שדרנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשדרנית
קונכייה של Spondylus regius
קונכייה של Spondylus regius
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: צדפות
סדרה: Ostreida
משפחה: Spondylidae
סוג: שדרנית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Spondylus
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאובן של קשווה של Spondylus crassicosta מהפליוקן באיטליה
שדרנית מהאוקיינוס השקט, S. crassisquama למארק, 1819, ממפרץ קליפורניה, מקסיקו
החלק הפנימי של שתי קשוות מאובנות של שדרנית מהפליוקן של קפריסין
Spondylus linguaefelis מהוואי
מבט על שולי גלימה של שדרנית חיה ממזרח טימור: ניתן לראות את העיניים בשוליים בין הגלימה לקונכייה.
Spondylus visayensis

שִדְרנית (שם מדעי: Spondylus) היא הסוג היחיד במשפחה שדרניתיים (Spondylidae) במחלקת הצדפות במערכת הרכיכות. באנגלית מכונים המינים מסוג זה "צדפות קוצניות" (spiny oysters).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג שדרנית כולל מינים רבים ויש שונות גדולה בצורה. הם אינם קשורים קשר הדוק לצדפות אמיתיות (משפחת Ostreidae); עם זאת, הם אכן חולקים מאפיינים מסוימים, כגון הצמדות לסלעים במילוט במקום לצרף את עצמם על ידי בּוּץ (אנ'). שתי הקשוות שלהם מחוברים עם סוג של ציר המכונה כדור ושקע, ולא עם ציר של שיניים משתלבות כפי שמקובל בסוגי הצדפות האחרים. הם עדיין שומרים על שרידי ה"אוזניים" (auricles, דשי קונכייה משולשים) הקדמיות והאחוריות לאורך קו הציר, מאפיין אופייני של צדפות ממשפחת המסרקיים (Pectinidae), אך לא של צדפות ממשפחת האוסטריאיים (Ostreidae).

כפי שקורה בכל מיני הצדפות ממשפחת המסרקיים יש למיני השדרנית עיניים רבות סביב קצות הגלימה שלהם, ויש להם מערכות עצבים מפותחות יחסית. הגנגליונים העצביים שלהם מרוכזים באזור הקרביים, עם אונות אופטיות ברות זיהוי המחוברות לעיניים.

היסטוריה אבולוציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג שדרנית הופיע עידן המזוזואיקון, וידוע מהמאובנים משכבות קסיאן (Cassian beds) שבאיטליה מתור הטריאס (לפני 235–232 מיליון שנה) ואילך. ידועים כ-40 מינים שנכחדו.[1]

ניתן למצוא מאובנים של רכיכות אלה בשכבות ימיות מאובנות בכל רחבי העולם. לדוגמה, הם נמצאים בסלעי הקרטיקון בתצורת פורט וורת' (Fort Worth Formation) בטקסס, ובתצורת נהר טרנט (Trent River Formation) בוונקובר, כמו גם באזורים אחרים באמריקה הצפונית.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השדרניות חיות בכל רחבי העולם באזורים ממוזגים וחמים. שדרניות הן מסננות מזון. הבוגרים חיים כשהם מודבקים למצעים קשים, מאפיין שהם חולקים, באבולוציה מתכנסת, עם צדפות ממשפחת האוסטריאיים וצדפות ממשפחת Chamidae. כמו האחרונות, הם מוגנים על ידי קוצים ושכבת אפיביונטים (אנ') (בעלי חיים החיים על אחר בלי להזיק לו), וכמו הראשונות הם יכולים לייצר פנינים.[2] סוג המצע בו הם משתמשים תלוי במין: רבים נקשרים רק לאלמוגים, והמגוון הגדול ביותר של המינים נמצא בשוניות האלמוגים הטרופיות; אחרים, (במיוחד S. Spinosus), לעומת זאת, מסתגלים בקלות למבנים מעשה ידי אדם והפכו למינים פולשים חשובים. אחרים עדיין נמצאים לעיתים קרובות מחוברים לקונכיות אחרות, השכיחות ביותר שייכות לסוג פטישון (Malleus).

