שגרירות ישראל בנואקשוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שגרירות ישראל בנואקשוט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
עיר נואקשוט
מדינה מאוריטניה
תאריך סגירה מרץ 2009
מתקפות הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל–מאוריטניה
שטח האמנה מאוריטניהמאוריטניה מאוריטניה
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות ישראל בנואקשוט הייתה הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל במאוריטניה. הנציגות פעלה מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד מרץ 2009, עם סיומו של מבצע עופרת יצוקה.

שגרירי ישראל במדינה היו גבי אזולאי, פרדי איתן ובועז ביסמוט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חתימת הסכמי אוסלו ואווירת השלום במזרח התיכון מאוריטניה החליטה ללכת בעקבות מרוקו ותוניסיה שקשרו עם ישראל יחסים דיפלומטיים עם ייצוג נמוך ובשנת 1996, הוחלט לראשונה על פתיחת "משרדי אינטרסים" של שתי המדינות, בחסותן של שגרירויות ספרד בשתי המדינות. לאחר מספר שנים, ביקשה מאוריטניה לשדרג את היחסים לרמת שגרירות בייצוג מלא וכך היה עד מרץ 2009[1][2].

הפיגוע בשגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה

ב-1 בפברואר 2008 תקפו כמה חמושים לא מזוהים את השגרירות בעזרת רימונים ואקדח. בסביבות 2:20 לפנות בוקר בין שלושה לשישה חמושים הלבושים בטורבן התקרבו לבניין השגרירות הישראלית בהליכה וזאת לאחר שהורדו במועדון לילה סמוך לשגרירות. לאחר מכן, החמושים פתחו באש תוך כדי קריאת "אללה אכבר". שומרי השגרירות שהוצבו במקום השיבו תוך זמן קצר באש לחמושים. במהלך קרב היריות שנוהל בעקבות המתקפה נפצעו שלושה עוברי אורח בהם אישה צרפתייה שעברה בסמוך למועדון הלילה. לאחר מכן נמלטו התוקפים ברכב. בתגובה לפיגוע, הוחלט כי שגרירויות ישראלי ברחבי העולם יהיו במתכונת של כוננות ביטחונית מוגברת, בנוסף לכך איש ביטחון ישראלי הוזמן למאוריטניה כדי להעריך את רמת הסיכון של השגרירות[3]. זמן קצר לאחר האירוע שוחח השגריר ביסמוט עם שרת החוץ הישראלית, ציפי לבני ומנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ'.

ארגון הטרור המוסלמי, אל-קאעידה במגרב האסלאמי את האחריות לפיגוע[4]. כמו כן, הארגון הצהיר שהשגריר הישראלי, בועז ביסמוט היה המטרה והם התכוונו לרצוח אותו.

סגירת השגרירות וניתוק היחסים בין המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע עופרת יצוקה הוביל למשבר חמור ביחסי שתי המדינות, בדומה ליחסיה של ישראל עם מדינות רבות במרחב הערבי-אסלאמי, כאשר עם תחילתו של המבצע מאוריטניה הודיעה על השעיית היחסים עם ישראל. בהמשך, במהלך חודש פברואר 2009, מאוריטניה החזירה את שגרירה מישראל[5], ובתחילת מרץ 2009 גירשה את סגל השגרירות[6]. בתגובה לכך הודיע משרד החוץ על סגירת השגרירות הישראלית במקום "באופן זמני"[7].

נכון ל-2023 לא מתקיימים יחסים רשמיים בין המדינות והשגרירות עדיין לא נפתחה בשנית.

שגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאת רן דגוני, וושינגטון, ‏הבטחות לסיוע והלוואות מהבנק העולמי הכשירו הקרקע ליחסי ישראל-מאוריטניה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1999
  2. ^ יצחק לבנון, ‏ישראל צריכה להתרחק ממאוריטניה, זו כבר לא המדינה שהכרנו, באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2021
  3. ^ Flynn, Daniel (2008-02-01). "Gunmen attack Israel embassy in Mauritania". U.S. נבדק ב-2018-02-19.
  4. ^ רויטרס, אל-קאעידה לקח אחריות לפיגוע במאוריטניה, באתר ynet, 3 בפברואר 2008
  5. ^ ניר יהב‏, מאוריטניה מאיימת: ננתק היחסים עם ישראל, באתר וואלה!‏, 10 בינואר 2009
  6. ^ פנחס וולף ורויטרס‏, מאוריטניה גירשה את שגריר ישראל, באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2009
  7. ^ ברק רביד וסוכנויות הידיעות, מאוריטניה גירשה את צוות שגרירות ישראל מהמדינה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2009
  8. ^ מינויים לשירות החוץ | מספר החלטה 3304, באתר GOV.IL