לדלג לתוכן

רצח שלושת הנערים

(הופנה מהדף שובו אחים)
רצח שלושת הנערים
שלושת הנערים שנרצחו. מימין לשמאל: יעקב נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח
שלושת הנערים שנרצחו. מימין לשמאל: יעקב נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח
תאריך 12 ביוני 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום גוש עציון, יהודה ושומרון
קואורדינטות 31°39′17″N 35°07′20″E / 31.654717°N 35.122282°E / 31.654717; 35.122282
סוג חטיפה, רצח, פיגוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, מנוף איילון
גיל-עד שער, בן 16 מטלמון
איל יפרח, בן 19 מאלעד
מבצע חמאסחמאס חמאס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רצח שלושת הנערים היה אירוע טרור, שבו נחטפו שלושה נערים ישראלים בגוש עציון ונרצחו באותו הלילה, ב-12 ביוני 2014, ט"ו בסיוון ה'תשע"ד בידי מחבלים פלסטינים מארגון החמאס[1]. בפיגוע נרצחו: גיל-עד מיכאל שַׁעֶר, בן 16, תושב טלמון, תלמיד ישיבת מקור חיים בכפר עציון; יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, תושב נוף איילון, גם הוא תלמיד ישיבת מקור חיים (בעל אזרחות כפולה - ישראלית ואמריקנית); ואיל יפרח, בן 19, תושב אלעד, תלמיד ישיבת שבי חברון. במשך 18 ימים נערכו אחריהם חיפושים נרחבים ולא נודע מה עלה בגורלם. החוטפים והרוצחים זוהו כמרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה. יוזם ומפקד החטיפה הוא מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי עסקת שליט[2]. ב-20 באוגוסט אישר בכיר חמאס סאלח אל-עארורי כי אירוע החטיפה והרצח בוצע על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם[3][4][5][6].

עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים, ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי, במסגרת מבצע "שובו אחים", השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בניסיון לאתרם. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים[7]. ב-23 בספטמבר, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, אותרו שני הרוצחים בבית בחברון, ונהרגו בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ.

במהלך 18 ימי חיפושים התבלטו בתקשורת דמויותיהן של שלוש האמהות שהעבירו מסר חוסן ושל אמון בדרג המדיני ובכוחות הביטחון. הן הוזמנו לדבר במועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה[8]. משפחות הנערים ייסדו את "יום האחדות", שבו עוסקים בישראל ובתפוצות בנושא האחדות בחברה הישראלית[9]. שיאו של היום הוא טקס חלוקת פרס ירושלים לאחדות ישראל, לאישים, ארגונים או מיזמים בעלי השפעה בתחום זה[10].

השתלשלות האירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטובוס בירושלים עם הכיתוב באנגלית: "השיבו את ילדינו", כחלק מקמפיין ששמו נבחר בזיקה לשמו של קמפיין להחזרת תלמידות שנחטפו על ידי ארגון הטרור "בוקו חראם"[11].

תכנון החטיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיפה תוכננה על ידי פעיל חמאס, חסאם קוואסמה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, באפריל 2014 פגש את קרוב משפחתו, מרואן קוואסמה, ויחד איתו תוכננה החטיפה. חסאם קוואסמה היה אחראי על מימון החטיפה, על השגת כלי הנשק ועל מציאת מקומות להסתרת החטופים, כולל אחריות על אספקת מזון ושתייה ומסתור לאחר החטיפה. מרואן קוואסמה היה אחראי על הובלת הפיגוע, כולל רכישת כלי רכב, האחד בעל לוחית צהובה לביצוע החטיפה עצמה וכלי רכב נוספים למילוט. התוכנית הייתה לבצע את החטיפה באזור גוש עציון, בשל קרבתו לחברון, ולאחר מכן להסתיר את החטופים באזור העיר חברון[12].

