שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג

שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג
Embassy of the United States, Beijing
美国驻华大使馆
	מתחם השגרירות של ארצות הברית בבירה בייג'ינג
מידע כללי
מיקום קודם	טאיפיי
תאריך פתיחה	1935
תאריך סגירה	1978
תאריך פתיחה מחדש	1979
דיפלומטיה
חלק מ	יחסי ארצות הברית-סין; יחסי ארצות הברית–טאיוואן
כפופה ל	מחלקת המדינה
שטח האמנה	הרפובליקה העממית של סין
	אתר רשמי
	(למפת בייג'ינג רגילה) <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:2387.7309166957%;"> חביי טיינג'ין

שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ארצות הברית ברפובליקה העממית של סין. השגרירות נמצאת ברובע צ'או-יאנג, בייג'ינג.^[1] שגרירות ארצות הברית הנוכחית בבייג'ינג נפתחה ב-8 באוגוסט 2008 על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש^[2] והיא הנציגות הדיפלומטית האמריקאית השלישית בגודלה בעולם, אחרי שגרירות ארצות הברית בבגדאד ושגרירות ארצות הברית ביֶרֶוָואן (אנ')^[3].

היסטוריה

ארצות הברית שלחה נציגים דיפלומטיים ראשונים לסין ב-1844, כאשר כיילב קאשינג, ניהל משא ומתן על הסכם וואנגיה. נציגים ייצגו את ארצות הברית בסין מ-1844 עד 1857. עד 1898, לסין לא הייתה מערכת של הקיסר לקבל את כתבי האמנה של נציגים זרים.

השגרירות המקורית של ארצות הברית בסין הוקמה בשנת 1935 כאשר הנציגות האמריקאית ברפובליקה הסינית שודרגה לשגרירות בנאנג'ינג. עם זאת, השלטון המרכזי של הלאומנים הועבר לטאיפיי ב-1949 עקב מלחמת האזרחים הסינית והשגרירות נפתחה מחדש בטאיוואן ב-1953.

הקומוניסטים כבשו את הבירה הלאומית נאנג'ינג באפריל 1949, אך השגריר סטיוארט לא נקרא לחזור מסין עד אוגוסט 1949. ארצות הברית לא הכירה בממשלה החדשה של הרפובליקה העממית של סין עם הקמתה באוקטובר 1949, ותחת זאת שדרגה את הקונסוליה בטאיפיי (טאיוואן) לשגרירות ב-1953.

בשנת 1973 הקימה ארצות הברית משרד קישור בבייג'ינג כדי לייצג את האינטרסים שלה ברפובליקה העממית של סין. ב-1976 הועלה ראש לשכת הקישור לדרגת שגריר. בדצמבר 1978 ניתקה ארצות הברית את היחסים הרשמיים עם הרפובליקה של סין. ב-1 בינואר 1979 הכריזו ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין על נירמול היחסים ופתיחת שגרירויות הדדית, וארצות הברית הורידה את מעמד הנציגות בטאיוואן במקביל לפתיחת שגרירות בבייג'ינג.^[4]

מכיוון שהשגרירות חוסה תחת חסינות דיפלומטית, וממשלת סין מנועה מפעילות בו, שימשה השגרירות כמקום מחבואו של מתנגד המשטר הסיני צ'ן גואנגצ'נג לאחר שנמלט ממעצר בית.^[5]

