שגריר רוסיה בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגריר רוסיה בארצות הברית
MID emblem.png
Anatoly Antonov 1.jpg
איוש נוכחי:
אנטולי אנטונוב
מאז 21 באוגוסט 2017
דרכי מינוי מינוי בצו נשיאותי
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
כפוף לשר החוץ
מעון ארצות הבריתארצות הבריתבית פולמן, רחוב 16 צפון מערב, וושינגטון הבירה
38°54′16″N 77°2′9″W / 38.90444°N 77.03583°W / 38.90444; -77.03583
מושב המשרה שדרות וויסקונסין 2650, וושינגטון
ייסוד המשרה 17 באוגוסט 1808
איוש ראשון אנדריי דשקוב
http://www.russianembassy.org/

שגריר רוסיה בארצות הברית הוא הנציג הרשמי של הפדרציה הרוסית בארצות הברית. השגריר הראשון של ארצות הברית ברוסיה היה אנדריי דשקוב שכיהן כשגריר בשנים 1808–1817.

השגריר הנוכחי מאז אוגוסט 2017 הוא אנטולי אנטונוב.

בית פולמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעון השגריר הרוסי בוושינגטון

בית פולמן הוא שמו ההיסטורי של בית אשתו של ג'ורג' פולמן וכיום משמש כמעון המגורים של שגריר רוסיה בארצות הברית (The Russian ambassador's residence in Washington, D.C.). הבניין ממוקם ברחוב 16 צפון מערב 1125 בוושינגטון הבירה. הוא נבנה בשנת 1910 כביתה של אשת התעשיין ג'ורג' פולמן.

בתקופת המלחמה הקרה היה נתון הבית למעקב שירותי הביון האמריקאים, לאחר שחשודים רבים בריגול נכנסו לשגרירות לצורך העברת מידע חשאי לידי הסובייטים, כדוגנת ג'ון אנתוני ווקר ורונלד פלטון שמכרו סודות לסובייטים.[1]

הבניין שימש כביתם של פרנק לואדן ונטלי האריס, רעייתו של המהנדס ג'ון הייס האמונד. בשנת 1913 הפך הבית לשגרירות הרוסית בוושינגטון הבירה והמבנה שימש כשגרירות רוסיה וברית המועצות עד שנת 1994 עת עברה השגרירות למבנה חדש ומבנה זה הפך למעון המגורים של השגריר.

בשנת 1989 נערך טקס קבלת פנים בשגרירות לסופר טום קלנסי ולמוזמנים נוספים.[2] בשנת 1991 נערכו הפגנות בשערי השגרירות על רקע כניסת כוחות צבא סובייטים לליטא שביקשו למנוע את הכרזת העצמאות של ליטא.[3]

השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין השגרירות הרוסית בארצות הברית
בוריס ילצין וג'ורג' בוש בארוחת ערב בשגרירות, 1 ביוני 1992

שגרירות רוסיה בארצות הברית (Посольство Российской Федерации в США) היא מבנה בשדרות ויסקונסין 2650 צפון מערב בוושינגטון הבירה.[4][5]

השגרירות נמצאת בגבעות אלטו, שטח שהוחכר לידי ממשלת ברית המועצות למשך 85 שנה על פי הסכם שנחתם בשנת 1967 בין ברית המועצות לארצות הברית. ב-1972 נחתם הסכם דומה עם תנאים דומים לצורך שגרירות ארצות הברית במוסקבה בארבאט.

בניין השגרירות תוכנן על ידי האדריכל הסובייטי מיכאיל פוסוחין ועיצובו הושפע ממבנה ארמון הקרמלין הגדול וממבנים שונים במוסקבה. בית המגורים, בית הספר, גן הילדים ומתחמי הספורט נבנו בשנת 1970. בשנת 1985 הושלמה הבנייה.

