שדי חמד (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדי חמד
מידע כללי
מאת חיים חזקיהו מדיני
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה תרנ"א - תרע"ב
מהדורות נוספות
מספר כרכים 10
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שדי חמד
הספרייה הלאומית 990020027570205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שדי חמד (לעיתים 'שדה חמד') הוא שמה של סדרת ספרים שנכתבה על ידי הרב חיים חזקיהו מדיני מגדולי האחרונים, שהתפרסם בזכות סדרת ספרים אלו, ומכונה לעיתים על שמם.

הספר הוא מעין אנציקלופדיה המרכזת תשובות להלכות יומיומיות ומשלבת בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. הספר יצא במהדורות שונות. ערכי הספר מתפרסים על פני כרכים שונים, חלק מהערכים מופיעים בסיווג 'כללים' וחלק אחר תחת 'אספת דינים', ועוד, כך שלעיתים על מנת למצוא ערך יש צורך לחפשו בחלקים השונים.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט רחוב שדי חמד בירושלים. למעלה:"שדי חמד", למטה "שדה חמד".

שם הספר עורר פולמוס מאחר שהוא כולל את המילה "שדי" המשמשת לאחד משמות האלוהים שאסור למחקם על פי ההלכה.

הרב מדיני הוציא קונטרס מיוחד בשם "באר בשדי"[1], בו הוא מוכיח באריכות כי כאשר המילה נכתבת שלא בכוונה לתאר את האלוהים אין בדבר חשש. עם זאת רבים עדיין נמנעים מלכתוב "שדי חמד" ובוחרים בחלופה "שדה חמד".[2]

בהקדמתו כותב הרב מדיני כי ספרו זה נכתב לשם שמים, ולהשאיר לו שם ושארית בארץ מאחר שבניו מתו בעודו בחייו.

הדפסת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו גדול ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות.

ה"שדי חמד" הודפס לראשונה בוורשה בין השנים ה'תרנ"א-התרע"ב ובו פסקים וחידושים וכללים מסודרים בערכים על פי סדר הא"ב, בשמונה-עשר כרכים, שלושה עשר חלקים בחייו וחמישה לאחר פטירתו.

את הבעלות על השדי חמד מכר לרב יוסף צבי לעוו[3]. לאחר מכן נמכרו הזכויות לרבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש וחתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש שאף ערך את הספרים מחדש והוציאם לאור בהוצאת הספרים שלו הוצאת קה"ת.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור הספר עוסק במגוון נושאים הלכתיים ומאגד בתוכו את הדעות השונות באותו הנושא, כאשר הנושאים מסודרים על פי סדר הא"ב. את הדעות השונות ליקט הרב מדיני מפי הספרים הרבים שהיו בספרייתו שמנתה כ-10,000 ספרים, שנתרמו לאחר פטירתו של הרב לבית החולים "משגב לדך"[4].

דוגמה לעמוד הראשון של הערכים הראשונים בכרך הראשון:[5]

  • א. ארץ ישראל דאסור לצאת ממנה לחו"ל
  • ב. ארץ ישראל דאסור לצאת מא"י לחו"ל כי אם ללמוד תורה ולישא אשה
  • ג. ...אם האב מותר לצאת לחו"ל ליקח אשה לבנו

פקועות השדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהשלמה לספרים הדפיס בירושלים (ה'תר"ס 1900) ספר בשם 'פקועות השדה'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדי חמד בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט שדי חמד, באתר ויקיטקסט
  • ספר שדי חמד

    על הספר

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ נדפס בשדי חמד חלק ו'.
    2. ^ כפי שניתן לראות בחיפוש קל באוצר החכמה ובתוכנות חיפוש דומות
    3. ^ סקירה לתולדות הדפסת הספרים והבעלות עליהם בפורום ספרים וסופרים באתר הייד פארק.
    4. ^ נתנאל כ"ץ, חברון: משחזרים את בית מדרשו של ה"שדי חמד", באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2011.
    5. ^ שדי חמד עמוד ערכים ראשון (אתר כתבים עבריים)