אחיו של חסאם קוואסמה, מחמוד, סייע בהשגת הכסף מרצועת עזה. הכסף הועבר לחברון על ידי אמם של השניים. במהלך מאי נרכשו כלי הרכב וכלי הנשק - שני רובי M-16 ושני אקדחים. מועד ביצוע הפיגוע נקבע בתחילה ל-10 ביוני, ואולם המחבלים לא הצליחו למצוא מטרה מתאימה באותו יום, והוחלט על ניסיון נוסף יומיים לאחר מכן, ביום חמישי, 12 ביוני[12].

החטיפה והרצח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום חמישי בערב המתינו שלושת הנערים לטרמפ בצומת אלון שבות, בדרכם לבתיהם. סמוך לשעה 22:15 הגיעה לצומת מכונית המחבלים, יונדאי i35 שנגנבה ממזרח ירושלים, והנערים עלו עליה. באמצעות איכון של הטלפונים הסלולריים של החטופים התברר שלאחר החטיפה נסעו החוטפים מערבה[13], אך קודם שהגיעו לקו הירוק ביצעו פניית פרסה וחזרו לכיוון חברון[14]. לאחר כמה דקות של נסיעה טלפן גיל-עד שער למוקד המשטרה ולחש "חטפו אותי", ובהמשך נשמעו צעקות במבטא ערבי, וקולות ירי עמומים. במוקד סברו שזוהי הטרדה ולא פעלו[15].

על פי כתב האישום שהוגש נגד חסאם קוואסמה, מרואן קוואסמה שלף אקדח, הודיע לנערים כי הם חטופים, ודרש מהם לשמור על השקט. לאחר שהתקשר גיל-עד שער למוקד המשטרתי, הורו שני החוטפים לנערים להוריד את ראשיהם וירו בשלושתם. החוטפים המשיכו בנסיעה לאזור דורא שבדרום הר חברון, שם העלו באש את המכונית ששימשה לחטיפה (המכונית השרופה נמצאה באותו לילה). את שלוש הגופות העבירו לשקיות פלסטיק שחורות, שהועברו לרכב מילוט שהמתין במקום. החוטפים השליכו את הגופות בוואדי חסכה, והמשיכו לחברון. עמאר ומרואן התפצלו, ומרואן המשיך לפגישה עם חסאם. השניים נטלו כלי חפירה ויצאו לאסוף את הגופות כדי לקבור אותן בחלקת אדמה שהייתה שייכת לעמאר. עמאר לא יכול היה לפגוש אותם בגלל כוחות של צה"ל שהיו באזור, ולכן פעלו השניים בלעדיו. הם קברו את הגופות ליד חלחול, ולידם את בגדי הנערים. את כלי החפירה הסתירו[12][14].

הדיווח על החטיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר שער, אביו של גיל-עד, דיווח על היעדרו למשטרה והתקשר במהלך הלילה שוב ושוב למוקדי ביטחון בניסיון לגרום להם לחפש את בנו. בסופו של דבר החלו פעולות חיפוש רק בסביבות השעה 6 בבוקר[16].

ביום שישי אחר הצהריים הותר לפרסם מידע בדבר היעדרות הנערים, ובשבת אחר הצהריים פורסמו שמותיהם[17].

מבצע שובו אחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצע שובו אחים: חיילי צה"ל במבצע החיפוש אחר החטופים
נשק קל ועזרים טקטיים שנחשפו והוחרמו במהלך המבצע

