שהרן שלח

שהרן שלח
לידה	3 ביולי 1945 (בן 80); ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ירושלים
ענף מדעי	תורת המודלים, לוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות, מתמטיקה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	מיכאל רבין
תלמידי דוקטורט	רמי גרוסברג, זיו שמי, איתי קפלן, Shmuel Lifsches, חיים הורוביץ, מתתיהו רובין, מנחם קוג'מן, אורי אברהם, שי בן-דוד, אלכסנדר אוסויצוב
אב	יונתן רטוש
פרסים והוקרה	חתן פרס ישראל (תשנ"ח) ופרס וולף (2001) ; פרס רולף שוק (2018)
	shelah.logic.at
תרומות עיקריות
	מחקרים בלוגיקה מתמטית, תורת המודלים ותורת הקבוצות

שַׂהֲרֹן שֶׁלַח (נולד ב-3 ביולי 1945) הוא מתמטיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי, ארצות הברית. חתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה לשנת ה'תשנ"ח (1998), פרס וולף (2001) ופרס א.מ.ת (2011).

קורות חייו

שלח נולד בירושלים (1945). הוא בנו של המשורר יונתן רטוש (שמו הספרותי של אוריאל שלח) ושל דבורה, בתם של שמואל ורודה כצנלסון ואחותו של העיתונאי הרוויזיוניסט קלמן כצנלסון. הוא גם נכדם של יחיאל ופנינה היילפרין ואחיינם של המשוררת מירי דור והבלשן עוזי אורנן. שלח למד בבית הספר תיכון חדש בתל אביב.

בתחילת שנות ה-60 סיים לימודים לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן שירת ביא"ל (יחידת אכ"א למחשב) ליד מרכז המחשבים של צה"ל (ממר"ם). את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1969 (כשהיה בן 24) באוניברסיטה העברית, על עבודה שכותרתה "קטגוריות של מחלקות מודלים" שנעשתה בהנחייתו של מיכאל רבין.

שלח עוסק בלוגיקה מתמטית, תורת המודלים ותורת הקבוצות. הוא אחד המדענים הפוריים בעולם, כשהוא זוקף לזכותו מספר מאמרים רב, מהגבוהים בהיסטוריה, כ-1,100 מאמרים.^[1]

שלח פתר בעיות מתמטיות רבות. בין הישגיו:

בתורת המודלים פיתח תחום הקרוי classification theory ובאמצעותו פתר את בעיית Morley
הוכיח שבעיית וייטהד אינה ניתנת להכרעה במסגרת תורת הקבוצות המקובלת.
פיתח את תאוריית Possible Co-Finalities - PCF ואת המושג של Proper Forcing והוכיח עקביות של אקסיומות כפייה שונות.

שלח הוא חתן פרס ארדש (1977), פרס פוליה (1992), נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1988, נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1991 וב-1998 זכה בפרס ישראל לחקר המתמטיקה. זכה גם בפרס וולף (2001) ובפרס א.מ.ת (2011).

בשנת 2018 זכה בפרס רולף שוק ללוגיקה ופילוסופיה.^[2]

חיים אישיים

שהרון נשוי ליעל. אחיו הוא השופט חמן שלח, אשר נרצח ביחד עם אשתו אילנה שלח ובתם צליל בפיגוע בראס בורקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שהרן שלח בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של שהרן שלח

שהרן שלח, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה

שהרן שלח, באתר MacTutor (באנגלית)

שהרן שלח, באתר dblp

שהרן שלח, באתר ResearchGate

שהרן שלח, באתר גוגל סקולר
שהרן שלח, זיכרונותיו של בן, באתר הארץ, 4 באפריל 2001
נימוקי השופטים לקבלת פרס וולף לשנת 2001
שהרן שלח באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
קווים לדמותו של פרופ' שהרן שלח, מתוך פרסום של ועדת פרס ישראל

הערות שוליים

↑ רשימת מאמריו בארכיון שלח באוניברסיטה הטכנית של וינה (אנגלית)
↑ A mathematician, a logician, a soloist and an Italian avant-gardist are awarded the Rolf Schock Prizes 2018 זוכי פרס רולף שוק ל-2018, 15 במרץ 2018, אתר פרסי רולף שוק

[1] רשימת מאמריו בארכיון שלח באוניברסיטה הטכנית של וינה (אנגלית)

[שוק-2] A mathematician, a logician, a soloist and an Italian avant-gardist are awarded the Rolf Schock Prizes 2018 זוכי פרס רולף שוק ל-2018, 15 במרץ 2018, אתר פרסי רולף שוק

[1]

[2]

זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה	וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022) • איירין היים, האנס קאמפ (2024)
מתמטיקה	אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022) • לאי סאנג יאנג (2024)
אמנות חזותית	רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022) • סטיב מקווין (2024)
מוזיקה	אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022) • אומו סנגארה (2024)