בשנות ה-80, ה-FBI וה-NSA בנו תעלה מתחת לשגרירות לצורך איסוף מודיעין, אך בסופו של דבר לא נעשה שימוש בתעלה לצורך זה, לאחר שסוכן ה-FBI רוברט הנסן חשף את תוכנית בניית התעלה לקג"ב.[6][7] בשנת 1985 המרגל ויטלי יורצ'נקו הסגיר עצמו חזרה לידי הקג"ב כשנכנס בשערי השגרירות.[8][9][10]

בספטמבר 1994, בעת ביקורו של נשיא רוסיה בוריס ילצין בארצות הברית, הוא חנך יחד עם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון את המבנה החדש של השגרירות הרוסית ומאז שוכנת שם השגרירות, ואילו מבנה השגרירות ברחוב 16 צפון מערב 1125 בוושינגטון הפך למעון המגורים של השגריר.

עקב חוסר שביעות רצון ציבורית ממדיניות החוץ הרוסית, מול שערי השגרירות נערכו הפגנות ומחאות שונות נגד הממשל הרוסי[11][12][13][14][15][16]

שגרירי רוסיה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגרירי האימפריה הרוסית בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם דיוקן תקופת כהונה הערות
אנדריי דשקוב 17 באוגוסט 1808 - מרץ 1811
פיודור פאלן 1 באפריל 1809 - יולי 1811
אנדריי דשקוב 11 ביולי 1811 - 13 במאי 1817
פיוטר פולטיקה Poletika-pi.jpg 1817 - 1822
פיודור טייל ואן סראסקרקן Teyl van Seraskerken.jpg 1822 - 1826
פאבל קרידנר 1826 - 1837
אלכסנדר בודיסקו 1837 - 11 בינואר 1854 נפטר בעת מילוי תפקידו
אלכסנדר מדם 9 בפברואר 1854 - מרס 1854 מונה רשמית, אך עקב פרוץ מלחמת קרים לא נסע לארצות הברית
אדוארד סטקל Eduard de Stoeckl.jpg 12 במרס 1854 - 20 בפברואר 1869
קונסטנטין קטקאזי 1869 - 1872
הנריך אופנברג 18 בינואר 1872 - 1 בפברואר 1875
ניקולאי שישקין Shishkin NP.jpg 25 במרץ 1875 - 14 ביוני 1880 לימים כיהן כשר החוץ הרוסי
מיכאיל ברתולומיי יוני 1880 - 12 בינואר 1882
קארל סטרובה ינואר 1882 - יולי 1892
גריגורי קנטאקוזן 28 ביולי 1892 - 31 באוקטובר 1895
ארנסט קוצבו 31 אוקטובר 1895 - 28 באוקטובר 1897
הרוזן ארתור קאסיני Portrait of Count Cassini.jpg 6 בנובמבר 1897 - 1904
רומן רוזן TR Roman Baron Rosen.jpg 1904 - 1911
גאורגי בחמטייב Portrait of George Bakhmeteff.jpg 1911 - 3 במרץ 1917
בוריס בחמטייב Boris Bakhmetev.jpg מרץ 1917 - 30 ביוני 1922 כיהן כנציג ממשלת המעבר הרוסית בארצות הברית וממונה על היחסים

שגרירי ברית המועצות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם דיוקן תקופת כהונה הערות
מקסים ליטבינוב RIAN archive 409024 Soviet diplomat Maxim Litvinov.jpg 1918 - 1919 כיהן כנציג דיפלומטי של רוסיה הסובייטית. לימים מונה לתפקיד שר החוץ הסובייטי
לודוויג מרטנס מרץ 1919 - ינואר 1921
בוריס סקווירסקי 1921 - 1933 נציג דיפלומטי של רוסיה הסובייטית וברית המועצות
אלכסנדר טרויאנובסקי 20 בנובמבר 1933 - 1 באוקטובר 1938 שגריר ברית המועצות הראשון, לאחר שכוננו יחסים בין המדינות
קונסטנטין אומאנסקי 11 במאי 1939 - 5 בנובמבר 1941 קודם לכן כיהן משנת 1938 כממונה על היחסים
מקסים ליטבינוב RIAN archive 409024 Soviet diplomat Maxim Litvinov.jpg 1941 - 1943 חזר לארצות הברית, הפעם כשגריר ברית המועצות
אנדריי גרומיקו Andrei Gromyko 1972.jpg 1943 - 1946 כיהן לימים כשר החוץ הסובייטי במרבית תקופת המלחמה הקרה
ניקולאי נובִיקוֹב אפריל 1943 - אוקטובר 1947 נודע במברק נוביקוב ששלח
אלכסנדר פאניושקין 25 באוקטובר 1947 - 12 ביוני 1952 עמד בראש ענף הביון הסובייטי בשנים 1954–1955
גאורגי זארובין 14 ביוני 1952 - 7 בינואר 1958
מיכאיל מנשיקוב ינואר 1958 - 4 בינואר 1962 כיהן כשר לקשרי מסחר
אנטולי דוברינין AF Dobrynin 01.png ינואר 1962 - 19 במאי 1986
יורי דובינין מאי 1986 - 15 במאי 1990 כיהן כסגן שר החוץ הרוסי בשנים 1994 - 1996
אלכסנדר בסמרטניך מאי 1990 - 15 בינואר 1991 כיהן כשר החוץ הסובייטי בשנת 1991

