לדלג לתוכן

שגרירות ישראל בוורשה

שגרירות ישראל בוורשה
Ambasada Izraela w Polsce
מידע כללי
כתובת ul. Krzywickiego 24, 02-078 Warszawa עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°13′06″N 21°00′01″E / 52.218333333333°N 21.000277777778°E / 52.218333333333; 21.000277777778
תאריך פתיחה ספטמבר 1948
תאריך סגירה 18 ביולי 1967
תאריך פתיחה מחדש 1986
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל–פולין
שגריר יעקב ליבנה
שטח האמנה פוליןפולין פולין
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
embassies.gov.il/warsaw
(למפת ורשה רגילה)
 
שגרירות ישראל בוורשה
שגרירות ישראל בוורשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות ישראל בוורשהפולנית: Ambasada Izraela w Polsce) היא הנציגות הדיפלומטית הראשית של ישראל בפולין, הממוקמת בוורשה ברחוב קז'יביצקי 24. השגרירות היא הנציגות דיפלומטית הישראלית הראשונה.

שגריר ישראל בפולין המכהן הוא יעקב ליבנה (מאז 2020).

מבנה ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השגרירות כוללת:

  • מחלקה כלכלית
  • מחלקת העיתונות
  • מחלקת התרבות
  • המדור הקונסולרי
  • מחלקת חסידי אומות העולם
  • מחלקת החינוך

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בוורשה, הפועלת לקידום הסחר בין המדינות ומסייעת לחברות ישראליות, המעוניינות לפעול במדינה. הנספח הכלכלי בוורשה (אחראי גם על צ'כיה) הוא טל הרמלין[1].

הייצוג הראשון של היישוב היהודי בארץ ישראל בפולין היה ייצוג המשרד הארצישראלי, שנפתח בוורשה בשנת 1918.

בעקבות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פולין הייתה אחת מהמדינות הראשונות אשר הכריזו על הכרה רשמית במדינה החדשה, ועל נכונותה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים מלאים ורשמיים (אחרי ברית המועצות, צ'כוסלובקיה וניקרגואה).

בספטמבר 1948 הגיעה לפולין המשלחת הדיפלומטית הישראלית הראשונה, בראשותו של הציר ישראל ברזילי[2] (ברזילי שימש קודם להקמת המדינה כנציג השומר הצעיר בפולין)[3]. ב-26 בספטמבר 1948 ייסדה המשלחת את צירות ישראל בוורשה, שהייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה שהקימה מדינת ישראל[4].

בתחילה השגרירות הייתה ממוקמת בבניין של מלון בריסטול (קרקובסקיה פשדמיישצ'ה 42-44). בשנת 1950 עברה השגרירות לסמטת סוכה 24. מ-1964 מחזיקה ישראל בבניין ברחוב קז'יביצקי 24.

במאי 1949 עמד ציר מדינת ישראל בפולין בראש טקס לציון שש שנים למרד גטו ורשה, בו השתתפו אלפי יהודים ופולנים[5].

באפריל 1963 שודרגה צירות ישראל בפולין למעמד של שגרירות, במקביל לשדרוגה של שגרירות פולין בישראל[6].

המשבר הפוליטי בפולין (אנ'), לצד מלחמת ששת הימים וניתוק הקשרים הכללי מצד הגוש הקומוניסטי גרם לניתוק היחסים בין פולין לישראל ב-1967 ולסגירת השגרירות. ב-6 ביוני, יום לאחר פרוץ המלחמה, הודיעה ממשלת פולין על ניתוק מוחלט של היחסים הדיפלומטיים והכלכליים שבין ישראל לפולין, והצהירה על "תמיכתה המלאה במאבקן הצודק של הרפובליקה הערבית המאוחדת ומדינות ערב המאוחדות כנגד התוקפן [ישראל]". דב סתת, שגריר ישראל בוורשה בעת ניתוק היחסים, סיפר כי בכיר פולני במשרד החוץ אמר לו שניתוק היחסים יהיה זמני למספר חודשים ונעשה בלחץ הסובייטים[7]. שגרירות פולין בישראל נסגרה ב-18 ביולי 1967[8]. בעקבות ניתוק היחסים הפסיקה שגרירות הולנד בפולין לשמש כנציגות ישראל בפולין[9].

