שבר בקרסול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבר בקרסול
ankle fracture
שבר בשני צדי הקרסול כמו שנראה ברנטגן. (1) פיבולה (2) טיביה
שבר בשני צדי הקרסול כמו שנראה ברנטגן. (1) פיבולה (2) טיביה
תחום אורתופדיה
מיקום אנטומי רגל
שכיחות אצל נערים ונשים מבוגרות
סיבות סיבוב הקרסול, חבלה רצינית
אבחון צילומי רנטגן המבוססים על חוקי אוטווה לקרסול
טיפול קיבוע באמצעות סד/גבס, ניתוח
סיבוכים נקע גבוה בקרסול, תסמונת המדור, איחוי לא טוב של העצם.
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 824224 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D064386
סיווגים
ICD-10 S82
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שבר בקרסול (באנגלית: ankle fracture) הוא מצב של שבירת עצם קרסול אחת או יותר. התסמינים עשויים לכלול כאב, נפיחות, חבורות וחוסר יכולת ללכת על הרגל. שבר בקרסול עלול להוביל לסיבוכים כמו נקע גבוה בקרסול, תסמונת המדור,  ירידה בטווח התנועה ואיחוי לא טוב של העצם.[1]

לאחר איחוי השבר בקרסול, קיימת בעיה של חולשת שרירים ואיבוד טווח תנועה עקב המניעה מתנועה עד להחלמת השבר. בנוסף, במהלך הפציעה עלולות להיפגע גם רצועות המייצבות את המפרק, הדבר עלול להקשות על השיקום בגלל ירידה ביציבות של המפרק ושל הגוף לשלוט בו באמצעות השרירים שמסביבו.

שיקום טוב של הקרסול מותנה בחזרה מהירה לתנועה תקנית של המפרק ושליטה טובה של השרירים עליו.[2]

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימנים ותסמינים

תסמינים של שבר בקרסול יכולים להיות דומים לאלה של נקעים בקרסול, אם כי בדרך כלל הם חמורים יותר. נדיר מאוד שמפרק הקרסול מתנתק, לנוכח פגיעה ברצועה בלבד, אך לעיתים שבר יכול לגרום לניתוק חלקי של עצם הטאלוס או לניתוק מלא שלה. בנוסף לכאב ייתכנו תסמינים נוספים כגון:

  • שטף דם
  • חוסר יציבות בדריכה על הקרסול
  • תנועה לא תקינה של מפרק הקרסול
  • יישור חלקי
  • שינוי במבנה המפרק

לעיתים, במקרה של שבר פתוח, העור נקרע ולאחר הניתוח אינו חוזר למצבו המקורי. שבר פתוח עלול לגרום לזיהום.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקה קלינית חשוב להעריך את מיקום הכאב המדויק, טווח התנועה ובמצב של שבר עם פריקה (יציאת המפרק ממקומו) חשובים גם מצב העצבים וכלי הדם. חשוב למשש את עצמות הקרסול וכך לזהות האם קיים שבר בסמיכות לאחת מהעצמות הקרסול. הערכת פגיעות בקרסול כתוצאה משבר מבוצעת על פי חוקי אוטווה לקרסול, מערכת כללים אשר פותחה למזעור צילומי רנטגן מיותרים.

רנטגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצילומי רנטגן ניתן בדרך כלל להבחין במרב השברים. בצילום בודקים אילו פטישונים (העצמות בקרסול) נשברו ואת מידת התזוזה שלהם. צילום רנטגן יכלול 3 כיוונים - אחורי, קדמי וצידי.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר דרכים לסיווג שברים בקרסול:

  • סיווג לאוג' הנסן - השברים מסווגים על בסיס מנגנון הפציעה ובהתאם למיקום בכף הרגל ולכוח המעוות (לדוגמה, סיבוב עליון חיצוני).
  • סיווג דניס ובר - השברים מסווגים לפי רמת שבר הפיבולה הצידית (לדוגמה, סוג א - מתחת לרצועה הסינדרמוטית, סוג ב - בגובה הרצועה, סוג ג - מעל הרצועה) תוך הערכת הפגיעה בסינדרוזיס והקרום הבין גזעי.
  • סיווג הרשקוביצי - השברים מסווגים על ידי רמת השברים בפטישון הפנימי.
  • סיווג רואדי אלגאוור - השברים מסווגים על פי רמת השברים של עצם הפילון.[3][4]

סוגי שברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבר בעצם הפילון - שבר בצד החיצוני של עצם השוקה, המחוברת למפרק הקרסול.
  • שבר תוך מפרקי - פגיעה במשטחים ה-תוך מפרקים, כלומר סחוס שבתוך המפרק.
  • שבר של עצמות השוק - בקצה הפנימי של מפרק הקרסול.

