שדה התעופה ביר תמדה
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | צבאי – נטוש | ||||||||||
| מפעיל בעבר |
 חיל האוויר הישראלי חיל האוויר המצרי | ||||||||||
| קואורדינטות | 30°11′18″N 33°25′33″E / 30.18833°N 33.42583°E | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
שדה התעופה ביר תמדה, או בח"א 7 (הגייה בערבית: ביר אל־ת'מדה, ביר ת'מדה, Bir al Thamada, بئر ثمادا) היה בסיס של חיל האוויר הישראלי בביר תמדה שבחצי האי סיני. הבסיס הופעל לאחר כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
הבסיס הוקם על ידי מצרים אחרי נסיגת ישראל מסיני בעקבות מבצע קדש, כבסיס חיל האוויר המצרי בביר תמדה.
צפונית מערבית לצומת ביר תמדה, באמצע שנות ה-60,[1] הוּקם על ידי המצרים שדה התעופה ביר תמדה ובאזור היו פרוסים בסיסי שריון מצריים.
לאחר שנכבש שדה התעופה על ידי ישראל, ניתן לו השם "בסיס חיל האוויר 7" (בח"א 7) והוא שימש בעיקר את טייסות התובלה והמסוקים של חיל האוויר. השדה גם שימש לטייסות קרב כשדה אימוני פריסה או לקראת מבצעים מיוחדים בשטח מצרים.
מפקד בח"א 7 במהלך מלחמת יום הכיפורים היה סא"ל חיים בן ישראל[2].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלי דקל, היכן היה מוצב הפיקוד המצרי?, מבט מל"מ 48, מרץ 2007, עמ' 18
- ^ חיים בן ישראל, בלח״י, בצה״ל ואח״כ, הוצאת משרד הביטחון, 2003
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25)
בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) |
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||