שב עלי והתחמם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שב עלי והתחמם
עטיפת ספר שב HQ1.jpg
מידע כללי
איורים מנחם פרי
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד
תאריך הוצאה 2017
מספר עמודים 410
מהדורות נוספות
מספר כרכים 1
סדרה
סדרת ספרים "הספריה החדשה"
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003950890

שב עלי והתחמם הוא מיקרו-ביוגרפיה של יחסי יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין המבוססת על קריאה מקסימלית של מגוון טקסטים ועבודת בילוש ופרשנות, מאת מנחם פרי.

הספר יצא לאור בשנת 2017, בסדרת הספריה החדשה של ספרי סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר את יחסיהם המורכבים של שני הסופרים לאורך עשר שנים, תוך התמקדות במתח ההומוארוטי ביניהם. בלב פרשנותו של פרי ליחסי השניים עומד שירו של ביאליק, "ביום קיץ, יום חום", שהשניים קראו יחדיו בחדרו של גנסין בוורשה בספטמבר 1900 והוסיף להיות מוקד ביחסיהם במשך השנים. באמצעות בחינה של שלל טקסטים ומסמכים, וקישורם יחדיו תחת מערכת היפותזות שממַשמַעת אותם, מתאר פרי את התחנות המרכזיות בדרמה של יחסי השניים, עד לנתק המוחלט ביניהם בשנותיו האחרונות של גנסין.


אבנר הולצמן כתב על הספר:

”שב עלי והתחמם הוא ספר כל כך עשיר, פתוח ורב רבדים, שהוא מזמין דיבור עליו מכיוונים שונים. אולי הדבר הראשון הלוכד את העין הוא עושר הגילויים הגדולים והקטנים על עניינים שכאילו נחקרו ומוצו עד דק. והנה, המבט המקורי של מנחם פרי מוצא בהם דברים שלא ישוערו. (...) יש רגעים שבהם אתה באמת נותר פעור פה. (...) הסיפור בונה את דרמת היחסים בין ברנר לגנסין מהמוני פרטים שההתבוננות בהם, פירושם וצירופם יחד הם מלאכת מחשבת של קריאה. (...) אבל קריאה של מה? מהו הטקסט בשב עלי והתחמם? מתחום הספרות עצמה יש כאן רק שתי יצירות קצרות, שירו של ביאליק "ביום קיץ, יום חום", ורשימת הזיכרון של ברנר "אורי ניסן". אבל סביבן רוחש מרחב עצום של טקסטים ונתונים נוספים שנצברו במסע בילוש ספרותי ממושך. (...) הסיפור הזה מבוסס על מחקר ואיסוף עובדות מדהים ביסודיותו. (...) [פרי] מגיש עתה לקוראיו סוג חדש של רומן דוקומנטרי, או דוקומנטרי למחצה, שבכמה מהיבטיו הוא בנוי לתלפיות, מקושר ומנומק מתוך עצמו, אבל בחלקים אחרים נותר חופשי. הוא בונה עולם מלא, ובעת ובעונה אחת מתעד באופן רפלקסיבי את תהליך הכתיבה ומעלה שאלות עקרוניות על עצם מהותה של הספרות ועל טיבו של מעשה הקריאה.” [1]

הספר נתקל בלא מעט ביקורת שערבבה בין הומוארוטיות להומוסקסואליות (עפרי אילני, אריק גלסנר, אורין מוריס, יהודה ויזן ואחרים).


יהודה ויזן עסק במניעיו לכאורה של פרי בכתיבת הספר:

”לפנינו ניסיון אחרון, מבויש ונואש, של מי שהיה פעם מלך וכיום הודח מן הבון-טון המחקרי בידי "פוליטיקת הזהויות" או בשמה המקוצר "השיח" – לשוב לאור הזרקורים ולגרור איתו לשם גם את מרכולתו הוותיקה והמאובקה ("תורת הפערים", "השיר המתהפך", "הקריאה המקסימלית", "סף המיצוי" ושאר מונחים) ארוזה במעטפת צבעונין עכשווית, כלומר עטופה כגופה בדגל הלהט"בי...”[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבנר הולצמן, עין בעין, ירושלים: כרמל, 2018
  2. ^ יהודה ויזן, ‏"נפילתו של נפיל", השילוח 3, פברואר 2017