שבתי בוחבוט

הרב שבתי בחבוט

לידה	1870 כ"ג בשבט ה'תר"ל יפו
פטירה	26 באפריל 1948 (בגיל 78 בערך) י"ז בניסן ה'תש"ח ביירות, לבנון
מקום קבורה	ירושלים
מקום פעילות	יפו, סוריה ולבנון
תקופת הפעילות	?–1948
תפקידים נוספים	רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, והרב הראשי של יהדות לבנון
רבותיו	הרב יעקב מאיר

הרב שבתי בוחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל – 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.

קורות חיים

נולד ביפו למשפחה ספרדית-מערבית. אביו, הרב שלמה בוחבוט, היה מקובל מישיבת חסד אל בירושלים, שעלה בצעירותו לארץ ישראל מרבאט שבמרוקו.

בילדותו למד לימודי חול בבית ספר אליאנס, לצד לימוד תורה מפי מלמדים ורבנים בני העדה הספרדית ביפו. בנוסף, למד במשך הזמן שפות שונות, ושלט באנגלית, צרפתית וטורקית (לצד עברית, לאדינו וערבית).

בגיל בגרות עבר לירושלים ונישא למזל בת עזריה די-בוטון (מעולי סלוניקי). בשנים הבאות למד ש"ס ופוסקים מפי הראשון לציון הרב יעקב מאיר, וכן הוסמך לרב בבית המדרש לרבנים באיסטנבול.

בשנת 1906 מונה לחבר בית הדין ביפו ובהמשך לאב בית הדין. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה לסוריה, ושימש כרב הקהילה היהודית בקיליס שבצפון-מערב המדינה (כיום חלק מטורקיה). בעקבות יציאתו של הרב חזקיה שבתי לבואנוס איירס בשליחות גיוס כספים עבור בית יתומים בשנת 1921, מונה הרב בוחבוט לכהן במקומו כרבה הראשי של חלב. בשנת 1924 פרש מתפקידו, לאחר שהרב חזקיה שבתי חזר משליחותו ודרש לשוב ולקבל את המינוי, על אף שנבחר ברוב גדול להמשיך לכהן בתפקיד.

החל משנת 1925 ועד פטירתו בשנת 1948, כיהן בביירות כרבה הראשי של לבנון, לאחר שהוזמן לכהן במשרה על ידי בני הקהילה היהודית בעקבות הדחתו של הרב שלמה טאג'ר מרבנות העיר. לאורך שנות כהונתו עודד את חברי הקהילה לגלות עניין רב יותר ביהדות ולחזק את זיקתם למסורת, לצד הפתיחות למודרנה ולהשכלה כללית. כן פעל לחיזוק הקשרים עם היישוב היהודי בארץ ישראל ולתרומה לבניינו.

בשנת 1939 היה מועמד למשרת הרב הראשי לתל אביב, אך לבסוף לא נבחר.

הלך לעולמו בביירות בשנת 1948 (י"ז בניסן ה'תש"ח) ונקבר בה. בשתדלנות בנו בן-ציון בחבוט, הובא לקבורה בירושלים בכ"ז באדר ב' ה'תשי"א, על אף המתיחות בגבולות באותה תקופה.

חיבוריו

במהלך חייו חיבר ספרים רבים על תורה, הלכה מוסר ופיוטים, אך מרביתם נותרו בכתב יד. כן חיבר דיוואן שירים, כתב מאמרים לכתבי העת המאסף, עם וספר ולמספר קובצי מאמרים רבניים. חלק מתשובותיו הודפסו בספר "ישכיל עבדי" מאת הרב עובדיה הדאיה

• מגד ציון
• שיבת ציון
• ילקוט ציון
• ארץ חפץ
• לב ירושלים
• חדר הורתי
• שלטון הנפש
• תכשיטי הנפש
• שעשועי הנפש
• קופה של בשמים
• מחלצות
• שפתי צדק - ארבעה חלקים
• טהרת המדות
• כלי גולה
• שירים - מוסר בחרוזים ע"ד "בחינת עולם" מאת ידעיה הפניני, חלקו הודפס ב"קול ששון"

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 140)
• דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 2332 -2333)

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "שבתי בוחבוט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2332
• רשימת הפרסומים של שבתי בוחבוט, בקטלוג הספרייה הלאומית
• קברו, באתר Billion Graves