שביל גולני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקודת ההתחלה של מרוץ גולני בחרמון, בנקודה בה מתחיל שביל גולני (2011)

שביל גולני הוא שביל טיולים ארצי ורצוף מאילת ועד החרמון. זהו נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך חלק ניכר ממדינת ישראל. יזם השביל הוא תא"ל במיל' דוד (דוביד) כץ, ששימש בעברו כמפקד חטיבת גולני.

תכנון השביל, סימונו בשטח ומפויו, בוצעו על ידי הנהלת עמותת גולני. הפרויקט בוצע בסיוע של גופים מקצועיים ביניהם, המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) – אגף קרטוגרפיה, אגף תכנון קרן קיימת לישראל ולווה על ידי יועצים משפטיים של העמותה ויועצים נוספים.[1] על השביל סובבת מחלוקת בין העמותה לוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע המתנגדת לו ממכלול סיבות.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס חניכת השביל, בנוכחותם של יריב לוין וגדי איזנקוט

ההשראה ליצירת השביל נולדה מהצלחת מרוץ גולני שאותו יזם דוד (דוביד) כץ באוקטובר 1979. השביל נוצר ובוצע במסגרת עמותת "ידידי גולני". תיאור מקטעיו נכתבו על ידי פזי שחם, מארגן ומוביל טיולים ולוחם גולני בעבר. סימונו בוצע על ידי עמותת הנמר (יוצאי סיירת גולני), חטיבת גולני ומתנדבים רבים. השביל מתוחזק על ידי נאמני השביל. השביל נוצר במרץ 2016 כנדבך בהנחלת מורשת חטיבת גולני ונחנך בטקס באילת ב-22 בפברואר 2018, יום ההולדת ה-70 לחטיבת גולני. את השביל חנכו: שר התיירות יריב לוין, הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט, ראש עיריית אילת מאיר יצחק-הלוי, מח"ט גולני אל"ם שלומי בינדר ויזם השביל תא"ל מיל דוד (דוביד) כץ.

תיאור השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שבילים של הוועדה לשבילי ישראל, שביל ישראל ושביל גולני

אורך השביל הוא כ-1,200 ק"מ מהחרמון ועד אילת. הוא מהווה שביל טיולים ארצי ורצוף, תוך חיבור אתרי קרבות בהם לחמה החטיבה, אתרי מורשתה ואתרים מרכזיים במורשת ישראל.

השביל מיועד להולכי רגל והוא מתבסס ברובו על שבילים קיימים ומסומנים. על מנת להקל על תכנון הפעילות, חולק השביל למקטעים באורך ממוצע שנע בין 10–15 ק"מ. באתר השביל קיים תיאור מפורט של מקטעים אלו.

מאחר שחטיבת גולני לחמה ופעלה הן בתוך גבולות הארץ ומחוצה לה, עובר השביל גם קרוב לגבול עם לבנון וגם סמוך לרצועת עזה, לציון הפעילויות בגזרות אלה. מרבית התוואי הוא בחלק המזרחי של הארץ.[דרושה הבהרה]

מסלול השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול שביל גולני (מצפון לדרום):

