שבתי אטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבתי אטון
Shabtai Aton.jpg
לידה 10 באוקטובר 1925
כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו
פטירה 10 בפברואר 2006 (בגיל 80)
י"ב בשבט ה'תשס"ו
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת פורת יוסף
חבר מועצת חכמי התורה
ראש ישיבת "ראשית חכמה"
רבותיו הרב עזרא עטיה
תלמידיו הרב בן-ציון מוצפי
חיבוריו רוח חכמה, ראשית דעת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שבתי אטון (כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006), היה משגיח בישיבת פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה, מייסד וראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה, לרב בן-ציון אטון, מרבני ישיבת פורת יוסף[דרוש מקור] ולאסתריא. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף, וכן מספר שנים בישיבת מרכז הרב (בין היתר אצל הרב צבי יהודה קוק). נישא לקלרה, בתו של הרב יוסף שרבני, שהיה גם חותנו של הרב בן-ציון אבא-שאול. לזוג נולדו ארבעה בנים. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף. נהג לשלוח תלמידים מהישיבה להפיץ תורה בבתי כנסיות[1]. נודע בשיחות המוסר שלו[2].

בשנת תשי"ט נפטרה בפתאומיות קלרה אשתו, בגיל 26[3]. לאחר כמה שנים נישא בשנית לבתו של הרב חדד.

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה", על שם ספרו של רבי אליהו די וידאש, ועמד בראשה. בניין הישיבה היה בשכונת מקור ברוך, ובהמשך היא עברה לרחוב הרב בן-ציון אטון, שנקרא על שמו של אביו, בשכונת סנהדריה. נכון ל-2018 מונה הישיבה כ-140 בחורים[4].

מונה לחבר מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס כשהוקמה[5].

ערך את כתב העת התורני בהלכה ובאגדה "משואות".

נפטר ב-10 בפברואר 2006 י"ב בשבט ה'תשס"ו ונקבר בבית הקברות סנהדריה. בי"ב בשבט ה'תשס"ח הוכנס להיכל ישיבת "ראשית חכמה" ספר תורה לעילוי נשמתו.

בין תלמידיו הרב בן-ציון מוצפי, ראש ישיבת "בני ציון".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב בן-ציון, ממלא מקומו בראשות ישיבת "ראשית חכמה"
  • בתו כוכבית נשואה לרב שמעון זיאת, משגיח בישיבת "ראשית חכמה"
  • בנו עקיבא, מנכ"ל חברת "יובל ירדן" וממקימי עיתון הדרך[6]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוח חכמה - ליקוט על התנ"ך, הש"ס וסדר התפילה, ירושלים ה'תשע"א
  • ראשית דעת - משיחותיו, ירושלים ה'תשס"ט

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם אליעזר סופר, תולדות חכמי ירושלים בענף ג ספר רזא דשבתי, חלק א, יריד הספרים (ה'תשע"ד - ה'תשע"ט)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
  2. ^ עדות הרב אברהם יוסף, בראיון ליוסף סופר, ו' חשון ה'תשע"ה, הידברות
  3. ^ הרבנית קלרה אטון ז"ל, הצופה, 17 במרץ 1959, עמ' 3
  4. ^ יום ליום, י"ח באב תשע"ח
  5. ^ אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 13 באוקטובר 2013
  6. ^ שלמה צזנה, שמעוני והגילוי הנאות, ארכיון הכתבות nrg, 23/05/02