את החיפושים אחר החטופים ערכו יחידות צה"ל, מג"ב ושב"כ, ברגל, בכלי רכב ובאמצעי תצפית מתקדמים. לצורך החיפושים רוכזו אלפי חיילים סדירים ובהם חטיבת הנח"ל, חטיבת הצנחנים, חטיבת כפיר וחטיבת גבעתי וגדודי חיל ההנדסה וסיירת סמו"ר. בחיפושים השתתפו גם מתנדבים אזרחים מיחידות חילוץ ואזרחים המכירים את שטח החיפושים. החיפושים נערכו בעיקר בגזרת חברון, עקב הערכה שהחוטפים הם מחבלי חמאס מחברון, מרואן קוואסמה ועמר אבו עיישה[18]. חיפושים מצומצמים יותר נערכו גם בחלקים נוספים של יהודה ושומרון. סגר הוטל בחבל יהודה ומחסומים הוצבו סביב הכניסות לחברון[19]. 20 מחסומים נפרסו גם בכבישים שבין דרום הר חברון לעוטף עזה כדי למנוע את העברת החטופים לרצועת עזה.

מטרות המבצע היו רחבות יותר מאיתור שלושת החטופים, וכללו פגיעה בתשתיות חמאס ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת זו נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, לרבות כ-50 אסירים ששוחררו במהלך עסקת שליט. בין העצורים היו גם בכירי חמאס, ובהם יו"ר הפרלמנט הפלסטיני, עזיז דוויק, ודובר חמאס לשעבר, חסן יוסף ח'ליל[20]. במהלך המבצע נחשפו מצבורים גדולים של אמצעי לחימה. בשבוע השני של המבצע חשפו לוחמי יהל"ם עשרות מנהרות תת-קרקעיות שחפרו פלסטינים באזור חברון[21].

לחיפושים הצטרפו גם אנשי שטח ומומחים אזרחיים. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, מצא אחד המתנדבים האזרחיים, מדריך בית ספר שדה כפר עציון, את גופות הנערים, כשהן מתחת לגל אבנים שהונחו עליו שיחים[22]. הגופות נמצאו בשדה סמוך לח'רבת ארנב, ממערב לעיירה חלחול. שלושת הנרצחים הובאו לקבורה יחד למחרת בבית הקברות במודיעין[23].

במהלך ימי המבצע התחוללו עימותים בין חיילי צה"ל ובין פלסטינים, שבהם נהרגו ונפצעו מספר פלסטינים[24], בהם נער בן 13 שנהרג בעיירה דורא[25][26].

במקביל למבצע שיגרו פלסטינים מדי יום רקטות קסאם וגראד מרצועת עזה לעבר ישראל. חיל האוויר הישראלי הגיב בתקיפות על מבנים ששימשו לפעילות טרור ועל משגרים מוטמנים.

המשך החיפושים אחר הרוצחים וסייעניהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל והשב"כ המשיכו במצוד אחר מרואן קוואסמה ועמר אבו עישה (שמאז החטיפה ירדו למחתרת) ואחר שותפיהם.

ב-5 ביולי עצר כוח מסתערבים את חוסאם דופש, החשוד במעורבות בחטיפה וברצח של שלושת הנערים[27]. ב-11 ביולי נעצר חוסאם קוואסמה, בחקירתו הודה כי סייע לוגיסטית לחטיפה (גופות הנערים שנרצחו נמצאו בחלקת אדמה שבבעלותו), ונעזר במימון שקיבל מפעילי חמאס ברצועת עזה[28].

בעקבות החלטתו של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון להרוס את בתיהם של החשודים ברצח, מרואן קוואסמה, עמר אבו עישה וחוסאם קוואסמה, עתרו משפחותיהם לבג"ץ נגד ההריסה, אך העתירה נדחתה לאחר שבג"ץ קיבל את טענת המדינה שההריסה נחוצה לשם הרתעת תושבי האזור מפני ביצוע פיגועי טרור רצחניים, ובמיוחד מפני ביצוע פיגועי חטיפה ורצח[29]. ב-17 באוגוסט נהרסו בתי הרוצחים ובית אחראי החטיפה[30]. ב-26 באוגוסט הוגש כתב אישום נגד וואיל כראמה, תושב ענאתא החדשה סמוך לירושלים, על שנתן מקלט לחוסאם קוואסמה[31].

