שבעה צעדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבעה צעדים
올드보이
מבוסס על מאנגה באותו השם
בימוי פארק צ'אן-ווק
הופק בידי אים סונג-יונג
קים דונג-ג'ו
תסריט הוואנג ג'ו-יון
אים ג'ון-היונג
פארק צ'אן-ווק
עריכה קים סאנג-בואם
שחקנים ראשיים צ'וי מין-סיק
יו ג'י-טי
קאנג היא-ג'ונג
מוזיקה יו יאנג-ווק
צילום צ'ונג הון-צ'ונג
מדינה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
חברת הפקה Show East
Egg Films
חברה מפיצה Show East
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית 21 בנובמבר 2003 (קוריאה הדרומית)
צרפתצרפת 15 במאי 2004 (פסטיבל קאן)
משך הקרנה 120 דקות
שפת הסרט קוריאנית
סוגה סרט דרמה, סרט בלשי, סרט מותחן, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $3,000,000
הכנסות $14,980,005[1]
הכנסות באתר מוג'ו oldboy
פרסים זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, ועוד
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבעה צעדיםקוריאנית: 올드보이) הוא מותחן-נקמה דרום קוריאני משנת 2003, אשר נכתב ובוים על ידי פארק צ'אן-ווק. הסרט מבוסס באופן רופף על מאנגה באותו השם, אשר נכתבה על ידי נובואקי מינג'ישי וגארון צוצ'יה. זהו הסרט השני ב-"טרילוגיית הנקמה" של צ'אן-ווק; קדם לו "שלום לנוקם" (2002); אחרי בא "שלום לנוקמת" (2005).

הסרט זכה לשבחים רבים ולפרסים, כולל פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, ונחשב כאלים במיוחד וידוע בסצנותיו הקשות ועקובות בדם.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
צ'וי מין-סיק או דה-סו הדמות הראשית, היה כלוא במשך 15 שנים ושוחרר על ידי החוטף שלו.
קאנג היא-ג'ונג מי-דו נערה צעירה המתאהבת בדה-סו ומחליטה לעזור לו.
יו ג'י-טי לי וו-ג'ין חוטפו של דה-סו.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

או דה-סו הוא אדם רגיל, אשר נחטף בפתאומיות בערב יום הולדתהּ של בתו הקטנה. לאחר חטיפתו, הוא נכלא למשך חמש עשרה שנים בדירה קטנה שבתוכה טלוויזיה וספה בלבד. יום אחד הוא צופה בטלוויזיה ורואה שאשתו נרצחה, ושהוא עצמו החשוד העיקרי. לאחר ניסיונות התאבדות וניסיונות לדבר עם החוטף שלו, הוא מתחיל לאמן את עצמו פיזית לקראת הנקמה על אשתו ועל החיים שנלקחו ממנו כשיצא מכלאו.

הוא משתחרר לעולם החופשי. אחרי מפגשים עם אדם שעומד להתאבד ועם מספר בני נוער שאיתם הוא נלחם כדי לבדוק את כישורי הלחימה שלו, הוא הולך למסעדת סושי. לפני הכניסה למסעדה אדם זר ניגש אליו, מבהיר לו שאינו יודע דבר ורק מביא לו ארנק מלא כסף וטלפון סלולרי. דה-סו ההמום נכנס למסעדה, שם הוא פוגש נערה צעירה ויפה בשם מי-דו, אשר עובדת במסעדה. עם כניסתו, הטלפון שזה עתה קיבל מצלצל, ובצדו השני של הקו מדבר החוטף שלו. דה-סו מתלהם ומתחנן לדעת מי הוא, אך החוטף רק אומר לו שהוא יצטרך לגלות זאת לבד, ומנתק. מי-דו שומעת את השיחה, ומסתקרנת מהמצב. דה-סו שותק כשהשיחה נגמרת, ומזמין משהו חי לאכול. מי-דו מוצאת את התנהגותו של דה-סו מרתקת, וכאשר היא נוגעת בידו, דה-סו מתעלף. כאשר הוא מתעורר, הוא מגלה שמי-דו טיפלה בו, עם הכוונה לעזור לו לפענח את התעלומה. בתור צעד ראשון, הם בודקים כל מסעדה שהם מוצאים לגבי אותו מזון אחיד שדה-סו הואכל בו במשך שהותו בכלאו. כשהוא מזהה את הטעם שהוא הרגיש במשך חמש עשרה שנים, הוא אחוז זעם ויוצא לנקום בבעלי המסעדה, ולהוציא ממנו מידע.

