שבתי פטרושקה

שבתי פטרושקה

שבתי פטרושקה, 1957
לידה	מרץ 1903 לייפציג, הקיסרות הגרמנית
פטירה	14 בדצמבר 1997 (בגיל 94) ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	מלחין, מעבד, מנצח, מורה למוזיקה, מנהל חטיבת המוזיקה של קול ישראל
כלי נגינה	חצוצרה, קונטרבס
שיתופי פעולה בולטים	קול המוסיקה
פרופיל ב-IMDb

פטרושקה (שני משמאל). צולם באולפן קול ירושלים לאחר הקלטת הקונצ'רטו לפסנתר של שומן עם התזמורת הסימפונית ירושלים, (יולי 1947)

שבתי (זיגמונד ליאו) פֶּטרוּשקָה (בגרמנית: Sigmund Leo Petrushka; מרץ 1903 – 14 בדצמבר 1997) היה מלחין, מעבד, מנצח ומורה ישראלי, מראשוני "קול ישראל" ומנהל חטיבת המוזיקה של התחנה.

נעורים ולימודים

פטרושקה נולד בשנת 1903 בלייפציג שבקיסרות הגרמנית למשפחה יהודית אדוקה. ידע לקרוא עברית עוד לפני שהחל ללמוד בבית הספר היסודי. בשנת 1912 עבר לבית הספר היהודי שנוסד באותה שנה בידי ד"ר אפרים קרליבך. כבר מגיל צעיר נטה לעסוק במוזיקה והיה בין היתר חבר במקהלת בית הכנסת "תלמוד תורה". לאחר שהיה בר-מצווה שימש כחזן צעיר בתפילות המנחה לנוער, שנערכו בבית ספרו. בצורה זו נחשף כבר אז לנעימות היהודיות המסורתיות, אשר שימשו רקע ליצירותיו העתידיות. במקביל למד נגינה בפסנתר ובצ'לו ולימודי תאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון. כמו כן שר בין השנים 1919 ל-1922 במקהלת גוונדהאוס בניצוח ארתור ניקיש. היה חבר באגודת הנוער היהודית "בלאו וייס". משנת 1923 למד הנדסת מכונות בבית הספר הטכני הגבוה בשרלוטנבורג, ברלין (כיום האוניברסיטה הטכנית) וכן חצוצרה וקונטרבס בשיעורים פרטיים.

ראשית הקריירה

בברלין עבד פטרושקה בניהול מוזיקלי של תיאטראות והקים יחד עם חברו לספסל הלימודים קורט קייזר (Kurt Kaiser) תזמורת ג'אז בשם "הברנשים של סיד קיי" (Sid Key's Fellows), שהשתתפה בהצגות בברלין ובערים אחרות, כמו וינה, בודפשט, פרנקפורט, ברסלאו ומינכן. בין היתר, ניגנה תזמורתו של פטרושקה מוזיקה של קורט וייל וולטר גהר בהצגות כמו "אי הנפט" של ליון פויכטוונגר ו"רוכלות" של גאורג קייזר.

לאחר עליית הנאצים לשלטון, התפרקה הלהקה. בין השנים 1933 ל-1937 היה פטרושקה נגן חצוצרה בתזמורת האגודה היהודית לתרבות (Jüdischer Kulturbund) בברלין וגם הלחין יצירות שונות, בין השאר להצגה "עמך", על-פי שלום עליכם. במהלך הזמן שוב הקים לתחייה את להקת "הברנשים", שהורכבה הפעם מחברי תזמורת האיגוד בשילוב תזמורת של ריקודים. יחד עם להקה חדשה זו ערך בין השנים 1934 ל-1935 הקלטות רבות עבור החברות "אחווה" ו"לוקרפון" (Lukraphon). פטרושקה עבד גם כמעבד מוזיקלי לחברת הסרטים הברלינאית "אוּפא" (UFA) וחברת דויטשה גרמופון. את זאת נאלץ לעשות תחת שמות בדויים, בשל יהדותו. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל.