הריגת הרוצחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בספטמבר 2014 בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ נהרגו שני הרוצחים בחברון[32]. השב"כ איתר אותם במרתף של נגרייה בחברון. את הבית כיתרו לוחמי ימ"מ שהפעילו נוהל סיר לחץ: אחרי שהמבוקשים סירבו להיכנע הופעלו כלי צמ"ה ושופל ממוגן פער חור בקיר ומחפר ממוגן פער חור בתקרת המרתף שבו הסתתרו המבוקשים. אחרי שנחשפו פתחו המחבלים באש אל עבר הכוחות ולוחמי הימ"מ השיבו באש נשק קל ורימונים. בחילופי האש נהרגו המבוקשים[33][34].

תגובות מדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונת שלושת הנרצחים שפרסם דובר צה"ל ברשתות החברתיות, בעת החיפושים אחריהם, בצירוף האשטאג הקורא לשחרורם
מודעה הקוראת להתפלל עבור שלושת הנערים החטופים. את המודעה הפיצה התאחדות קהילות החרדים, על גבי לוחות המודעות בבתי הכנסיות של סטמפורד היל ושל גולדרס גרין, בלונדון

במסיבת עיתונאים ב-14 ביוני 2014 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שארגון טרור חטף את שלושת הנערים[35]. למחרת, ב-15 ביוני, לאחר מעצר מבוקשים לחקירה, האשים נתניהו את חמאס בחטיפה. בנוסף, הטיל נתניהו את האחריות לחטיפה גם על הרשות הפלסטינית, אשר חתמה כשבועיים קודם לכן הסכם עם חמאס על הקמת ממשלת אחדות[36]. ב-22 ביוני אמר נתניהו כי לישראל ישנן הוכחות חד-משמעיות שחמאס אחראי לחטיפה, וכי ההוכחות הוצגו לארצות הברית ולמנהיגי מדינות נוספות[37].

לשכת ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הוציאה הודעה שגינתה את שרשרת האירועים שהחלה בחטיפת שלושת הנערים הישראלים והמשיכה בהפרות הישראליות, ואת החיפוש בבתי פלסטינים והתקפות על חפים מפשע רבים[38]. הוא הודיע כי הרשות הפלסטינית תסייע לישראל בחיפושים, וציין כי האירוע התרחש בשטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. עבאס הביע מורת רוחו מההערכות על מעורבות חמאס בחטיפה והכריז כי אם אכן יוכח כי ידו של הארגון בדבר, הסכם האחדות הפלסטיני ייבחן מחדש ואף יבוטל[39]. עם זאת, שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, טען שייתכן שישראל בדתה את החטיפה כדי לנצל את ההזדמנות לפגוע בפלסטינים[40]. מנגד, ארגון חמאס האשים את עבאס בשיתוף פעולה עם ישראל. גורמים בארגון הגדירוהו כבוגד. ראשי חמאס דרשו מעבאס להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל ואת הסיוע באיתור החטופים. בעקבות כך אירעו עימותים פנימיים, שבהם תקפו פלסטינים מוסדות ביטחון וכוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית. שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה אף היא את החטיפה[41]. ב-24 ביוני הגיעו הורי שלושת הנערים לעצרת של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה, ואמו של נפתלי פרנקל, רחל שפרכר-פרנקל, נאמה בפני המועצה. ב-29 ביוני האיחוד האירופי גינה שנית את החטיפה.

עם היוודע דבר הרצח גינו אותו מספר מנהיגים, בהם נשיא צרפת פרנסואה הולנד, ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, ונשיא ארצות הברית ברק אובמה.

ב-20 באוגוסט הודה חמאס שהוא זה שעמד מאחורי חטיפת ורצח הנערים[3].