חמוש בפטיש בלבד, דה-סו מפלס את דרכו אל בעלי המסעדה, ועוקר חלק גדול משיניו באכזריות קרה. בעל המסעדה מתחנן לרחמים ואומר לו שהוא לא האיש שהוא מחפש, ושהוא לא יודע דבר. כשדה-סו מחליט לצאת מהבניין, חבורה של כעשרים אנשים חמושים באלות מנסים לנקום בו על כך שעינה את בעל המסעדה. דה-סו פוצע את כולם קשות ומעלף את רובם, אך גם הוא נפצע בגבו. כשהוא יוצא מהמבנה הוא מתעלף, ואדם מהרחוב מזמין עבורו מונית לבית החולים. לפני שהמונית נוסעת, מגיח מהחלון אדם מחייך, שאומר לדה-סו "להתראות, או דה-סו". הוא מבין מיד שזהו החוטף שלו, אך הוא חסר אונים לעשות משהו. הוא מתעורר ביום שלאחר מכן, ורואה שמי-דו טיפלה בפצעיו. המשיכה בין שניהם מתחזקת, ובסופו של דבר שניהם שוכבים.

החוטף של דה-סו מתקשר אליו, ומציע לו להיפגש. כאשר הם נפגשים, החוטף מציב לו אולטימטום - אם דה-סו לא יגלה למה הוא נחטף תוך חמישה ימים, כל אישה שאי פעם יאהב בחייו תיהרג, כשהראשונה תהיה מי-דו. דה-סו, אחוז זעם ותסכול מנסה להרוג את אויבו, אך זה מבהיר לו שאם דה-סו יהרוג אותו עכשיו, הוא לעולם לא ידע את האמת. הוא גם מבהיר לו שאם דה-סו ינסה לענות אותו, הוא יתאבד מיד באמצעות מכשיר השולט בקוצב הלב שלו, וכך שוב האמת תישאר מוסתרת מדה-סו. בפני דה-סו מוצבת דילמה - נקמה, או האמת על למה הוא נחטף. הוא מחליט לחפש אחרי האמת, וכעבור מאמצים רבים, ומבין אחרי חמישה ימים כי החוטף שלו הוא תלמיד שלמד איתו באותו בית ספר, ונקרא וו-ג'ין. דה-סו ממהר להיפגש עם החוטף שלו, שמאמת את מסקנתו של דה-סו, אך אומר שהשאלה למה הוא כלא ואז שחרר אותו עדיין נשארה פתוחה.

לאחר הצבת דילמה זו, וו-ג'ין מספר לו את הסיבה לחטיפה. כאשר שניהם היו תלמידים, וו-ג'ין התאהב באחותו שלו, וכך שניהם ביצעו גילוי עריות. דה-סו הוא היחיד אשר ראה אותם ביחד, והפיץ עליהם שמועה, שבעקבותיה אחותו של וו-ג'ין התאבדה, ווו-ג'ין עבר לארץ אחרת. הוא מסביר שלשונו של דה-סו היא שהרגה את אחותו. לאחר מכן, וו-ג'ין מציב בפני דה-סו את האמת הנוראה על הסיבה שהוא שחרר אותו. אחרי כן,וו-ג'ין מספר לו שהוא שכר מהפנטת שהפנטה את דה-סו ומי-דו, וגרמה להם להתאהב. עם חיוך והתלהבות גדולה, וו-ג'ין מציב בפני דה-סו קופסה, ובתוכה אלבום תמונות. התמונה הראשונה באלבום היא של דה-סו, אשתו ובתו הקטנה. התמנות שלאחר מכן מראות את בתו של דה-סו במשך השנים, ומראות שבתו היא לא אחרת מאשר מי-דו. דה-סו מבין שהוא שכב עם בתו, וביצע אם כן גילוי עריות עם הבת היחידה שלו. אחוז הלם, הוא בוכה ומתחנן בפני וו-ג'ין שלא יגלה את האמת הזו למי-דו. במקביל, שליח של וו-ג'ין נמצא עם מי דו ומניח בפניה קופסה זהה לקופסה שדה סו פתח וכך גילה את הסוד. היא מספרת בטלפון לדה סו שיש מולה קופסה והיא לא יודעת אם לפתוח אותה. דה סו מתחנן בפניה שלא תעז לפתוח את הקופסה, ופעם הראשונה בסרט, מכנה את מי דו בשמות חיבה של אב לביתו, "ילדה קטנה" וכו'. הוא משליך את הטלפון על הרצפה, ומתחנן לוו-ג'ין. דה סו ממשיך להתחנן ומבטיח לוו ג'ן שהוא יהיה הכלב שלו. הוא מתחיל לנבוח ו"לכשכש" בזנב, וללקק את נעליו של וו-ג'ין. וו-ג'ין רק צוחק ולועג לו. כאות של התמסרות מוחלטת, דה-סו כורת את הלשון שלו בתור סמל לצער על העוול שהוא גרם לוו-ג'ין בעזרת לשונו. וו-ג'ין לוקח מטפחת, ודוחף לפיו של דה סו, ספק על מנת לעצור את הדימום, ספק על מנת להמשיך ולהשפילו. הוא מרים את הטלפון מהרצפה ואומר למי דו לא לפתוח את הקופסה.

אחרי מעשה זה, וו-ג'ין מחליט לא לספר למי דו על העובדה הנוראה שהיא שכבה עם אביה, משאיר את דה-סו לבד ומתאבד.

