שבתאי בן חיים
 | |
| לידה |
1920 ה'תר"פ כורדיסטן |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 2011 (בגיל 91 בערך) ו' באייר תשע"א |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות |
? – 10 במאי 2011 |
| השתייכות | חרדים לאומיים |
| תפקידים נוספים | רב מושב מנוחה ורב של מועצה אזורית לכיש |
| רבותיו | הרב יצחק ברזאני, חכם סלימון ברזאני, חכם אברהם מנחם |
  | |
הרב שבתאי שבתאי (ה'תר"פ – ו' באייר ה'תשע"א; 1920 – 10 במאי 2011), הידוע בשם שבתאי בן חיים כיהן כרב ודיין בעיראק, ובישראל כרב המושב מנוחה והמועצה האזורית לכיש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1920 (ה'תר"פ) בכפר זֵבָּר בכורדיסטן לחיים ולכַתון. אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו. אביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא שבכורדיסטן, שם למד בתלמוד תורה משנת 1925 (ה'תרפ"ה) עד שנת 1934 (ה'תרצ"ד) אצל חכמי כורדיסטן, בהם: חכם אברהם מנחם[1] וחכם צמח ברזאני. עוד בצעירותו התגלה כעילוי והצטיין בבקיאותו ובאהבתו לספרי קודש, על אף שלמד בבית ספר ממלכתי של גויים. מוריו הציעו לאביו לשלוח אותו לעיר מוסול שבעיראק כדי שיתקדם יותר בלימוד התורה.
בשנת 1934 (ה'תרצ"ד) עבר ללמוד בישיבה גבוהה במוסול עד לשנת 1938 (ה'תרצ"ח) בה הוא למד שחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות. לאחר סיום לימודיו בישיבה הגבוהה ניגש לבחינות בשחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות, עבר אותן בהצלחה והוענק לו כתב הסכמה בנידון על ידי חכם סלימון ברזאני ממוסול העיראקית ועוד רבנים. בהגיעו לפרקו נישא למחבובה. למד גם קבלה עיונית ומעשית.
ב-14 בינואר 1938 התמנה למשרת דיין בבית הדין הרבני שבעקרא. המשרה אושרה גם על ידי ממשלת עיראק. בתקופה מאוחרת יותר למד תורה מפי חכמי כורדיסטן, בהם הרב יצחק ברזאני, רב ואב בית דין של העיר ארביל בכורדיסטן. על אף שהוסמך להיות שוחט ובודק עוד בשנת 1938 (ה'תרצ"ח) על ידי הרב אברהם מנחם, הרב יצחק ברזאני הסמיכו שנית לרב, לשוחט ובודק, מנקר ומוהל בשנת 1939 (ה'תרצ"ט)[2]. הרב שבתאי הסתובב בכפרים שבכורדיסטן על מנת לשחוט לאנשי הכפרים היהודים שלא היה להם רב ושוחט, היה מל את התינוקות ועורך חופה וקידושין.
שירת בצבא העיראקי והגיע לקצונה. בעת שירותו הצבאי ביקר בקבר נחום האלקושי ובקבר יונה הנביא, למרות האיסור המוסלמי על יהודים להיכנס לקבר יונה. בתקופת שירותו הקפיד לאכול אך ורק אוכל כשר, ולשמור על אורח חייו כאדם דתי, יחד עם לימוד תורה.
ב-21 במרץ 1951 (י"ג באדר ב' ה'תשי"א) עלה לישראל יחד עם אשתו והשתכן במעברות בטבריה. שם קיים קשר הדוק עם הרב מאיר ועקנין שהיה רבה של טבריה ואב בית הדין. על אף הסמכתו לרבנות בכורדיסטן, נבחן בשנית בארץ על ידי מספר דיינים שחתמו על הסמכתו לרבנות, ובמטרה שיהיה מוכר יותר נשלח להיבחן לרבנות גם אצל הרב עובדיה יוסף. הוא עבר בהצלחה את כל השאלות והפגין ידע רב.
בתקופת שהותו בארץ שירת במילואים, וכך הכיר את הרב שלמה גורן. זה האחרון הציע לו להיות רב צבאי אך הוא סירב.