שגרירים

נציגים באימפריה הסינית

שם	האמנה	סיום תפקיד
כיילב קאשינג	12 ביוני 1844	27 באוגוסט 1844
אלכסנדר היל אוורט	26 באוקטובר 1846	28 ביוני 1847
ג'ון וו. דייוויס	6 באוקטובר 1848	25 במאי 1850
המפרי מרשל	4 ביולי 1853	27 בינואר 1854
רוברט מיליגן מקליין	3 בנובמבר 1854	12 בדצמבר 1854
פיטר פרקר	15 ביולי 1856	25 באוגוסט 1857
וויליאם בי ריד	3 במאי 1858	11 בנובמבר 1858
ג'ון אליוט וורד	10 באוגוסט 1859	15 בדצמבר 1860
אנסון ברלינגים	20 באוגוסט 1862	21 בנובמבר 1867
ג'ון רוס בראון	28 באוקטובר 1868	5 ביולי 1869
פרדריק לואו	27 באפריל 1870	24 ביולי 1873
בנג'מין אייברי	29 בנובמבר 1874	8 בנובמבר 1875
ג'ורג' סוורד	24 באפריל 1876	16 באוגוסט 1880
ג'יימס בוריל אנג'ל	16 באוגוסט 1880	4 באוקטובר 1881
ג'ון ראסל יאנג	17 באוגוסט 1882	7 באפריל 1885
צ'ארלס הארווי דנבי	1 באוקטובר 1885	8 ביולי 1898
אדווין ה. קונגר	8 ביולי 1898	4 באפריל 1905
וויליאם וודוויל רוקהייל	17 ביוני 1905	1 ביוני 1909
וויליאם ג'יי קלהון	21 באפריל 1910	26 בפברואר 1913

נציגים ברפובליקה הסינית

שם	האמנה	סיום תפקיד
וויליאם ג'יי קלהון	21 באפריל 1910	26 בפברואר 1913
פול סמואל ריינש	15 בנובמבר 1913	15 בספטמבר 1919
צ'ארלס ריצ'רד קריין	12 ביוני 1920	2 ביולי 1921
יעקב גולד שורמן	12 בספטמבר 1921	15 באפריל 1925
ג'ון ואן אנטוורפן מקמורי	15 ביולי 1925	22 בנובמבר 1929
נלסון טי ג'ונסון	1 בפברואר 1930	17 בספטמבר 1935
ג'ורג' מרשל	20 בדצמבר 1945	ינואר 1947

שגרירים ברפובליקה הסינית

שם	האמנה	סיום תפקיד
נלסון טי ג'ונסון	17 בספטמבר 1935	14 במאי 1941
קלרנס אי גאוס	26 במאי 1941	14 בנובמבר 1944
פטריק ג'יי הארלי	8 בינואר 1945	22 בספטמבר 1945
ג'ון לייטון סטיוארט	19 ביולי 1946	2 באוגוסט 1949

שגרירים ברפובליקה הסינית (טאיוואן)

שם	האמנה	סיום תפקיד
קארל ל. רנקין	2 באפריל 1953	30 בדצמבר 1957
אוורט פ. דראמרייט	8 במרץ 1958	8 במרץ 1962
אלן ג'י קירק	5 ביולי 1962	18 בינואר 1963
ג'רלד רייט	29 ביוני 1963	25 ביולי 1965
וולטר פ. מקונוגי	28 ביוני 1966	4 באפריל 1974
לאונרד ס. אונגר	25 במאי 1974	19 בינואר 1979

נציגים ברפובליקה העממית של סין

שם	תחילת תפקיד	סיום תפקיד
דייוויד ברוס	14 במאי 1973	25 בספטמבר 1974
ג'ורג' ווקר בוש	26 בספטמבר 1974	7 בדצמבר 1975
תומאס ס. גייטס	6 במאי 1976	8 במאי 1977
לאונרד וודקוק	26 ביולי 1977	7 במרץ 1979

שגרירים ברפובליקה העממית של סין

שם	האמנה	סיום תפקיד
לאונרד וודקוק	7 במרץ 1979	13 בפברואר 1981
ארתור וו. הומל הבן	24 בספטמבר 1981	24 בספטמבר 1985
וינסטון לורד	19 בנובמבר 1985	23 באפריל 1989
ג'יימס לילי	8 במאי 1989	10 במאי 1991
ג'יי סטייפלטון רוי	20 באוגוסט 1991	17 ביוני 1995
ג'יימס ר. סאסר	14 בפברואר 1996	1 ביולי 1999
יוסף פרוהר	15 בדצמבר 1999	1 במאי 2001
קלארק טי רנדט ג'וניור	28 ביולי 2001	20 בינואר 2009
ג'ון האנטסמן	28 באוגוסט 2009	30 באפריל 2011
גארי לוק	16 באוגוסט 2011	21 בפברואר 2014
מקס בוקוס	20 במרץ 2014	16 בינואר 2017
טרי ברנסטאד	12 ביולי 2017	4 באוקטובר 2020
ניקולס ברנס^[6]	1 באפריל 2022	18 בינואר 2025
דייוויד פרדו	16 במאי 2025	מכהן

