שבר (סוג)
 שבר | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | ימלוחיים |
| סוג: | שַׁבָּר |
| שם מדעי | |
 Peganumלינאוס, 1753 | |
 | |
שַׁבָּר (שם מדעי: Peganum) הוא סוג קטן של צמחים עשבוניים רב-שנתיים ממשפחת הימלוחיים (Nitrariaceae)[1]. הסוג כולל ארבעה מינים, הגדלים באזורים צחיחים או צחיחים למחצה של אירואסיה וצפון אמריקה. שלושה ממיני הסוג גדלים באירואסיה, והרביעי במערב טקסס ובצפון מקסיקו[2]. בישראל מיוצג הסוג על ידי מין אחד בלבד – שבר לבן[3]. בעבר שויך הסוג למשפחת הזוגניים (Zygophyllaceae) ולסדרת הזוגנאים (Zygophyllales), אך בעקבות מחקרים פילוגנטיים הוא הועבר למשפחת הימלוחיים ולסדרת הסבוננאים (Sapindales).
אטימיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם ביוונית העתיקה πήγανον (pḗganon), שפירושה פיגם (הסוג Ruta). חוקרים סבורים כי ליניאוס אימץ את השם משום הדמיון בין שבר לבין הפיגם, בעיקר בריחו החריף ובעליו המחולקים. יש גם הסבורים שמקור השם קדום יותר, ואולי הגיע ליוונית משפה שמית או מאחת משפות המזרח הקדום, אך לכך אין הוכחה חד-משמעית.
השם "שבר" ניתן תחילה למין שבר לבן במילון ילקוט הצמחים משנת 1930 (הערה 653). באותו מילון הוצע גם השם החלופי "שבב" (סעיף 146), לפי הצעתו של פסח אוירבך. במילון צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים משנת 1946 (סעיף 676) התקבלה הצעתו של אפרים הראובני להעניק את השם "שבר" לסוג כולו.
במזרח התיכון מוכר שבר לבן בשם הערבי חַרְמַל (حرمل). שם המין המדעי harmala נגזר משם ערבי-פרסי זה. שם ערבי נוסף הוא עֻלְקַת א(ל)-דִּיב (علقة الذئب), שפירושו המילולי "עלוקת הזאב".
טקסונומיה של הסוג שבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים רבות נכלל הסוג שבר (Peganum) במשפחת הזוגניים (Zygophyllaceae), לצד סוגים כגון ימלוח (Nitraria) ואבי-ארבע (Tetradiclis)[4]. עם זאת, מיקומם הטקסונומי של סוגים אלה היה שנוי במחלוקת, משום שתכונותיהם הווגטטיביות ואיברי הרבייה שלהם לא התאימו באופן מלא לשאר בני המשפחה. בפרט, שבר בלט במאפיינים חריגים, ובהם היותו עשב רב-שנתי – בניגוד לרוב בני משפחת הזוגניים שהם שיחים או בני שיח מעוצים – וכן בהבדלים במבנה הפרח והזרעים, בהרכבו הכימי (ובעיקר בנוכחותם של אלקלואידים ייחודיים) ובמאפייניו האנטומיים[5].
מחקרים פילוגנטיים, שנערכו החל משנת 1996, שילבו נתונים מורפולוגיים, אנטומיים ומולקולריים כדי לבחון מחדש את יחסי הקרבה במשפחת הזוגניים. המחקרים הראו כי הסיווג המסורתי, שהתבסס בעיקר על מורפולוגיה, הושפע לעיתים מתכונות הומופלסטיות – תכונות דומות שהתפתחו באופן בלתי תלוי (אבולוציה מתכנסת) ואינן מעידות בהכרח על קרבה אבולוציונית. שילוב הנתונים המולקולריים עם המידע המורפולוגי והאנטומי אפשר לשחזר בצורה מדויקת יותר את יחסי הקרבה האמיתיים בין הקבוצות[6].
ממצאי המחקרים הראו כי משפחת הזוגניים במובנה המסורתי הייתה פוליפילטית, כלומר היא כללה ענפים שמוצאם האבולוציוני הוא יותר מאב קדמון אחד. הסוג שבר נמצא קרוב יותר לימלוח (Nitraria) ולקרוביו מאשר לזוגן (Zygophyllum) וליתר בני משפחת הזוגניים. כבר בשנת 1998 הוכרו שבר, ימלוח, אבי-ארבע ומַלָקוֹקַרְפּוּס כקרובים לסדרת הסבוננאים (Sapindales). בעקבות זאת הומלץ להוציאם ממשפחת הזוגניים ולהגדיר מחדש את גבולותיה. מסקנות אלה אומצו בהדרגה במערכות הסיווג הפילוגנטיות, ובשנת 2009, במסגרת APG III, שוייכו ארבעת הסוגים תחת משפחת הימלוחיים (Nitrariaceae), אשר שובצה בסדרת הסבוננאים (Sapindales).
משפחת הימלוחיים (Nitrariaceae), שתוארה למדע בשנת 1830 וכללה במקורה את הסוג ימלוח בלבד, כמעט שלא הייתה בשימוש במשך יותר ממאה שנה, משום שהסוגים שיוחסו לה נכללו במשפחת הזוגניים. בעקבות המחקרים הפילוגנטיים הוחזר השימוש במשפחת הימלוחיים, והיא כוללת מעתה את ארבעת הסוגים: שבר (Peganum) – ארבעה מינים, ימלוח (Nitraria) – עשרה מינים, אבי-ארבע (Tetradiclis) – שני מינים, ומַלָקוֹקַרְפּוּס (Malacocarpus) – מין אחד, הגדל במרכז אסיה ואינו מיוצג בישראל. נכון ליוני 2026 כוללת המשפחה 17 מינים, מהם ארבעה מיני בר בישראל.