בתחילת דרכו בישראל שימש כמורה ביישובי צפון הנגב, וב-6 במאי 1956 (כ"ה באייר ה'תשט"ז) קצת אחרי הקמתו של מושב מנוחה, התמנה למרא דאתרא של מושבי מנוחה וסגולה. שנים מאוחר יותר בשנת 1983 (ה'תשמ"ג), התמנה על ידי הרבנות הראשית לישראל כרב ראשי של מועצה אזורית לכיש. בין יתר פעולותיו שם פתח הרב שבתאי קורסים לשחיטה ובדיקה באמצעות הרב ד"ר גדליה הריס מנהל קרן ג'.
כמו כן היה הרב שבתאי חבר ב"בית הוועד" באבן שמואל, המיועד להשתלמות רבנים ושו"בים בהוראה הלכה למעשה. כמה מבין הלומדים כבר הוסמכו להוראה ולשו"ב על ידו. בין הרבנים שנכחו באותו בית הוועד הם: הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב יוסף שרביט רבה של אשקלון, הרב בנימין אביעד רב אזורי של מועצה אזורית שפיר.
הרב שבתאי עסק בכל מקצועות הרבנות בחייו ורק בישראל לא רצה לשמש כדיין. פסיקותיו נהגו בדרך כלל על פי הרב יוסף חיים, ופסיקותיו דומות בדרך כלל לפסיקותיו של ידידו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והוא שימר את מנהגיהם של יהודי כורדיסטן. עסק בקבלה עיונית ובקבלה מעשית (כתיבת קמיעות, גורלות, וכדומה).
הרב שבתאי נפטר בשיבה טובה ב-10 במאי 2011 (ו' אייר ה'תשע"א) - יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל.[3]
לאחר פטירתו יצא לאור ספר אודותיו בשם "השבח לאל". בספר מובאים גם מדברי תורתו של הרב והגותו.
מפסיקותיו הידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היתר לאכילת זרוע צלי בליל פסח במקום שנהגו, בניגוד לפסיקתו של הרב עובדיה יוסף שאסר זאת ודרש לבטל המנהג[4].
- אמירת הלל ביום העצמאות בלא ברכה, אף על פי שהיה ראוי לומר בברכה מכל מקום עדיף לא להיכנס למחלוקת וספק ברכות להקל ויאמרו בתוך התפילה אך בלא ברכה עם שאר פסוקים הנהוגים[5]. כמו כן מתיר להתגלח לכבוד יום העצמאות כהוראת הרב יצחק נסים[6].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלו שבתאי, השבח לאל - קורות חייו ופועלו של הרב שבתאי בן חיים, הוצאת עטרת, שנת ה'תשע"ב. ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו.
- מרדכי יונה, אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן כרך ד, ירושלים תשע"ט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הבית של הרב שבתאי בפייסבוק
- שמעון כהן, נפטר רב מועצת לכיש הרב שבתאי בן חיים, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2011
- ישי קרוב, מכורדיסטאן לרב אזורי בישראל, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2012
- כנס רבנים על בעיות בטיחות, חרות, 27 במרץ 1961, עמ' 4.
- השמטה, הצופה, 5 בינואר 1967, עמ' 3.
- שבתאי בן חיים, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר "חכמי כורדיסתאן", חכם אברהם מנחם, עמ' 79, ירושלים שנת תשס"ה.
- ^ ספר "תולדות יצחק" - קורות חייהם של הרבנים יצחק נח ויצחק ברזאני
- ^ שמעון כהן, נפטר רב מועצת לכיש הרב שבתאי בן חיים, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2011.
- ^ ארץ חיים (סתהון) סימן תעו ס"ק א; שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן כז; שולחן ערוך המקוצר חלק ג עמ' מט; הרב שבתאי בן חיים, השבח לאל עמ' 102; דעות אלו נסקרו בהרחבה במאמר הבא: אכילת זרוע צלי בליל פסח/ שלו שבתאי.
- ^ לכלל ולפרט חלק א סימן ו; השבח לאל, עמ' 103.
- ^ שו"ת יין הטוב ח"ב סימן יא עמ' רנט-רנג; לכלל ולפרט חלק א סימנים א-ב; השבח לאל, עמ' 103.