  1. מאנדרטת החרמון לאזור עין קנייא[2]
  2. מאזור עין קנייא לתל פאחר[3]
  3. מתל פאחר לצומת חורשת טל
  4. מצומת חורשת טל לכניסה לנחל משגב
  5. מהכניסה לנחל משגב לעין משגב
  6. מעין משגב למצפה פאר
  7. ממצפה פאר למצודת כח
  8. ממצודת כח לעין דרבשיה
  9. מעין-דרבשיה לגשר בנות יעקב
  10. מגשר בנות יעקב לגשר אריק
  11. מגשר אריק לצומת כורסי
  12. מצומת כורסי לגבעת יואב
  13. מגבעת יואב למבוא חמה
  14. ממבוא חמה להאון
  15. מהאון למצפה אורון
  16. ממצפה אורון לעין-בלודו
  17. מעין בלודו לכפר זיתים
  18. מכפר זיתים למחלף גולני
  19. ממחלף גולני למצפור בית קשת
  20. ממצפור בית קשת להר תבור
  21. מהר תבור לכפר קיש
  22. מכפר קיש לכוכב הירדן
  23. מכוכב הירדן למבואות בית שאן
  24. ממבואות בית-שאן לעין מודע
  25. מעין-מודע להר שאול
  26. מהר שאול למיטב
  27. ממיטב לגבעת עוז
  28. מגבעת עוז לעין השופט
  29. מעין השופט לרגבים
  30. מרגבים לתל נרבתא
  31. מתל נרבתא למחלף באקה ג'ת
  32. ממחלף באקה ג'ת לאומץ
  33. מאומץ עד כביש 57
  34. מכביש 57 לצור נתן
  35. מצור נתן לצומת נווה ימין
  36. מצומת נווה ימין לתחילת "ציר רבה" על כביש 5, מזרחית לראש העין
  37. מתחילת "ציר רבה" על כביש 6 מזרחית לראש העין עד חרבת פונדק
  38. חרבת פונדק למצפה מודיעין
  39. ממצפה מודיעין לנחל שעלבים
  40. מנחל שעלבים לאזור שער הגיא
  41. מאזור שער הגיא להר צובה
  42. מהר צובה להר שמואל
  43. מהר שמואל לעיר העתיקה
  44. מהעיר העתיקה לגן החיות התנ"כי
  45. מגן החיות התנכ"י לכביש 386
  46. מכביש 386 לצומת עדולם
  47. מצומת עדולם לשריגים
  48. משריגים לבית גוברין
  49. בית גוברין ללכיש
  50. מלכיש לבאר שקמה
  51. באר שקמה לרוחמה
  52. מרוחמה לכביש 232, שדרות
  53. מאזור שדרות לכפר עזה
  54. מכפר עזה עד חניון נחאביר
  55. מחניון נחאביר לצומת רעים
  56. מצומת רעים לכביש 241
  57. כביש 241 לצומת צאלים
  58. מצומת צאלים לפארק סיירת שקד
  59. מפרק סיירת שקד לצומת גורל
  60. מצומת גורל לצומת להבים
  61. מצומת להבים לגשר דבמבם
  62. מגשר דבמבם עד שני
  63. משני עד גן לאומי תל ערד
  64. מגן לאומי תל ערד עד ציר הקנאים
  65. מציר הקנאים עד ברכת צפירה
  66. מברכת צפירה עד סמוך למצדה
  67. מסמוך למצדה עד נחל מורג
  68. מנחל מורג לנווה זוהר
  69. מנווה זוהר לחניון מישור עמיעז
  70. מחניון מישור עמיעז להר צבאים
  71. מהר צבאים למפגש נחל מזר עם שביל מסומן אדום
  72. ממפגש נחל מזר עם שביל מסומן אדום לנחל אמציה
  73. מנחל אמציה לצומת עין-חצבה
  74. מצומת עין-חצבה לחצבה מזרח
  75. ממזרח לחצבה למזרח עין יהב
  76. ממזרח עין יהב לפארק ספיר
  77. מפארק ספיר למואה הנבטית
  78. ממואה לנחל עשוש
  79. מנחל עשוש למפגש עם שביל ישראל
  80. ממפגש עם שביל ישראל לתלם עשת
  81. מתלם עשת לצומת מנוחה
  82. מצומת מנוחה לערבת יפרוק
  83. מאזור ערבת יפרקו ליהל
  84. מיהל עד צפונית ללוטן
  85. מצפונית ללוטן עד עין יטבתה
  86. מעין יטבתה לבאר מתק
  87. מהר גרופית לעין יטבתה
  88. מעין יטבתה לבאר מתק
  89. מבאר מתק למערבית למעלה ברך
  90. מערבית למעלה ברך עד באר אורה
  91. דרומית למצפה עמרם עד עין נטפים
  92. מעין נטפים למסעף רודד
  93. ממסעף רודד לאום רשרש

מחלוקת וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת סימונו בשטח ב-2016, קיימת מחלוקת בדבר קיומו של השביל בין "עמותת גולני" לבין הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע.

בחוק של מדינת ישראל לא ניתנת סמכות לאף גוף על סימון שבילים בארץ, ושבילים עוברים בשטחים בבעלות רשויות מקומיות ואנשים פרטיים. לכן, כל שנדרש על מנת לבצע סימון בטבע הוא השגת אישור של בעלי השטח. פרט ל"שביל גולני", כמעט כל השבילים בישראל סומנו על ידי ועדת השבילים של החברה להגנת הטבע.[א] עם התפתחות מסעות הטיולים בישראל, בתחילת העשור השני של המאה ה-21, החל סימונם של יותר ויותר שבילים בשלל אזורים. "עמותת גולני" ביקשה להקים שביל עצמאי שיחצה את הארץ מן החרמון אל אילת, בדומה לשביל ישראל, ויעבור באתרי מורשת והנצחה של חטיבת גולני, והיא עשתה זאת באופן עצמאי. מאז חנוכת השביל ב-2018, נציגי הוועדה לשבילי ישראל החלו לעלות את ביקורתם כלפי השביל באמצעי התקשורת השונים.

לטענת הוועדה, השביל משרת את האג'נדה והאידאולוגיה של העמותה ולא פונה לכלל הציבור במדינה. הוועדה סימנה בחלוף השנים שלל שבילים מקומיים, כמו שביל עמק המעיינות ושביל יזרעאל, אך דחתה את הצעותיהם של גופים רבים לסמן שבילים פרסונליים או פוליטיים לכאורה. עוד נטען כי סימון השביל בשטח מהווה מפגע סביבתי - שימוש בצבעים בוהקים, צביעה חסרת פרופורציות והצבת שלטים מזיקה. כמו כן, נטען כי השביל ממילא חופף לשביל ישראל וחוצה בצורה דומה את הארץ ולכן אין בו תועלת.[4][5][6][7]

העמותה שוללת את עמדת המבקרים. לטענתה, אין שום פסול בשביל, שכן הוא קיבל את אישור בעלי השטח הרלוונטיים וחלק ניכר ממנו ממילא עובר בתוואי של שבילים קיימים. כמו כן, הוא סומן בשטח בהיוועצות עם גורמי מקצוע, ביניהם המרכז למיפוי ישראל, ומיועד לכל מי שמעוניין להיחשף אל ההיסטוריה, המורשת וההנצחה של חטיבת גולני. עוד נטען כי דווקא שביל ישראל חוטא באג'נדה פוליטית, היות שהוא "מדלג" במכוון על בקעת הירדן, ירושלים ויהודה ושומרון.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביל גולני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלושה נוספים סומנו באופן עצמאי, והם שביל הבנים הדרוזיים, שביל הר הנגב ושביל הסנהדרין - הראשון לא בדעת הוועדה, השני בהסכמתה אך בביצוע של מועצה אזורית רמת הנגב והשלישי גם כן בהסכמתה ובביצוע של רשות העתיקות
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.