שבעת מעשי החסד (קאראווג'ו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבעת מעשי החסד
Sette opere di Misericordia
Caravaggio - Sette opere di Misericordia.jpg
צייר קאראווג'ו
תאריך יצירה 1607 לערך
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 390 אורך × 260 רוחב × 390 גובה
מיקום כנסיית "פיו מונטה דלה מיסריקורדיה"
נאפולי שבאיטליה

שבעת מעשי החסדאיטלקית: Sette opere di Misericordia) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר קאראווג'ו, שצויר בשנת 1607 לערך ומתאר את שבעת מעשי החסד. היצירה מוצגת בכנסיית "פיו מונטה דלה מיסריקורדיה" (אנ') בנאפולי.[1][2]

שבעת מעשי החסד בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעת מעשי החסד הם מעשים שהאמונה הנוצרית מחשיבה כמבטאים מידות טובות הדרושות לאדם ומייצגות את הרחמים. מקור מקובל לשש המידות הראשונות היא דרשה של ישו:

כִּי רָעֵב הָיִיתִי וַתַּאֲכִילֻנִי צָמֵא הָיִיתִי וַתַּשְׁקוּנִי אֹרֵחַ הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי׃ עָרוֹם וַתְּכַסּוּנִי חוֹלֶה וַתְּבַקְּרוּנִי בַּמִּשְׁמָר הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי׃

הברית החדשה, הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ה, פסוקים 35–36, בתרגום דעליטש

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור הוזמן בשנת 1607 לערך על ידי קהילת "פיו מונטה דלה מיסריקורדיה" בנאפולי, אשר כללה חברים במשפחה שהגנה על בריחתו של קאראווג'ו מרומא. היא שילמה לאמן 400 דוקטים עבורו.

הציור נחשב מרכזי לציור האיטלקי בכלל ולציור בדרום איטליה בפרט. הרכבו דרמטי יותר ונסער, לעומת ציורים שצוירו ברומא, מכיוון שאין נקודת משען מרכזית למעשים המתוארים בו. הוא מלכתחילה היה כה מוצלח עד כי הקהילה קבעה כי לא ניתן למכור אותו "בכל מחיר", ועליו להישמר תמיד בכנסיית הקהילה.

בשנת 2016 העלתה הלהקה השייקספירית המלכותית הצגה המתייחסת לציור ולחייו של קאראווג'ו בזמן שצייר אותו.[3]

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור האניגמטי, אחד החשובים של הצייר הסוער שנמלט מרומא לאחר הרשעה ברצח, מתאר בריאליזם רב, בשילוב דמויות שנלקחו מהרחוב, פעילויות צדקה ורחמים בקומפוזיציה מורכבת ומהפכנית. למעלה נראים המדונה והילד, נתמכים על ידי מלאכים. למטה מגוון דמויות, אשר שזורות זו בזו ומבצעות מחוות מורכבות הרומזות על שבעת מעשי החסד, בסצנה אשר כאילו מתרחשת בצומת נפוליטנית חשוכה.[1]

שבעת מעשי החסד מתוארים כך:[1][2]

  • פדיון שבויים - בצד ימין, אישה מבקרת גבר כלוא.
  • האכלת הרעב - האישה מניקה את הגבר משדיה. סעיף זה וקודמו רומזים על חסד רומי.
  • קבורת המת - מאחורי חומת בית הסוהר נראה קברן שנושא גופה שרק כפות רגליה נראות, ואחריו נראה כומר עם לפיד.
  • הכנסת אורחים - עולה רגל (שלישי משמאל, המזוהה על ידי כובעו שבו נראית "קונכיית סנט גיימס" (אנ'), שהיא הַסְמָלָה חָזוּתִית עבור עולי רגל) מבקש מחסה מבעל בית הארחה (בקצה השמאלי).
  • הלבשת עירומים - מרטין מטור, הרביעי משמאל, קורע את גלימתו לשניים ומעניק לקבצן חצי-עירום אחד מן החצאים, זוהי התייחסות לאגדה פופולרית על מרטין.
  • ביקור חולים - מרטין מטור מברך ומנחם את הקבצן הנכה.
  • השקיית הצמא - שמשון (שני משמאל) שותה מים מלחי חמור (שופטים, ט"ו, י"ט).

היסטוריון האמנות האמריקני ג'ון ספייק מציין כי המלאך שבמרכז מסמל את החסד האלוהי שמהווה השראה לחמלה האנושית. ספייק מציין גם כי הבחירה בשמשון כסמל של השקיית הצמא היא כה מוזרה שנדרש הסבר כלשהו: אימת הפלשתים היה אדם פגום שהשלים את משימותיו ההרואיות בחסד האל. כאשר שמשון היה בסכנת מוות מצמא, אלוהים נתן לו מים לשתות מלחי חמור. קשה לייחס נס זה אל שבעת מעשי החסד, מכיוון שזה לא היה חסד אנושי אלא אלוהי.

שבעת מעשי החסד, תקריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבעת מעשי החסד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]