לחופי ישראל אפשר למצוא את המין שדרנית מצויה (Spondylus gaederopus).[3]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שאנשים באירופה הנאוליתית סחרו בקונכיות של שדרנית מצויה (S. Gaederopus) כדי לייצר צמידים וקישוטים אחרים לאורך כל התקופה הנאוליתית.[4] נראה כי תקופת השימוש העיקרית הייתה בסביבות 5350 עד 4200 לפני הספירה. הקונכיות נלקטו מהים האגאי, אך הועברו הרחק למרכז היבשת. בתרבויות הקדרות הקווית (אנ') ולנגיאל (אנ'), קונכיות שדרניות מהים האגאי עובדו לצמידים ואבזמי חגורות. עם הזמן השתנו סגנונות כאשר בתקופה הנאוליתית התיכונה העדיפו חרוזים גדולים בדרך כלל בצורת חבית ובתקופה הנאוליתית העליונה העדיפו חרוזים קטנים יותר ושטוחים בצורת דיסק. ממצאים משמעותיים של תכשיטים העשויים מקונכיות של שדרניות התגלו בנקרופוליס של וארנה (אנ') בווארנה בבולגריה. נראה כי השימוש בשדרניות כחפצי ערך בקברים במהלך תקופה הנאוליתית העליונה היה מוגבל לנשים וילדים.

המין S. Crassisquama שבית הגידול שלו נמצא מול חופי קולומביה ואקוודור היה חשוב לעמים בהרי האנדים עוד מהתקופה הפרה-קולומביאנית, והקונכייה שלו שימשה גם כמנחה לאלת האדמה פצ'אמאמה (אנ') וגם כמטבע. למעשה, בדומה לאירופה, גם קונכיות השדרנית הגיעו למרחוק, שכן עמים אקוודוריים טרום השלטון הספרדי סחרו בהן עם עמים צפונה עד מקסיקו של ימינו ועד דרום האנדים המרכזיים. אנשי התרבות מוצ'ה בפרו העתיקה התייחסו לים ולבעלי החיים כקדושים; הם השתמשו בקונכיות של שדרניות בדתם ותיארו את השדרנית בדמויות המכוירות על סירי החרס שלהם. שדרניות נלקטו גם ממפרץ קליפורניה ושימשו בסחר חליפין עם שבטים דרך מקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של ימינו.

גם כיום ישנם אספנים של קונכית שדרניות, וקיים עבורן שוק מסחרי. בנוסף, לעיתים מוסיפים מינים מסוימים (במיוחד S. Americanus) באקווריומים של מים מלוחים.

את הקונכיות של המין S. Limbatus נהגו לכתוש להכנת מלט באמריקה המרכזית, מה שהיווה מקור לשם הנרדף המאוחר יותר S. Calcifer.

כמה מינים ים תיכוניים אכילים, ובמיוחד S. Gaederopus, נאכלים בדרך כלל בסרדיניה. מינים טרופיים, לעומת זאת, נוטים לצבור רעלנים ביולוגים מהסוג סקסיטוקסין (Decarbamoylsaxitoxin).[5] הרומאים אכלו אותם. בסאטורנליה מתאר מקרוביוס ארוחת ערב בשנת 63 לפנה"ס בה היו שתי מנות של שדרניות.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסונומיה של משפחת השדרניתיים עברה שינויים רבים, בעיקר בשל העובדה שהזיהוי היה מבוסס באופן מסורתי על הקונכייה בלבד, והיא יכולה להשתנות מאוד באותו מין. כדי להוסיף לכך, בעוד שחלק מהמינים של מים רדודים שכיחים ביותר, ידוע לפחות על שני מינים ממים עמוקים מדגימה אחת, ואילו מין שלישי (S. Gravis) התגלה מחדש רק לאחר 77 שנים. לפחות למין שכיח אחר (S. Regius) יש קונכייה אחרת כאשר הוא גדל במים עמוקים.


