגים. אוכלוסיית השבט, כמו אוכלוסיית הדר, מגוונת מאוד, ומשלבת בתוכה יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד. השבט חורט על דגלו סובלנות וקבלת השונה ללא קשר דת גזע או מין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יניר ע' רובינשטיין, קורות שבט כרמל, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]