מורפולוגיה של שבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשבים רב-שנתיים.
העלים מסורגים, גזורים באופן בלתי סדיר; הלוואים זעירים, נושרים בשלב מוקדם ודמויי זיף.
הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, ערוכים מול העלים, בתפרחת אמירית, מסוימת דו-בדית (Dichasium), דמוית אשכול.
הגביע משתייר, בן 5 אונות.
עלי הכותרת 5, רעופים ומפורדים.
האבקנים 12 עד 15 (ולעיתים רחוקות 8), מספרם גדול מפי שניים ממספר עלי הכותרת; הזירים חופשיים, מורחבים בבסיסם וערוכים בשני דורים בבסיסו של צופן טבעתי או דמוי גביע. המאבקים בני שתי לשכות.
השחלה עילית, כמעט כדורית, בת 3 עלי שחלה מאוחים ו-3 מגורות; הביציות מרובות; עמוד העלי תלת-אונתי, והקרינים של אונותיו נושאים את הצלקות.
הפרי הלקט עגול, בדרך כלל בן 3 מגורות ובעל 3 קשוות, נפתח לאורך גב המגורות (פתיחה חוצת מגורה, loculicidal), כלומר הסדק מתחיל בדרך כלל בקודקוד הפרי ונמשך מטה לאורך תפר הגב של כל עלה שחלה; לעיתים הפרי אינו נפתח והוא דמוי ענבה.
הזרעים בעלי מקצועות, קליפתם ספוגית; האנדוספרם בשרני; העובר כפוף[7].
תפוצה עולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז תפוצתו של הסוג במערב ובמרכז אסיה. משם הוא משתרע מערבה אל רוב ארצות אגן הים התיכון, דרומה אל חצי האי ערב והודו, וצפונה עד דרום סיביר ומזרחה עד מונגוליה וצפון-מערב סין. נוסף על כך, מין אחד בסוג גדל באופן טבעי במערב טקסס ובצפון מקסיקו.
מחוץ לתחום תפוצתו הטבעי התאזרח הסוג בעקבות התפשטותו של שבר לבן (Peganum harmala), שתועד כמאוזרח באיים הבלאריים, בצרפת, בהונגריה, בדרום אפריקה ובכמה מדינות במערב ארצות הברית.
המינים של שבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבר לבן (Peganum harmala) הוא המין הנפוץ ובעל התפוצה הרחבה ביותר בסוג. תחום תפוצתו הטבעי חופף כמעט לחלוטין לתחום תפוצתו של הסוג באירואסיה, והוא גם המין היחיד שהתאזרח מחוץ לתחום תפוצתו הטבעי. המין גדל בעיקר באזורי האקלים האירנו-טורני והסהרו-ערבי, וכן באזור הים-תיכוני.
שבר מונגולי (Peganum multisectum) הוא עשב רב-שנתי שתפוצתו הטבעית משתרעת ממונגוליה למערב ולצפון סין, ובכלל זה מונגוליה הפנימית, שינג'יאנג, צ'ינגהאי וטיבט. המין גדל בעיקר באזורי אקלים ממוזג.
שבר דמוי-קצח (Peganum nigellastrum) הוא עשב רב-שנתי שתפוצתו הטבעית משתרעת מדרום סיביר ועד צפון סין. הוא גדל בבוריאטיה, במונגוליה, במונגוליה הפנימית, בשינג'יאנג ובאזורים נוספים בצפון ובמרכז סין. המין גדל בעיקר באזורי אקלים ממוזג.
שבר מקסיקני (Peganum mexicanum) הוא עשב רב-שנתי שתפוצתו הטבעית מוגבלת למערב טקסס ולצפון מקסיקו. הוא גדל בעיקר במדבריות ובבתות שיחים יבשות, האופייניות לאזורי אקלים צחיח למחצה. מין זה נחשב לאחד המרכיבים בעלי הזיקה הים-תיכונית בפלורה של מערב אמריקה הצפונית, והוא נמנה עם קבוצת טקסונים המצביעים על קשרים פלוריסטיים בין אזור הים התיכון, ובכלל זה צפון אפריקה, לבין דרום-מערב אמריקה הצפונית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבר, באתר ITIS (באנגלית)
שבר, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
שבר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- שבר, באתר Tropicos (באנגלית)
שבר, באתר GBIF (באנגלית)
שבר, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
שבר, באתר iNaturalist (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Peganum L., POWO, plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Peganum L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 4-6-2024
- ↑ שבר לבן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ זוגניים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 9-6-2026
- ↑ 1. Bachelier JB, Endress PK, Craene LPRD. Comparative floral structure and development of Nitrariaceae (Sapindales) and systematic implications. In: Wanntorp L, Ronse De Craene LP, eds. Flowers on the Tree of Life. Systematics Association Special Volume Series. Cambridge University Press; 2011:181-217.
- ↑ MARY CLARE SHEAHAN, MARK W. CHASE, A phylogenetic analysis of Zygophyllaceae R.Br. based on morphological, anatomical and rbcL DNA sequence data, Botanical Journal of the Linnean Society, Volume 122, Issue 4, December 1996, Pages 279–300, https://doi.org/10.1111/j.1095-8339.1996.tb02077.x
- ↑ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1972, עמ' 244-246