תגובה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנודע דבר החטיפה נערכו עצרות תפילה רבות למען שחרור החטופים;[42][43] באחת מהן, שנערכה בכותל המערבי ב-15 ביוני, השתתפו כ-25,000 מתפללים[44]. ב-29 ביוני, יום לפני מציאת הגופות, נערכה עצרת תפילה ושירה בכיכר רבין, במעמד נשיא המדינה הנבחר ראובן ריבלין, ובה השתתפו רבבות בני אדם.

לאחר שנמצאו גופות שלושת החטופים הדליקו מאות ישראלים נרות נשמה בכיכרות לזכרם[45]. בהלווייתם המשותפת של שלושת הנרצחים השתתפו רבבות, ובהם נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון, משה יעלון ושרים נוספים[46].

ביום ההלוויה נערכו הפגנות בירושלים במחאה על הרצח, ובמהלכן הותקפו ערבים[47]. לאחר ההלוויה הופצו ברשתות החברתיות פרסומי מחאה של אזרחים וחיילים הקוראים לנקמה בערבים[48][49].

בעקבות הרצח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת ההלוויה של שלושת הנערים ב-2 ביולי, נחטף ונרצח מוחמד אבו ח'דיר, נער פלסטיני בן 16 משועפאט, על ידי יהודים, בתור נקמה[50]. ראש השב"כ, יורם כהן, אמר כי לרצח הייתה השפעה משמעותית על המהומות בקרב הפלסטינים במזרח ירושלים שהתגברו אז[51].

חמאס הגביר את שיגורי הרקטות שלו בעקבות מבצע "שובו אחים", דבר שהוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן[52].

ב-31 באוגוסט 2014 הודיעה המדינה כי בעקבות הקמת ועדה בנושא בכוונתה להכריז על כ-4,000 דונם אדמות סקר בגבעות גוש עציון כאדמות מדינה[53]. ההכרזה גררה ביקורת מצד גורמים פוליטיים בישראל, וכן ארצות הברית והאיחוד האירופי דרשו לבטל את ההחלטה.

ועדת בדיקה של משטרת ישראל קבעה כי נפל כשל חמור בהתנהלות מוקד 100 של מחוז ש"י, חמישה שוטרים ובהם קצין אגף המבצעים של המחוז הודחו ונרשמו להם הערות פיקודיות[54][55]. בעקבות הכשל התקבלה החלטה על רפורמה במוקדי 100, שאוחדו למוקד ארצי, ובנוסף נחקק חוק מוקדי חירום המאפשר למוקדי החירום לדעת בזמן אמת את מיקום המתקשר.

בעקבות המקרה הוקמה בצה"ל יחידת המילואים "מרעול", שבה כמה עשרות חיילים בעלי היכרות עם השטח, לצורך ביצוע סריקות ואיתור אמצעי לחימה ביהודה ושומרון[56].

ב-20 במרץ 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נלכד מתכנן החטיפה, מוחמד קוואסמה, במהלך פשיטה על בית החולים שיפא[57].

הנצחת שלושת הנערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קברי שלושת הנערים בבית העלמין במודיעין
אנדרטה לזכרם בעיינות ענר, האמן אסף קדרון
האנדרטה שהוצבה בסמוך למקום החטיפה בצומת אלון שבות
ראובן ריבלין, נשיא מדינת ישראל אז, השתתף בכתיבת אותיות ב'ספר הרעות' להנצחת גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח שהתקיים בבית הנשיא. באירוע השתתפו הורי הנערים, אפריל 2018

בתגובה לחטיפה ולרצח ובתקופת השבעה הוקמו מאחזים לזכרם ביהודה ושומרון, בהם: "תקוע ה'" ליד תקוע, "רמת השלושה" מול הכפר צוריף הנמצא מערבית לבת עין, "תלמי חיים" ליד קריית ארבע, שמורת עוז וגאו"ן (ראשי תיבות של גיל-עד, איל ונפתלי) ליד צומת גוש עציון וגרעין התיישבות סמוך למעלה אדומים בשטח מבשרת אדומים (E-1)[58].