בסוף 1984 החלו דיונים על חידוש הסחר בין המדינות[10], ובאפריל 1986 ישראל ופולין הסכימו להחליף נציגים דיפלומטיים[11] באוקטובר 1988, לאחר פגישה של שר החוץ שמעון פרס עם שר החוץ הפולני, הוסכם להעלות את היחסים בין המדינות לדרג צירות[12]. ב-1990 הנציגות של פולין הועלתה שוב לדרג שגרירות.

בשנת 2009, במהלך שיפוץ בניין השגרירות, שוכן הנציגות הישראלית באופן זמני בבניין מילניום פלאזה בשדרות ירוזולימסקייה 123a.

ביוני 2021 אישר הסיים הפולני חקיקה המבקשת למחוק או להפסיק תביעות רכוש תלויות ועומדות, שלא הגיעו להכרעה ב-30 השנים האחרונות. לאחר שנשיא פולין אנדז'יי דודה חתם על החוק, שר החוץ יאיר לפיד הורה לממונה על השגרירות לחזור לישראל להתייעצויות, ללא הגבלת זמן[13].

בדצמבר 2021 משרד החוץ הפולני החליט להגביל את שיתופי פעולה עם השגרירות מסיבות הקשורות לפרוטוקול הדיפלומטי.

על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, שר החוץ יאיר לפיד הנחה על יציאתו של השגריר, ד"ר יעקב ליבנה, לוורשה ותום המשבר הדיפלומטי[14][15]. ביולי 2022 הגיש ליבנה את כתב האמנתו לנשיא פולין אנדז'יי דודה[16].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עמי מהל, פולין, זכרונות ותובנות משליחות דיפלומטית 1989 - 1993, הוצאת ניב, 2021

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טל הרמלין, בבלוג מינהל סחר חוץ
  2. ^ נציגות ישראל בוארשה, הארץ, 8 בספטמבר 1948
  3. ^ ראש ממשלת פולין מביע אהדה לציונות, משמר, 26 במאי 1946
  4. ^ דגל ישראל מתנוסס בבירת פולין, על המשמר, 19 באוקטובר 1948
  5. ^ י. בורנשטיין, ציר ישראל בחגיגות גיטו וורשה, הארץ, 22 במאי 1949
  6. ^ הגיע השגריר הראשון של פולין בישראל, למרחב, 9 באוקטובר 1963
  7. ^ יוסף צוריאל, כשבווארשה, אמרו "כל הכבוד", מעריב, 25 באוקטובר 1985
  8. ^ הישראלים יצאו ממוסקוה - הסובייטים יצאו מישראל, דבר, 19 ביוני 1967
  9. ^ דוד לפקין, שגרירות פינלד הפסיקה לטפל בענייני פולין, דבר, 13 באוקטובר 1970
  10. ^ אינגה דויטשקרון, פולין וישראל דנות על חידוש הסחר ביניהן, מעריב, 19 בנובמבר 1984
  11. ^ רפאל מן ועופרה ישועה-ליית, ישראל ופולין סיכמו להחליף נציגים דיפלומטיים בתוך חודש, מעריב, 28 באפריל 1986
  12. ^ אילן כפיר, אליהו זהבי, צ'כיה פולין והונגריה מהדקות יחסים עם ישראל, חדשות, 2 באוקטובר 1988
  13. ^ בדרך למשבר מדיני: נשיא פולין חתם על חוק הרכוש, באתר ‏מאקו‏, 14 באוגוסט 2021
  14. ^ איתמר אייכנר, התחדש המשבר הדיפלומטי עם פולין: "מלחמה קרה עם ישראל", באתר ynet, 8 בדצמבר 2021
  15. ^ איתמר אייכנר, בחסות המלחמה באוקראינה: תם המשבר הדיפלומטי בין ישראל לפולין, באתר ynet, 26 בפברואר 2022
  16. ^ שנה אחרי העימות החריף בין לפיד לפולין: דף חדש ביחסים בין המדינות, באתר ynet, 4 ביולי 2022
  17. ^ מינויים בשירות החוץ, באתר משרד ראש הממשלה, ‏6 ביוני 2020