שדה א-שמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שדה א-שאמהערבית: حرة الشامة; ידוע גם כ"חארַת א-שאם" (حرة الشام). 'חַרַה' בערבית הוא שדה געשי, ו'א-שאם' הוא כינויו של אזור הלבנט) הוא שדה געשי נרחב המצוי במזרח התיכון, ממזרח לבקע הסורי-אפריקני, במדינות ערב הסעודית, ירדן, סוריה וישראל (בתחום רמת הגולן, המהווה את הקצה הצפון-מערבי של השדה). שטחו של השדה הוא כ-40,000 קמ"ר ומצויים בו יותר מ-800 חרוטים געשיים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה א-שמה הוא החלק המרכזי בשדה געשי רחב יותר ששטחו כ-200,000 קמ"ר, המתחיל מאזור עדן שבתימן ומגיע עד דיארבקיר בדרום טורקיה. השדה נוצר במהלך 30 מיליון השנים האחרונות בשוליו המערביים של הלוח הערבי, במקביל להתרחקותו מהלוח האפריקני בתהליך שיצר את ים סוף ואת הבקע הסורי-אפריקאי.[1]

שדה א-שמה נמצא, כאמור במרכזו של השדה. כיוונו של שדה א-שמה הוא מדרום-דרום-מזרח לצפון-צפון-מערב, במקביל לכיוונו של ים סוף. ישנה סברה כי הגעשיות בשדה א-שמה קשורה לקו הפתיחה של ים סוף.[2]

שטחו של שדה א-שמה הוא כ-40,000 קמ"ר, והוא שדה געשי רציף כמעט לגמרי. נכללים בו מספר אזורים געשיים עיקריים:

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדה א-שמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורון מור, הגולן - ארץ הרי הגעש, עמ' 97-99.
  2. ^ דורון מור ואריאל היימן, "רמת הגולן הגועשת והחרמון המתרומם ועולה", בתוך "נחלים ומים בגולן", עורכת: חנה עמית, עמ' 36-37.
  3. ^ https://volcano.si.edu/volcano.cfm?vn=231001