גלריה

אזרחים סינים ממתינים בתור למחלקת הויזות בכניסה לשגרירות, 2019
בניין השגרירות מואר באורות כחול וצהוב כאות הזדהות עם אוקראינה, 2022
מאבטחים של חיל הנחתים המוצבים בשגרירות
מעון מגורי השגריר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג (באנגלית ובסינית מפושטת)

שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג, באתר פליקר

הערות שוליים

^ "Contact Us." Embassy of the United States, Beijing. Retrieved on October 21, 2012. "No. 55 An Jia Lou Lu 100600" - Address in Chinese: "北京安家楼路55号邮编：100600"
^ "New U.S. Embassy in Beijing dedicated." Associated Press at the Los Angeles Times. August 8, 2008. Retrieved on October 18, 2012.
^ ראו יחסי ארמניה–ארצות הברית ויֶרֶוָואן (בירת ארמניה).
^ "U.S. Embassy Beijing, China - National Museum of American Diplomacy".
^ Chin, Josh (2012-04-29). "China cracks down after Chen escape". wsj.com.
^ "China demands U.S. halt Olympics 'interference'". The Globe and Mail (בCanadian English). 2022-01-27.

[1] "Contact Us." Embassy of the United States, Beijing. Retrieved on October 21, 2012. "No. 55 An Jia Lou Lu 100600" - Address in Chinese: "北京安家楼路55号邮编：100600"

[2] "New U.S. Embassy in Beijing dedicated." Associated Press at the Los Angeles Times. August 8, 2008. Retrieved on October 18, 2012.

[3] ראו יחסי ארמניה–ארצות הברית ויֶרֶוָואן (בירת ארמניה).

[4] "U.S. Embassy Beijing, China - National Museum of American Diplomacy".

[Chen_escape-5] Chin, Josh (2012-04-29). "China cracks down after Chen escape". wsj.com.

[6] "China demands U.S. halt Olympics 'interference'". The Globe and Mail (בCanadian English). 2022-01-27.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

נציגויות דיפלומטיות של ארצות הברית בעולם
אפריקה	אתיופיה • קניה • דרום אפריקה • סנגל • גאנה • חוף השנהב • דרום סודאן
אירופה	הממלכה המאוחדת • פורטוגל • אלבניה • פולין • צרפת • איסלנד • שווייץ • ליכטנשטיין • מונטנגרו • הולנד • קריית הוותיקן • איטליה • גרמניה • אוסטריה • ספרד • אירלנד • דנמרק • הונגריה • הרפובליקה הצ'כית • יוון • רוסיה
אסיה	הרפובליקה העממית של סין • הודו • טאיוואן • תאילנד • קמבודיה • וייטנאם • אינדונזיה • הפיליפינים • סינגפור • מלזיה • גיאורגיה • יפן • אוזבקיסטן • טג'יקיסטן • טורקיה • קזחסטן • אזרבייג'ן • מונגוליה • בנגלדש
המזרח התיכון	ישראל • עיראק • ירדן • ערב הסעודית • איחוד האמירויות הערביות • עומאן • קטר • תימן • סוריה • לבנון • בחריין • אלג'יריה • מרוקו • מצרים
אמריקה	קנדה • מקסיקו • ברזיל • ארגנטינה • אורוגוואי • קולומביה • פנמה • פרו • צ'ילה • בוליביה • אקוודור • ארגנטינה • אל סלבדור • פרגוואי
אוקיאניה	אוסטרליה • ניו זילנד • פיג'י • איי מרשל • פלאו • פפואה גינאה החדשה
אחר	שגרירי ארצות הברית • מאבטח של חיל הנחתים • שירות הביטחון הדיפלומטי