שבתי יגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שבתי יגל
Yogel sh.jpg
רבי שבתי יגל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה תרל"ה
פיאסק
פטירה 2 בינואר 1958 (בגיל 83 בערך)
י' בטבת תשי"ח
תחומי עיסוק ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה

הרב שבתי יגל (תרל"הי' בטבת תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פיאסק שליד וילקובישק. הוא למד ב״קיבוץ הפרושים״ בעיירה איישישוק ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין עד שנסגרה. הוא נישא לבתו של אליעזר יוסף קלצקין מסלונים, עבר לגור בסלונים והצטרף לעסקי היערנות של חותנו. בשנת תרס"ו נתמנה לר"מ בישיבת סלונים, ואחר כך לראש ישיבה. הרב יגל היה פעיל גם מחוץ לישיבה, בוועד הקהילה של סלונים, באגודת ישראל ובועד הישיבות. בשנת תרפ"ט ביקר בארץ ישראל במשך כשלושה חודשים, עליהם כתב שהיו הימים המאושרים בחייו בהם נהנה מטוב הארץ וקדושתה. זמן קצר לאחר הביקור נרצח בנו שלמה בטבח חברון.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמלט הרב יגל לוילנה[1] ומשם הגיע לארץ ישראל, התיישב ברמת גן והקים בה ישיבה בה לימד במשך 17 שנה עד פטירתו. בישראל הוא היה חבר במועצת גדולי התורה[2].

בתו רבקה נישאה לרב צבי מרקוביץ, מרבני רמת גן וראש ישיבת קרלין-סטולין.

בנו הרב אברהם היה ר"מ בישיבת סלונים. בנו הרב פרץ שימש גם הוא כר"מ בישיבה ולאחר מכן בוחן בישיבת רבנו יצחק אלחנן וחבר נשיאות אגודת ישראל בארצות הברית[3]. אחיינו היה הרב יהושע יגל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זריצקי, קרני הוד, זיו האיקונין, נדפסו בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 114–120

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]