  • Spondylus americanus Hermann, 1781
  • Spondylus anacanthus Mawe, 1823
  • Spondylus aonis d'Orbigny, 1850 - נכחד
  • Spondylus asiaticus Chenu, 1844
  • Spondylus asperrimus G. B. Sowerby II, 1847
  • Spondylus aucklandicus P. Marshall, 1918 - נכחד
  • Spondylus avramsingeri Kovalis, 2010
  • Spondylus butleri Reeve, 1856
  • Spondylus candidus Lamarck, 1819
  • Spondylus clarksoni Lamprell, 1992
  • Spondylus concavus Deshayes in Maillard, 1863
  • Spondylus crassisquama Lamarck, 1819
  • Spondylus croceus Schreibers, 1793
  • Spondylus darwini Jousseaume, 1882
  • Spondylus deforgesi Lamprell & Healy, 2001
  • Spondylus depressus Fulton, 1915
  • Spondylus eastae Lamprell, 1992
  • Spondylus echinatus Schreibers, 1793
  • Spondylus erectospinosus Habe, 1973
  • Spondylus exiguus Lamprell & Healy, 2001
  • Spondylus exilis G. B. Sowerby III, 1895
  • Spondylus fauroti Jousseaume, 1888
  • Spondylus foliaceus Schreibers, 1793
  • Spondylus gaederopus Linnaeus, 1758 - שדרנית מצויה
  • Spondylus gloriandus Melvill & Standen, 1907
  • Spondylus gloriosus Rehder, 1938
  • Spondylus gravis Fulton, 1915
  • Spondylus groschi Lamprell & Kilburn, 1995
  • Spondylus gussonii O. G. Costa, 1830
  • Spondylus heidkeae Lamprell & Healy, 2001
  • Spondylus imperialis Chenu, 1844
  • Spondylus Lamarckii Chenu, 1845
  • Spondylus layardi Reeve, 1856
  • Spondylus leucacanthus Broderip, 1833
  • Spondylus limbatus G. B. Sowerby II, 1847
  • Spondylus linguafelis G. B. Sowerby II, 1847
  • Spondylus maestratii Lamprell & Healy, 2001

  • Spondylus marinensis Cossignani & Allary, 2018
  • Spondylus mimus Rehder, 1938
  • Spondylus morrisoni Damarco, 2015
  • Spondylus multimuricatus Reeve, 1856
  • Spondylus multisetosus Reeve, 1856
  • Spondylus nicobaricus Schreibers, 1793
  • Spondylus occidens G. B. Sowerby III, 1903
  • Spondylus ocellatus Reeve, 1856
  • Spondylus orstomi Lamprell & Healy, 2001
  • Spondylus ostreoides E. A. Smith, 1885
  • Spondylus pratii Parth, 1990
  • Spondylus proneri Lamprell & Healy, 2001
  • Spondylus raoulensis W. R. B. Oliver, 1915
  • Spondylus reesianus G. B. Sowerby III, 1903
  • Spondylus regius Linnaeus, 1758
  • Spondylus rippingalei Lamprell & Healy, 2001
  • Spondylus rubicundus Reeve, 1856
  • Spondylus senegalensis Schreibers, 1793
  • Spondylus sinensis Schreibers, 1793
  • Spondylus spinosus Schreibers, 1793
  • Spondylus squamosus Schreibers, 1793
  • Spondylus tenellus Reeve, 1856
  • Spondylus tenuis Schreibers, 1793
  • Spondylus tenuispinosus G. B. Sowerby II, 1847
  • Spondylus tenuitas Garrard, 1966
  • Spondylus variegatus Schreibers, 1793
  • Spondylus varius G. B. Sowerby I, 1827
  • Spondylus versicolor Schreibers, 1793
  • Spondylus victoriae G. B. Sowerby II, 1860
  • Spondylus violacescens Lamarck, 1819
  • Spondylus virgineus Reeve, 1856
  • Spondylus visayensis Poppe & Tagaro, 2010
  • Spondylus zonalis Lamarck, 1819
  • Spondylus echinus Jousseaume in Lamy, 1927 (taxon inquirendum)
  • Spondylus imbricatus Perry, 1811 טקסון מוטל בספק
  • Spondylus microlepos Lamarck, 1819 טקסון מוטל בספק
  • Spondylus unicolor G. B. Sowerby II, 1847 טקסון מוטל בספק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדרנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Fossilworks: Spondylus". fossilworks.org. 
  2. ^ WingYan Ho, Joyce; Zhou, Chunhui. "Natural Pearls Reportedly from a Spondylus Species ("Thorny" Oyster)". GIA. Gemological Institute of America. 
  3. ^ שדרנית מצויה
  4. ^ Gardelková-Vrtelová, Anna; Golej, Marián (2013). "The necklace from the Strážnice site in the Hodonín district (Czech Republic). A contribution on the subject of Spondylus jewelry in the Neolithic". Documenta Praehistorica (Znanstvena založba Filozofske fakultete Univerze v Ljubljani) 40: 265–277. doi:10.4312/dp.40.21. 
  5. ^ Montojo, U.M.; Sakamoto, S.; Cayme, M.F.; Gatdula, N.C.; Furio, E.F.; Relox, J.R.; Kodama, M. (2006). "Remarkable difference in toxin accumulation of paralytic shellfish poisoning toxins among bivalve species exposed to Pyrodinium bahamense var. compressum bloom in Masinloc bay, Philippines". Toxicon 48 (1): 85–92. PMID 16777162. doi:10.1016/j.toxicon.2006.04.014.