ייתכנו מצבים בהם שתי עצמות נשברות, במקרה זה השבר נקרא גם שבר בימלאולרי. לעיתים מדובר בשלושה מקומות בהם נוצרו השברים ובמקרה זה השבר נקרא גם שבר טרימלאולרי.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול פיזיותרפיה

במקרים בהם העצם לא תוכל לחזור למקומה ולאחות את עצמה, למשל שבר פתוח, יהיה צורך בניתוח. לאחר הניתוח זמן המנוחה בדרך כלל הוא בין 1–2 שבועות. במקרים קלים יותר, השלב הראשון בטיפול יהיה קיבוע הקרסול וזמן האיחוי הכללי של העצם יהיה בין 4–8 שבועות.

פיזיותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, מומלץ לעבור טיפול פיזיותרפי לאחר מנוחה, גם במקרה של ניתוח וגם במקרה של איחוי עצמי של הגוף. שלבי הטיפול הפיזיותרפי:

  1. השלב הראשון במסגרת הטיפול הפיזיותרפי צריך למלא שלוש מטרות מרכזיות:
    1. הפחתת מידת החומרה של הכאב באמצעות הידרותרפיה, עיסוי, קירור האזור ועוד.
    2. הורדת הנפיחות במקום הפגיעה בקרסול וברקמות שמסביבו. על ידי הפחתת הנפיחות יופחת גם הכאב במקביל.
    3. שיפור טווח התנועה של הקרסול - חזרה לטווח תנועה המשמש לתפקוד היום יומי של המטופל.

ללא סיום השלב הראשון לא ניתן להתקדם הלאה בתהליך השיקום.

  1. לשלב השני במסגרת הטיפול הפזיותרפי קיימות ארבע מטרות מרכזיות:
    1. חזרה לטווח תנועה נורמלי ככזה של רגל בריאה.
    2. שימור טווח התנועה של המפרק
    3. הליכה ללא אמצעי עזר
    4. חיזוק השרירים של הרגל הפגועה

שלב הביניים עשוי להימשך בין 1–2 חודשים. בשלב הזה המטופל לא אמור לחוות כאב, ההתמקדות היא בעיקר בשיפור תפקוד המפרק, ההליכה, עלייה וירידה במדרגות ושיפור בחלוקת המשקל בין הרגליים.

בשלב הסיום של תהליך השיקום המטרה היא להגיע למצב של תפקד נורמלי ואופטימלי של הקרסול כמו שהיה לפני השבר. [5]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המקרים הכללי של שבר בקרסול הוא בערך 187 ל-100,000 בכל שנה ואילו אצל ילדים מדובר על בערך 100 מקרים ל-100,000 בכל שנה. החל משנות ה-90 חלה עלייה במספר המקרים כתוצאה מהגדילה במספר האנשים באוכלוסייה המבוגרת שעוסקים באתלטיקה. השבר הנפוץ ביותר הוא שבר של עצמות השוק - בין 60 ל-70 אחוזים שוברים את אחת מעצמות השוק, 15-20 אחוזים שוברים שתי עצמות שוק ואילו 7–12 אחוזים שוברים שלוש עצמות שוק. אחוז השברים בקרסול דומה בין גברים לנשים, אך אצל גברים שיעור השברים אצל נערים הוא הגבוה ביותר ואילו אצל נשים שיעור השברים בגילאי 50–70 הוא הגבוה ביותר.[6] שבר בקרסול מהווה כ-15% מכלל סוגי השברים.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fractures of the Foot and Ankle Hardcover – June 14, 2004 by George Gumann
  • Fracture of the foot and ankle - 2018 by Nirmal C. Tejwani

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבר בקרסול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ankle Fractures (Broken Ankle) - OrthoInfo - AAOS, www.orthoinfo.org
  2. ^ כאבים לאחר שבר בקרסול, אפוסתרפיה טיפול בכאבי ברכיים וגב
  3. ^ Wheeless' Textbook of Orthopaedics, Wheeless Online (באנגלית)
  4. ^ ד״ר קיש מנתח אורתופדי - שבר בקרסול , שברים בקרסול, Dr Kish Orthopedic Surgeon
  5. ^ [aepr.org.il/שיקום-שבר-קרסול/ שיקום שבר קרסול]
  6. ^ UpToDate, www.uptodate.com
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Ankle Fracture: Background, Pathophysiology, Epidemiology, 2019-11-09