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2019 שודר בקשת סרטו הדוקומנטרי של יואב לימור – "חטיפה בזמן אמת" – אשר סקרה את המצוד אחר הרוצחים[63].

באוגוסט 2019 העלתה HBO את סדרת הדרמה "הנערים" העוסקת ברצח מוחמד אבו ח'דיר בעקבות חטיפת שלושת הנערים ורציחתם. הסדרה זכתה לשבחים מהמבקרים אך התקבלה באופן שלילי בקרב הציבור הישראלי, כאשר אחת הביקורות נגעה להודעת HBO ב-2016 וכן יחסי הציבור והקדימונים שקדמו לשידור הסדרה יצרו ציפייה לסדרה שתעסוק ברצח שלושת הנערים שקדם לרצח אבו ח'דיר. אבל עם שידור הסדרה התברר שמדובר בסדרה העוסקת ברצח מוחמד אבו ח'דיר, מה שעורר אכזבה וכעס אצל חלק מהצופים הישראלים[64].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפים לזכר שלושת הנערים באתר ההנצחה "לעד":

סיקורים מיוחדים
מבצע שובו אחים
לאחר גילוי גופות הנערים
עם הגשת כתב אישום
סופם של הרוצחים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אסף גבור, אריאל כהנא ויוחאי עופר, האחראים לחטיפת הנערים: מרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה, באתר nrg‏, 26 ביוני 2014
  2. ^ אבי יששכרוף‏, פרסום ראשון: גורש בעסקת שליט לעזה - ותכנן חטיפת הנערים, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2014
  3. ^ 1 2 Hamas Leadership Acknowledges Responsibility for Kidnapping Three Israeli Teens, MEMRI, August 20, 2014 (מדקה 1:27)
  4. ^ אהוד יערי, ‏חמאס הודה: חטפנו ורצחנו את שלושת הנערים, באתר ‏מאקו‏, 20 באוגוסט 2014
  5. ^ ג'קי חורי, חמאס נטל אחריות על רצח שלושת הנערים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2014
  6. ^ משעל: חמאס רצח הנערים. זו פעולה לגיטימית, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
  7. ^ כתבי Ynet, סוף עצוב: גופות שלושת החטופים אותרו באזור חברון, באתר ynet, 30 ביוני 2014
  8. ^ שבתי בנדט‏, אמו של נפתלי פרנקל נאמה באו"ם: זכותו של כל ילד לחזור הביתה, באתר וואלה, 24 ביוני 2014
  9. ^ אורטל גנון, יוזמה חדשה: "יום האחדות״ לזכר שלושת הנערים יהפוך ליום ממלכתי, באתר "ירושלים נט", 16 ביולי 2015
  10. ^ אודות יום האחדות
  11. ^ Robert Mackey, "Israelis Start #BringBackOurBoys Campaign", The New York Times, June 17 2014; ראו גם את דברי מארגנות הקמפיין בריאיון לרדיו "Voice of Israel" (החל מדקה 04:37)
  12. ^ 1 2 3 יוחאי עופר, כתב האישום חושף: הנערים סירבו להקשיב להוראות החוטפים ונרצחו, באתר nrg‏, 4 בספטמבר 2014
  13. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, יניב קובוביץ', הטלפון של אייל יפרח המשיך לשדר אותות אך לא אוכן בזמן, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  14. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עמוס הראל, יניב קובוביץ', הפתעת החוטפים, הפרסה והממצאים במכונית השרופה: כך בוצעה החטיפה, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
  15. ^ רועי מנדל, גיל-עד: "חטפו אותי", המחבל: "ראש למטה!". האזינו לשיחה המצמררת למוקד 100, באתר ynet, 1 ביולי 2014
