שדה וקטורי סולנואידי

באנליזה וקטורית, שדה וקטורי סולנואידי (לעיתים נקרא גם שדה וקטורי אי-דחיס, בהקשר למכניקת הזורמים) הוא שדה וקטורי v עם דיברגנץ אפס בכל הנקודות במרחב:
באופן אינטואיטיבי ניתן לומר שקווי השדה של שדה סולנואידי אינם "מתכנסים" לאף נקודה, כלומר שאין להם מקורות או בולענים (sink).
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשפט היסודי של האנליזה הווקטורית קובע שכל שדה וקטורי ניתן לבטא כסכום של שדה אי-רוטציוני ושדה סולנואידי. התנאי של דיברגנץ אפס מתקיים רק כאשר לפוטנציאל המתאים לשדה וקטורי v יש מרכיב של פוטנציאל וקטורי בלבד, זאת כיוון שמההגדרה של הפוטנציאל הווקטורי A:
נובעת אוטומטית הזהות הווקטורית:
הטענה ההפוכה גם תקפה: בעבור כל שדה סולנואידי v קיים פוטנציאל וקטורי A כך ש- (ראו גם פירוק הלמהולץ (אנ')).
משפט הדיברגנץ מספק הגדרה אינטגרלית שקולה לשדה סולנואידי; לכל משטח סגור, השטף הכולל של שדה וקטורי סולנואידי v דרך המשטח חייב להיות אפס:
כאשר dS הוא הווקטור הנורמל לאלמנט שטח.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השדה המגנטי B (ראו גם משוואות מקסוול),
- שדה המהירות של זורם אי-דחיס,
- שדה הערבוליות,
- שדה חשמלי באזורים נייטרליים (); זוהי דוגמה מנוונת כאשר עוסקים בשדות מגנטיים לא משתנים בזמן,
- הפוטנציאל הווקטורי המגנטי A בכיול קולון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שדה וקטורי סולנואידי, באתר MathWorld (באנגלית)