שבתי דונולו
 | |
| דמותו בתבליט על לוחית זיכרון בעיר הולדתו אוריה, בדרום איטליה | |
| לידה |
913 אוריה, איטליה  |
|---|---|
  | |
רבי שבתי דונולו (913–אחרי 982[1]) היה רופא וחכם סוד יהודי-איטלקי מהעיר אוריה בחבל אפוליה שבדרום איטליה. שבתי דונולו היה הרב שכתב את ספר הרפואה העברי הראשון על אדמת אירופה הנוצרית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו בן שתים-עשרה (בט' בתמוז ד'תרפ"ה, 4 ביולי 925) נשבה דונולו בידי ערבים מהשושלת הפאטמית שכבשו את עיר מולדתו אוריה ונפדה על ידי הקהילה היהודית בטאראנטו. לבו נמשך אחרי הרפואה והאסטרונומיה, והוא נודע כרופא מומחה.
ספרו של הרב דונולו, "חכמוני", נכתב כפירוש על ספר יצירה. בפירוש מוכנסים מוטיבים אסטרונומיים ואנטומיים, והמחבר מנסה להקביל ביניהם. רש"י, בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א', כותב בהסבר על שבעת הכוכבים: "ור' שבתי דנול"ו הרופא זצ"ל פירשו היטב בספר חכמוני שלו". בפירוש רש"י לתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ג, עמוד א', מובא פירוש בשם "פיוט יוצר שיסד אחד מגאוני לומברדיאה", הדברים מופיעים בספר חכמוני[2] ואולי זה מקורם[3].
"ספר המרקחות" של הרב דונולו, שהודפס מכתב יד נדיר באמצע המאה ה-19, מכיל מרשמים להכנת 120 תרופות. כמו "חכמוני", גם ספר זה כתוב בעברית. "ספר המרקחות והמשקיות" מבוסס כולו על הרפואה היוונית, כמעט ללא השפעה ערבית.[4]
במחקר נוטים לזהותו עם שבתי סב סבו של אחימעץ בן פלטיאל מחבר מגילת אחימעץ, בשל דברי המגילה ששבתי היה מ"משפחת אמיתי", ועדותו של דונולו על היותו קרובו של חסדיה בן חננאל, הנזכר במגילה כנכדו של אמיתי.
בית החולים הממשלתי ביפו, שפעל משנת 1949 עד לסגירתו בשנת 1980, נקרא על שם דונולו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיסמן מונטנר, רבי שבתי דונולו, הוצאת מוסד הרב קוק שעל יד המזרחי העולמי, 1949
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי שבתי דונולו בפרויקט בן-יהודה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שבתי דונולו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1241-1238, באתר היברובוקס
- שבתי דונולו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שבתי דונולו, ספר חכמוני, נדפס בפירנצה תרמ"א, באתר היברובוקס
- שבתי דונולו, ספר המרקחת, באתר האקדמיה ללשון העברית
- שבתי דונולו, פרקי היפוקרט, באתר האקדמיה ללשון העברית
- פרקטיקה רפואית, מיוחס לשבתי דונולו, באתר האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, פרוש ספר יצירה, לונדון, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, חכמוני, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
שבתי בן אברהם דונולו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי פתיחת ספרו, פורסמה על ידי אדולף נויבאואר.
- ^ חלק ראשון
- ^ פורטל הדף היומי. יש שהציעו להגיה בדברי רש"י 'בפירוש ספר יצירה' במקום המילים 'בפיוט יוצר'.
- ^ מנחם שטרן, פילוסופים ואנשי מדע יהודיים ושומרוניים ב'חיי איסידורוס' לדמאסקיוס, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 561–562, הערה 34.