דה-סו השבור והאילם, כותב מכתב למהפנטת שהפנטה אותו, ומבקש ממנה לנסות למחוק את הזיכרון שלו מהאמת הנוראית שגילה. דה סו והמהפנטת נפגשים ביער מושלג וקר. היא אומרת לו שהיא החליטה לעזור לו ומתחילה את תהליך ההיפנוט למחיקת הזיכרון. היא אומרת לו להתרכז בעץ, ולדמיין שהוא הופך לעמוד. היא מבקשת ממנו לדמיין שהוא נמצא בדירה של וו-ג'ין, ולהביט בהשתקפות של דה סו בחלון. היא אומרת לו שההשתקפות היא למעשה שני דה-סו, אחד מהם יודע את הסוד, והשני לא. דה סו שלא יודע את הסוד צריך ללכת שבעה צעדים, כאשר כל צעד יגרום לו להזדקן בשנה. בתום פסיעת שבעת הצעדים, ימחק הזיכרון של דה סו. לאחר התהליך, מי דו מוצאת את דה סו ביער הקפוא מוטל על הרצפה. היא מעירה אותו, ורואה ששיערו הלבין, והוא הזדקן בשבע שנים. הוא מזהה אותה, והוא מכיר אותה, אך לא יודע את האמת, כמוה. היא מחבקת אותו באהבה ואומרת לו שהיא אוהבת אותו ודה-סו מתחיל לחייך. אבל, החיוך שלו מתעמעם לאט והבעתו מתחילה להשתנות להבעת התייסרות קלה. תוך כדי החיבוק, מי דו שואלת אותו אם הוא נפגש עם מישהו, ומצביעה לתוך היער לזוג כיסאות עליו ישבו המהפנטת ודה סו. הוא שותק, ואז המצלמה מתקרבת לקרקע, ורואים בשלג שמישהו פסע שבעה צעדים, אשר מוליכים מהמקום של הכיסאות, למקום בו מי דו מצאה את דה סו מוטל על הקרקע. מכאן שמו של הסרט בעברית, שכן לאחר שדה סו עבר את הליך ההיפנוזה וצעד שבעה צעדים, זכרונו נמחק, והוא ממשיך לחיות עם אהובתו מי דו (ביתו), ושניהם לא יודעים דבר.

פירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקה זו מכילה ספוילרים לסרט.

הסרט הוא עיבוד קולנועי לטרגדיה היוונית הקלאסית "אדיפוס המלך". בהתאם לכך, החל מהמאורע המחולל, כל מערכה בסרט היא תוצאה ישירה והכרחית של המערכה שקדמה לה, בשרשרת של גורל שלא ניתן לשוברה. רגע השיא בטרגדיה הוא כאשר או דה-סו מבין שאהובתו היא לא אחרת מאשר ביתו. בתגובה, או דה-סו עוקר את לשונו (בדומה לאדיפוס, שעקר את עיניו). המקהלה היוונית בעיבוד הקולנועי מיוצגת באמצעות קריינות (voice-over).

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוריאה הדרומית, הסרט נצפה על ידי 3,260,000 צופים בקולנוע, והוא מדורג במקום חמישי ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר של שנת 2003[2].

סך כולל של ההכנסות מהסרט ברחבי העולם הוא $14,980,005[1].

רימייק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011, הוכרז כי הבמאי האמריקאי ספייק לי, יביים את הגרסה האמריקאית לסרט. בסרט, שיצא בנובמבר 2013, מככב ג'וש ברולין לצד סמואל ל. ג'קסון, אליזבת אולסן ושרלטו קופליי[3][4].

בדומה לסרט המקורי, העלילה מתארת את חטיפתו של אדם לצינוק מסתורי, בו הוא מבלה 20 שנים בבידוד מוחלט מבלי לדעת מדוע נאסר. במקביל לניסיונות כושלים להבין מדוע נחטף ולשמור על שפיות, הוא מגלה מהטלוויזיה שאשתו נרצחה ושהוא החשוד העיקרי. יום אחד הוא מוצא עצמו חופשי באופן שרירותי כמעט כמו נסיבות כליאתו. מאותו הרגע ואילך הוא נחוש בדעתו לנקום באדם שכלא אותו ומתעמת בדרך עם כמה אמיתות קשות על עברו. בגירסה זו הכלוא ששוחרר מגלה שראה את אחותו של חוטפו שוכבת עם אביה(ולא את האחות שוכבת עם אחיה). בנוסף, בגירסה זו אין זכר למהפנטת, מחיקת הזיכרון ושבעת הצעדים, מה שמעורר תהייה לגבי שם הסרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Oldboy (2005)". Box Office Mojo. Amazon.com. נבדק ב-2008-05-20.
  2. ^ Korean Movie Reviews for 2003: Save the Green Planet, Memories of Murder, A Tale of Two Sisters, Old Boy, Silmido, and more
  3. ^ אתר למנויים בלבד חן חדד, הגרסה האלימה של ספייק לי ל"שבעה צעדים", באתר הארץ, 11 ביולי 2013
  4. ^ אלימות היא הפתרון: הטריילר החדש ל"שבעה צעדים", באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2013