  16. ^ ynet, הצבא לאב החטוף: "זה בטח ייפתר בבוקר", באתר ynet, 2 ביולי 2014
  17. ^ יואב זיתון, אייל, נפתלי וגיל-עד: אלה 3 הנערים הנעדרים, באתר ynet, 14 ביוני 2014
  18. ^ יואב זיתון, המצוד: אלו האחראים לחטיפת 3 הנערים, באתר ynet, 26 ביוני 2014
  19. ^ תומר מאיר, מחפשים מתחת לאדמה, באתר זרוע היבשה, 17 ביוני
  20. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, ליל פשיטות שלישי: נעצר יו"ר הפרלמנט מחמאס, באתר ynet, 16 ביוני 2014
  21. ^ אור הלר, "שובו אחים": עשרות מנהרות תת-קרקעיות נחשפו ביהודה ושומרון, נענע10, 22 ביוני 2014
  22. ^ יוחאי עופר, נמצאו גופותיהם של אייל, נפתלי וגיל-עד, באתר nrg‏, 30 ביוני 2014; דניאל בשך, כך מצאו אנשי בית ספר שדה בכפר עציון את החטופים, באתר כיפה, 1 ביולי 2014
  23. ^ אייל, גיל-עד ונפתלי מובאים למנוחות: "נוח בשלום, ילד שלי, הקול שלך נשמע בתוכנו", באתר ynet, 1 ביולי 2014
  24. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-11 ביוני 2014) - מאמצים לאיתור שלושת הנערים החטופים - עדכון, מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית, 16 ביוני 2014
  25. ^ אור הלר ושי כהן, 25 מבוקשים נעצרו הלילה; הפלסטינים: בן 13 נהרג מאש צה"ל, באתר nana10‏, 20 ביוני 2014
  26. ^ אמיר בוחבוט‏, דיווח פלסטיני: נער בן 13 נהרג מירי צה"ל, באתר וואלה, 20 ביוני 2014
  27. ^ אבי יששכרוף‏, כוח מסתערבים עצר את אחד החשודים במעורבות ברצח הנערים, באתר וואלה, 6 ביולי 2014
  28. ^ אביאל מגנזי, עצור בחשד לרצח 3 הנערים: השיג מימון מעזה, באתר ynet, 5 באוגוסט 2014
  29. ^ בג"ץ 5290/14 סעדי עאל עפו קואסמה ואחרים נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, ניתן ב-11 באוגוסט 2014
  30. ^ צה"ל הרס את בתי רוצחי הנערים, באתר ישראל היום, 18 באוגוסט 2014
  31. ^ יעל פרידסון, אישום: הסתיר את המפקד על חטיפת הנערים, באתר nrg‏, 26 באוגוסט 2014
  32. ^ אריאלה רינגל הופמן, "אמרתי ללוחמים: אני רוצה שתמונת הנערים המתים תהיה לפניכם בכל רגע", ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 3 באוקטובר 2014, עמודים 10-13.
  33. ^ רון בן ישי ואליאור לוי, החשבון נסגר: ישראל חיסלה את רוצחי הנערים, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014
  34. ^ יואב לימור, חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2019.
  35. ^ נתניהו: "הנערים נחטפו על ידי ארגון טרור; אין ספק בכך", באתר גלי צה"ל, 14 ביוני 2014
  36. ^ רה"מ נתניהו: "החטיפה בוצעה על ידי החמאס", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2014
  37. ^ נתניהו: "חמאס עומד מאחורי חטיפת הנערים", באתר גלי צה"ל, 22 ביוני 2014
  38. ^ Elhanan Miller, "Abbas calls Netanyahu, condemns kidnapping", published on The Times of Israel, 14/06/2014
  39. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים, ‏הרשות הפלסטינית: "נסייע לישראל בחיפושים אחר הנערים", באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2014