שגרירי הפדרציה הרוסית בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם דיוקן תקופת כהונה הערות
ויקטור קומפלקטוב 15 במרץ 1991 - 24 בינואר 1992
ולדימיר לוקין Vladimir Lukin Moscow Interfax 02-2011.jpg ינואר 1992 - יולי 1994
יולי וורונצוב 23 ביולי 1994 - 16 בדצמבר 1998
יורי אושקוב Юрий Викторович Ушаков.jpg דצמבר 1999 - 31 במאי 2008
סרגיי קיסליאק 26 ביולי 2008 - 22 ביולי 2017 [17]
דמיטרי גונצ'ר 23 ביולי - 21 באוגוסט 2017 ממלא מקום
אנטולי אנטונוב 70x 21 באוגוסט 2017 -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.thedctraveler.com/2006/11/come-in-from-the-cold-the-old-russian-embassy/
  2. ^ The New York Times, Washington Talk: The Soviet Embassy; The Thaw of Glasnost Warms Social Circuit, 15.03.1989
  3. ^ http://www.highbeam.com/doc/1P2-1045131.html
  4. ^ The Russian Federation Embassy, 2011-10-05
  5. ^ Embassy of the Russian Federation, Washington, DC : Reviews and maps - Yahoo! Local, Local.yahoo.com, 2011-11-18
  6. ^ U.S. Thinks Agent Revealed Tunnel At Soviet Embassy - New York Times, Nytimes.com, 2001-03-04
  7. ^ U.S. officials were given tours of Soviet Embassy spy tunnel - Washington Post, The Russia Journal, 2001-03-10
  8. ^ Kelly, James (18 באפריל 2005). "The Spy Who Returned to the Cold". TIME. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2011. 
  9. ^ Grass, Mike (10 בספטמבר 2004). "An Obituary: Yurchenko's Au Pied du Cochon". DCist. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2011. 
  10. ^ Washington, The (6 ביוני 2002). "No secrets on cloak & dagger circuit". Washington Times. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2011. 
  11. ^ "National Demonstration in Washington Protests Russian Interference in Ukraine". UCCA. 24 ביוני 2010. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2011. 
  12. ^ http://www.thedailybeast.com/articles/2012/08/13/amnesty-international-s-pussy-riot-concert-balaclavas-and-punk-rockers.html
  13. ^ http://wamu.org/news/12/08/17/dc_area_artists_outrage_over_pussy_riot_verdict
  14. ^ http://www.wjla.com/articles/2012/08/-pussy-riot-convicted-and-sentenced-washington-russian-embassy-sees-protests-78929.html
  15. ^ http://www.tnr.com/blog/plank/106288/pussy-riot-and-protest-legacy
  16. ^ Matt Cohen (17 באוגוסט 2013). "Nearly 50 People Gather for Pussy Riot Solidarity Concert at the Russian Embassy". DCist. 
  17. ^ "Diplomatic List: Order of Precedence and Date of Presentation of Credentials". Department of State. 29 במאי 2009.