שביעייה (בטהובן)
השביעיה במי במול מז'ור אופוס 20 מאת לודוויג ואן בטהובן נכתבה בשנת 1799 ובאותה שנה התקיימה נגינת הבכורה שלה. המהדורה הראשונה, שפורסמה בשנת 1802, מוקדשת לקיסרית מריה תרזיה.
כלי נגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה כתובה לכלי הנגינה הבאים: קלרינט, קרן יער, בסון, כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס.
פרקי היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדג'יו - אלגרו קון בריו
- אדג'יו קנטבילה
- טמפו די מינואטו
- נושא עם וריאציות. אנדנטה
- סקרצו. אלגרו מולטו ויוצ'ה
- אנדנטה קון מוטו א לה מרצ'ה - פרסטו
ביצועים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביצוע הראשון של היצירה התקיים ב-20 בדצמבר 1799 בקונצרט שערך הכנר איגנץ שופנזיג שהיה ידידו של בטהובן. ידידתו של בטהובן, הרוזנת ג'וזפין ברונסוויק מזכירה את הקונצרט הזה במכתב ומציינת שאחיה פרנץ היה "נרגש", "במיוחד מהשביעייה המצוינת שהלחין האדון בטהובן, הן מבחינת הביצוע והן מבחינת ההלחנה." [1]
ביצוע נוסף של היצירה היה בקונצרט הפרטי הראשון של בטהובן, ב-2 באפריל 1800 בבורגתיאטר. באותו קונצרט בוצעו גם קטעים מתוך בריאת העולם מאת יוזף היידן[2]. ידיד אחר של בטהובן, עמנואל דולזלק (1780–1858) סיפר שבטהובן אמר על השביעייה: "זוהי בריאת העולם שלי." [3]
עד מהרה הפכה השביעייה לאחת מיצירותיו הפופולריות ביותר של בטהובן, והיא אף זכתה למספר עיבודים. בטהובן עצמו עיבד את היצירה לשלישייה לקלרינט (או כינור), צ'לו ופסנתר ופרסם גרסה זו בשנת 1805 כאופוס 38.
השפעות השביעייה על יצירות יותר מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנץ שוברט הלחין את השמינייה שלו בשנת 1824 עבור נגן הקלרינט פרדיננד טרוייר, שביקש יצירה דומה לשביעייה של בטהובן. שתי היצירות אכן דומות זו לזו במובנים רבים.
- בשנת 1840 עיבד פרנץ ליסט את היצירה לפסנתר, תחילה לשתי ידיים (S.465) ולאחר מכן לארבע ידיים (S.634). פורסמו עוד כמה עיבודים לפסנתר, מאת קרל צ'רני, ארנסט פאואר, אדולף רותארדט והוגו אולריך[4].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Klaus Martin Kopitz, Rainer Cadenbach (Hrsg.) u. a.: Beethoven aus der Sicht seiner Zeitgenossen in Tagebüchern, Briefen, Gedichten und Erinnerungen. Band 1: Adamberger – Kuffner. Hrsg. von der Beethoven-Forschungsstelle an der Universität der Künste Berlin. Henle, München 2009, ISBN 978-3-87328-120-2, S. 139 f.
- ^
חגי חיטרון, "בבחור הזה מסתתר השטן. מעולם לא שמעתי נגינה כזאת", באתר הארץ, 7 ביולי 2020
- ^ Klaus Martin Kopitz, Rainer Cadenbach (Hrsg.) u. a.: Beethoven aus der Sicht seiner Zeitgenossen in Tagebüchern, Briefen, Gedichten und Erinnerungen. Band 1: Adamberger – Kuffner. Hrsg. von der Beethoven-Forschungsstelle an der Universität der Künste Berlin. Henle, München 2009, ISBN 978-3-87328-120-2, S. 258.
- ^ Beethoven - Septet, Op.20 (trans. Liszt - piano 4 hands).pdf פרויקט ספריית התווים הבינלאומי
בקרת זהויות  |
|
|---|