  40. ^ אסף גבור, שר החוץ הפלסטיני: ייתכן שישראל המציאה את החטיפה, באתר nrg‏, 22 ביוני 2014
  41. ^ ברק רביד, אחרי הכעס הישראלי, אשטון גינתה את חטיפת הנערים, באתר הארץ, 17 ביוני 2014
  42. ^ אחיה ראב"ד, למען הבנים: לו"ז תפילות ברחבי הארץ, באתר ynet, 15 ביוני 2014
  43. ^ "שובו אחים": עצרת תפילה רבת משתתפים במשכן הכנסת, באתר הכנסת, 16 ביוני 2014
  44. ^ אביאל מגנזי וגלעד מורג, הרב לאו: "לא לחכות כמו עם גלעד שליט", באתר ynet, 15 ביוני 2014
  45. ^ יוסי זילברמן, ‏מציאת גופות הנערים: ברחבי הארץ הדליקו נרות לזכרם ושרו בכיכרות, באתר ‏מאקו‏, 30 ביוני 2014
  46. ^ אייל, גיל-עד ונפתלי הובאו למנוחות: "נוח בשלום, ילד שלי, הקול שלך נשמע בתוכנו", באתר ynet, 1 ביולי 2014
  47. ^ ניר חסון, מאות פעילי ימין צעדו בירושלים במחאה על רצח הנערים; 29 נעצרו, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
  48. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, אלפי לוחמי צה"ל קוראים לנקמה ורצח של ערבים, באתר וואלה, 2 ביולי 2014
  49. ^ רות פרל בהריר, סלפי נקמה: עשרות אלפי ישראלים קוראים לנקום את רצח הנערים, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  50. ^ עומרי אפרים, המשטרה על רצח הנער מוחמד אבו חדיר: "המניע לאומני, המכונית של החשודים בידינו", באתר ynet, 6 ביולי 2014; ניר חסון, הותר לפרסום: הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר הוא יוסף חיים בן דוד, באתר הארץ, 20 ביולי 2014
  51. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ראש השב"כ על הפיגוע בירושלים: אבו מאזן לא מעודד טרור, גם לא מתחת לשולחן, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2014
  52. ^ ניר דבורי, ‏"צוק איתן" - מבצע צה"ל ברצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 8 ביולי 2014
  53. ^ החל סיפוח 4,000 דונם בגוש עציון, באתר ‏מאקו‏, 31 באוגוסט 2014
  54. ^ איציק סבן, מחדל מוקד 100: קצינים יודחו לאלתר | ישראל היום, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2014
  55. ^ המשטרה: מוקד 100 כשל בשיחת החטופים; 5 שוטרים יודחו, באתר גלובס, 30 ביוני 2014
  56. ^ רן פוני, הופכים כל אבן | ישראל היום, באתר ישראל היום, 27 ביולי 2017
  57. ^ כתבי ynet, מתכנן חטיפת ורצח שלושת הנערים נלכד בשיפא. צה"ל: "המשימה - לתפוס בכירים בחיים", באתר ynet, 20 במרץ 2024
  58. ^ איתי בלומנטל, בעקבות רצח הנערים – 3 מאחזים ביו"ש, באתר ynet, 4 ביולי 2014
  59. ^ הקליפ הרשמי לשיר בהשתתפות חבריהם לישיבה של הנערים החטופים ומשפחות הנערים
  60. ^ אמהות 3 החטופים ידליקו משואה, באתר ‏מאקו‏, 14 באפריל 2019
  61. ^ מעיין אייל - תיירות שומרון, באתר תיירות שומרון, ‏4 במאי 2018
  62. ^ לראשונה בישראל: רחוב על שם שלושת הנערים, באתר בחדרי חרדים
  63. ^ יואב לימור, ‏המצוד, ההסתתרות מתחת לאדמה והקרב הדרמטי: כך חוסלו רוצחי שלושת הנערים בחברון, באתר ‏מאקו‏, 10 באוגוסט 2019
  64. ^ אתר למנויים בלבד אריאל הורוביץ, ‏"אני עומד מאחורי הפרק הראשון, גם אם הוא פגום", בעיתון מקור ראשון, 22 באוגוסט 2019