קריירה בישראל

עם בואו לארץ ישראל התקבל פטרושקה לעבודה בשירות השידור המנדטורי הבריטי. הוא ניצח שם על תזמורת שירות השידור שבה גם ניגן (בעיקר בקונטרבס ובחצוצרה), כתב מוזיקה לתסכיתים וערך עיבודים. משנת 1946 היה חבר פעיל ב"הגנה". עם קום המדינה התמנה למנהל מחלקת המוזיקה של קול ירושלים, ואחרי שזו התאחדה עם קול ישראל היה לסגן המנהל וב-1958 למנהל חטיבת המוזיקה של התחנה. לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה, אישר - בניגוד לנהלים שרווחו עד אז בעקבות מלחמת העולם השנייה - לשדר ברדיו הממלכתי מוזיקה ושירה גם בשפה הגרמנית. בשנת 1968 יצא פטרושקה לגמלאות וכעבור שנה החל ללמד תזמור והלחנה באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים.

היה חבר מייסד, יו"ר, שופט בתחרויות ונציג ישראל בפורומים בינלאומיים רבים בתחומי המוזיקה; חבר באיגוד הקומפוזיטורים בישראל, חבר באיגוד הישראלי לתזמורות נוער וחבר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה; שימש בתפקידים ציבוריים רבים, בהם כנשיא מועדון הרוטרי בירושלים (1966-1965) וכחבר הוועד המנהל של ימק"א הבינלאומית בירושלים; זכה לפרסים ולאותות הצטיינות מרובים, בין היתר בפרס המוזיקה של אגודת אמריקה-ישראל בניו יורק 1957. יצירותיו יצאו לאור בישראל ובגרמניה, ובהן מספר יצירות המעידות על קרבתו לאוצרותיה המסורתיים של יהדות הגולה על עדותיה, ממזרח וממערב, וליצירות טקסטואליות.

שבתי פטרושקה נפטר בירושלים ב-1997, בן 94. בסמוך למותו עוד זכה לתואר יקיר ירושלים.

יצירותיו

• פרלוד ופוגה לחליל, קלרינט ובסון (1938); ביצוע בכורה: ירושלים 1938.
• שלישיית קשת דודקפונית (1939); ביצוע בכורה: ירושלים, 1939.
• סוויטה (1947) מתוך המוזיקה לתסכית "להבות באפר" על גטו וילנה.
• "חמישה מחולות מזרחיים" על נושאים של ניסן כהן-מלמד (1954)
• "ארבעה פרקים לכלי נשיפה" (1953); ביצוע בכורה: תזמורת צה"ל, 1953. מתוך יצירה זו עיבד פטרושקה שלושה פרקים לתזמורת סימפונית.
• "דיוורטימנטו זעיר לכלי נשיפה" (1970);
• "שלוש מנגינות יהודיות" לשני חלילים ושלושה קלרינטים;
• "שלושה שירים עבריים" למקהלת נשים, למילים מן התנ"ך (1958); ביצוע בכורה בתל אביב, 1959;
• "מחולות יהודיים מקרים" לרביעיית כלי-נשיפה של מתכת (1973);
• "שלוש רומנסות ספרדיות" לרביעיית כלי-נשיפה של עץ (1975)
• "שלוש רומנסות ספרדיות" למקהלת נשים (1976). שני האחרונים נכתבו בהזמנת מקהלת הרדיו הצרפתי לה מטריז.
• "קטעים לכלי נשיפה" מבוססים על האוסף "ניגונים ליטורגיים ופולקלוריים" של חיים אלכסנדר.

ידוע כי שבתי פטרושקה חיבר גם את "מארש הטייסת", לכבוד חיל האוויר הישראלי, אך קשה למצוא מידע על כך.

ארכיונו ורחוב על שמו בירושלים

רח' שבתי פטרושקה במרכז ירושלים, בצמוד לבניין קול ישראל

ארכיון כתבי היד וארכיון יצירותיו של שבתי פטרושקה שמורים במחלקת המוזיקה של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. חומר השייך לתקופה הגרמנית שמור יחד עם אוסף אחותו, השחקנית גינה פטרושקה (Gina Petruschka), בארכיון האקדמיה לאמנויות של ברלין (Akademie der Künste).

רחוב על שם פטרושקה נחנך במרכז ירושלים בדצמבר 2001, בצמוד לבניין קול ישראל ההיסטורי.

קישורים חיצוניים

• שבתי פטרושקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שבתי פטרושקה, באתר Discogs (באנגלית)
• שבתי פטרושקה, דף שער בספרייה הלאומית
• ביוגרפיה, מסמכים, תמונות ופרטים על ארכיונו האישי של שבתי פטרושקה במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
• שבתי פטרושקה באתר איגוד הקומפוזיטורים בישראל