שגרירות ישראל בבייג'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ישראל בבייג'ינג
אין תמונה חופשית
מידע על המבנה
סוג שגרירות עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת No. 17 Tian ze lu, Chaoyang Qt
עיר בייג'ינג
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
התחלת הבנייה 1992
ראש הנציגות צבי חפץ
קואורדינטות 39°57′12″N 116°28′08″E / 39.95333°N 116.46889°E / 39.95333; 116.46889
אתר השגרירות
(למפת בייג'ינג רגילה)
China Beijing adm location map.svg
 
שגרירות ישראל בבייג'ינג
שגרירות ישראל בבייג'ינג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שגרירות מדינת ישראל בבייג'ינג היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל בסין. בנוסף, אמונה השגרירות גם על היחסים עם מונגוליה. היא שוכנת ברחוב טיאן-זה-לו 17 בצ'אוינג, הרובע הדיפלומטי של בייג'ינג, בירת סין. השגרירות הוקמה ב-1992 בעקבות כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. שגריר ישראל בבייג'ינג מאז ינואר 2017 הוא צבי חפץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ההתקרבות הדרגתית ביחסי ישראל סין בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20, עוד טרם כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים, החל משרד החוץ לבחון אפשרויות להקמת נציגות בבייג'ינג, שתאפשר ערוץ גישה ישיר להעברת מסרים לשלטונות סין. באותן שנים נוהלו המגעים עם המשטר הסיני דרך הקונסוליה הישראלית בהונג-קונג, שהייתה עדיין מושבה של הכתר הבריטי. המאמצים הישראליים נשאו פרי ובפברואר 1990 נחנך משרד קישור של האקדמיה הישראלית למדעים בבייג'ינג, בראשותו של ד"ר יוסף שלהבת. כעוזר מנהלי של שלהבת הוצב יואל גילת, עובד משרד החוץ. לדברי שלהבת,

"משרד הקישור של האקדמיה הישראלית למדעים כלל שלושה אנשים: אותי כראש הנציגות, את רעייתי שילה, סגן ראש הנציגות, ואת יואל גילת, איש משרד החוץ. פעלנו לקירוב לבבות בין סין וישראל, קידמנו קשרים רשמיים, לימוד מערך המדע של סין ויצירת קשרים בין סינים וישראלים."[1]

בהמשך אותה שנה סיכם מנכ"ל משרד החוץ דאז, ראובן מרחב, עם שגריר סין לאו"ם, כי המשלחת המדעית הישראלית תתוגבר ב"יועץ מדיני".[2] לתפקיד מונה זאב סופות, שיצא לבייג'ינג בפברואר 1991 והפך לאיש הקשר של ממשלת ישראל לממשל הסיני. ב-24 בינואר 1992 כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לסין וזאב סופות מונה לשגריר הישראלי הראשון בסין.

בשנים האחרונות הפכה השגרירות בבייג'ינג לאחת הנציגויות הדיפלומטיות הגדולות של ישראל בעולם ותקן העובדים בה הוגדל משמעותית. זאת, בין היתר, בעקבות החלטות הממשלה לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין.[3]

לצד השגרירות מפעילה ישראל חמישה נספחים מסחריים בסין: שני נספחים בבייג'ינג, נספח בשאנגחאי, נספחת בגואנגג׳ואו ונספח בהונג קונג.[4]

מבנה השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות לאחר כינון היחסים פעלה השגרירות במבנים שכורים עם מספר מצומצם יחסית של אנשי צוות. ואולם עד מהרה החל נפח היחסים לגדול ומספרם של אנשי הצוות שנדרשו לפעילות השגרירות עלה בקצב מהיר. בעקבות העלות הגבוהה של השכירות ששולמה על המבנים, החליט משרד החוץ על בניית מתחם עצמאי, שיכלול שגרירות ומגדל מגורים עם 13 דירות לסגל. לשגרירות הוקצה מגרש באזור הדיפלומטי ברובע צ'אוינג, בסמוך לנציגות של אינדונזיה.

