שביבית מלחות
 שביבית מלחות
| |
|---|---|
זכר
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| על־מחלקה: | Allotriocarida |
| מחלקה: | שש-רגלים |
| סדרה: | שפיראים |
| תת־סדרה: | שפריריות |
| משפחה: | שביביתיים |
| סוג: | שביבית |
| מין: | שביבית מלחות |
| שם מדעי | |
 Lestes macrostigmaEversmann, 1836 | |
| |
שְׁבִיבִית מְלֵחוֹת (שם מדעי: Lestes macrostigma) היא מין של שפרירית ממשפחת השביביתיים, הנפוצה על פני רוב דרום אירופה, ומזרחה עד למונגוליה.[2] בישראל היא נדירה ביותר ולא נצפתה מזה עשרות שנים.[3][4]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידות: אורך כולל 39–48 מ"מ (מתוכם הבטן 31–38 מ"מ), מוטת הכנפיים 50–55 מ"מ ואורך הכנף האחורית 24–27 מ"מ.[5]
זוהי שביבית גדולה יחסית המחזיקה את כנפיה פרושות במנוחה. אצל הבוגרים הצבע הירוק המטאלי המאפיין רבות מהשביביות חסר ברוב הגוף למעט במקטעים האמצעיים של הבטן, ובמקומו היא מכוסה באבקתיות (Pruinescence) כחולה-סגלגלה המעניקה לה מראה כהה. הפטרוסטיגמטות גדולות וכהות, אורכן לפחות 3 תאים בכנף. פרטים צעירים בעלי פטרוסטיגמות בהירות והם עשויים להיות ירוקים, אך הם מפתחים את הצבע הכחול מהר למדי.[6][7]
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת התעופה של הבוגרים מתחילה ממרץ (בדרום התפוצה) או ממאי (בצפון התפוצה) ונמשכת עד סוף אוגוסט.[4]
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למין זה תפוצה רחבה המשתרעת מחופי אירופה המערביים מזרחה דרך המזרח התיכון ומרכז אסיה עד למונגוליה. התפוצה מקוטעת עם אוכלוסיות מקומיות חזקות הפזורות בתוך אזורים נרחבים בהם המין נדיר או נעדר לגמרי. הוא מצוי יותר בחלקים המזרחיים של אזור התפוצה שלו, אך השפע משתנה בהתאם לאקלים ולמזג האוויר. המין ידוע בהימצאותו הלא סדירה, כאשר בשנים מסוימות נצפים אלפי פרטים באתר מסוים שלאחריהן תקופות שהמין כמעט נעלם משם.[6][4]
בית גידול ורבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שביבית המלחות קשורה למדי לבתי גידול של מים מליחים, כמו שפכי נהרות בחוף ואגמים מלוחים בפנים הארץ המכילים צמחיית מים עשירה, כמו אגמון ימי (Bolboschoenus maritimus), סמר ימי (Juncus maritimus) ואגמון האגם.[6]
לאחר ההזדווגות, הנקבה בדרך כלל מחפשת אתרי הטלת ביצים כאשר הזכר עדיין מחובר אליה בגלגל זיווג. לאחר מכן היא מטילה שורת ביצים בסיבי צמחים. לאיבר ההטלה יש זיזי חיתוך ואיברי חישה.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שביבית מלחות, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
שביבית מלחות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
שביבית מלחות, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שביבית מלחות באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Kalkman, V.J., Lestes macrostigma, The IUCN Red List of Threatened Species 2014, 2013-01-14 doi: 10.2305/iucn.uk.2014-1.rlts.t165480a19164635.en
- ^ נתנאל ירקוני, שביבית מלחות Lestes Macrostigma, באתר מן השדה, 2022-08-11
- ^ 1 2 3 Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 58–60, ISBN 978-90-5011-480-6
- ^ Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 75–76, ISBN 978-1-4729-4399-6
- ^ 1 2 3 Philippe LAMBRET, Damien COHEZ & Alexandra JANCZAK, Lestes macrostigma (Eversmann, 1836) en Camargue et en Crau (Département des Bouches-du-Rhône) (Odonata, Zygoptera, Lestidae), Martinia 25(3), 2009, עמ' 51-65, 115
- ^ David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 28–29, ISBN 978-0-691-16895-1
- ^ Natalia A. Matushkina, Philippe H. Lambret, Ovipositor morphology and egg laying behaviour in the dragonfly Lestes macrostigma (Zygoptera: Lestidae), International Journal of Odonatology 14, 2011-03-01, עמ' 69–82 doi: 10.1080/13887890.2011.568190