בניין השגרירות, שהוקם ב-2004 בעלות של כ-12.5 מיליון דולר,[5] מתוכנן כפרסה דו-קומתית המקיפה חצר פנימית, ומעוצב ב"סגנון ישראלי", שבא לידי ביטוי במרפסות המשמשות לאירוח ובצבעו הלבן בוהק של הבניין - אלמנטים שאינם נהוגים בבנייה הסינית.[6] המבנה הוא למעשה קומפלקס רחב ממדים, אשר מאכלס לא רק את משרדי השגרירות, אלא אף את מגורי השגריר, הקונסולים והנספחים השונים על משפחותיהם החיים במעין קומונה סגורה.[7]

בעלי תפקידים ומחלקות השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגריר ישראל בבייג'ינג, המואמן לסין ולמונגוליה, הוא ראש הנציגות. לאורך השנים מילאו את התפקיד הן דיפלומטים מקצועיים משירות החוץ והן שגרירים שמונו על ידי שר החוץ ללא מכרז במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים של משרד החוץ.
  • סגן ראש הנציגות (DCM) משמש כמנהל הנציגות בפועל ואחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחויות בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של משרד החוץ.
  • המחלקה המדינית - אחראית על ניהול הקשר בין הממשלות, קשר בין פרלמנטים, ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על הסכמים מדיניים בין המדינות.
  • ציר יועץ לנושאי חדשנות - תפקיד ייחודי לשגרירות בבייג'ינג, שנוסד בעקבות זיהוי החשיבות שבפיתוח הקשרים בין ישראל לסין בתחום זה. אחראי על הקשר עם הסוכנויות העיקריות בממשל הסיני שעוסקות בחדשנות ופיתוח טכנולוגי ועל יישום הסכמים ומזכרי הבנה שנחתמו במסגרת ועידת החדשנות ישראל-סין.[8]
  • נספחות כלכלית - בנציגות בבייג'ינג פועלים שני נספחים של משרד הכלכלה - אחד ייעודי לתחום הרגולציה והאחר לתחום קידום הייצוא. תפקידה לקדם חתימה על הסכמים כלכליים בין המדינות, לעודד יחסי סחר והשקעות, לארגן סמינרים עסקיים, ביקורי משלחות כלכליות והשתתפות בתערוכות ולספק מידע ליצואנים ולאנשי עסקים.
  • מחלקת אקדמיה - אחראית על חתימת הסכמים בין המדינות בתחום האקדמיה, יצירת קשר בין מוסדות אקדמיים בישראל ובסין, חילופי סטודנטים ומתן מלגות לסטודנטים וחוקרים סינים המעוניינים ללמוד בישראל.
  • מחלקת עיתונות, תקשורת ודיפלומטיה ציבורית - מקדמת את סדר היום הישראלי במגוון תחומים בתקשורת הסינית ובקרב הציבור הרחב.
  • מחלקת תרבות - פועלת לחשוף קהלים סיניים לתרבות ישראלית, לחזק את הקשר בין המדינות בתחום התרבות ולעודד קשרים בין מוסדות תרבות בשתי המדינות.
  • המחלקה הקונסולרית - מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ישראל ותושביה השוהים בחו"ל כמו גם לאזרחים זרים המבקשים לבקר בישראל.

ראשי הנציגות לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תקופת כהונה הערות
1 זאב סופות 19921993 נשלח לבייג'ינג בשנת 1990 במינוי של יועץ למרכז לקשרי מדע ותרבות, בפועל כיהן כנציג הדיפלומטי הבכיר של ישראל במדינה. בעקבות כינון היחסים הרשמיים מונה בינואר 1992 לשגריר הראשון של ישראל בסין.
2 משה בן-יעקב 19931996
3 אורה נמיר 19962000
4 יצחק שלף 20002002
5 יהוידע חיים 20022007
6 עמוס נדאי 20072012
7 מתן וילנאי 20122017
8 צבי חפץ 2017 -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף שלהבת, סין וישראל – המדע בשירות הדיפלומטיה, 2009
  2. ^ ראובן מרחב, "חלום ההיכלות האדומים - מהנמל הריחני לעיר האסורה/מהונג קונג לביג'ינג", בתוך משרד החוץ: 50 השנים הראשונות, הוצאת כתר, 2002, עמ' 577
  3. ^ החלטת ממשלה מספר 1687(סין/3) מיום 5 ביוני 2014, באתר משרד ראש הממשלה
  4. ^ רועי ילינק, ‏ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל-סין, השילוח 13, פברואר 2019
  5. ^ לראשונה: בניין שגרירות ישראל בלב בייג'ינג מעוצב בנוסח רמת אביב ג', באתר גלובס, 14 בדצמבר 2003
  6. ^ נועם דביר, שגרירויות ישראל: ככה אנחנו נראים, באתר עכבר העיר, 19 באפריל 2010
  7. ^ מיכאל טוכפלד, וילנאי בסין: "42 שנה רק הערבים היו כאן", באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2013
  8. ^ הודעה על שיתופי הפעולה בין ישראל לסין באתר משרד החוץ