שובי שבא הקטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שובי שבא הקטנה
Come Back, Little Sheba
שובי שבא הקטנה
שובי שבא הקטנה
מבוסס על מחזה מאת ויליאם אינג'
בימוי דניאל מאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי האל ואליס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ויליאם אינג' עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה וורן לאו עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שירלי בות'
ברט לנקסטר
טרי מור
ריצ'רד ג'אקל
מוזיקה פרנץ וקסמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'יימס וונג האווי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אולפני פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 בדצמבר 1952
משך הקרנה 99 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 3,500,000‏$
פרסים פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (שירלי בות') עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שובי שבא הקטנהאנגלית: Come Back, Little Sheba) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1952 המבוסס על מחזה בשם זה מאת ויליאם אינג' משנת 1950.

השחקנית שירלי בות' שיחקה בהפקה בברודוויי שבוימה בידי דניאל מאן שביים גם את הסרט וזכתה על כך בפרס טוני. הוא בחר בה לאותו התפקיד בסרט למולו של ברט לנקסטר, זו הייתה ההופעה הראשונה שלה בסרטים.

המחזה הוצג גם בתיאטרון הקאמרי ב-1955 בתרגומו של בנימין תמוז, עם רחל מרכוס בתפקיד הראשי.

ב-1977 הפיקה חברת "גרנדה" סרט טלוויזיה בשם זה עם לורנס אוליבייה וג'ואן וודוורד בתפקידים הראשיים.

הסרט מתאר זוג מבוגרים חסרי ילדים ובודדים שמשקעי העבר מעכירים את חיי נישואיהם. סטודנטית צעירה ששוכרת חדר בביתם גורמת לסערת רגשות ומפרה את השקט היחסי בבית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דוק" דילייני (ברט לנקסטר) ואשתו לולה דילייני (שירלי בות') הם זוג חשוך ילדים. בעבר היה דוק סטודנט לרפואה אבל לא סיים את לימודיו. לולה חברתו נכנסה להריון והוריה זרקו אותה מהבית. דוק נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לשאת את לולה ולתמוך בה. הוא השתלם בכירופרקטיקה וכולם קראו לו "דוק" (דוקטור). התינוקת שלהם נפטרה ודוק החל לשתות והפך לאלכוהוליסט. הוא בזבז את רוב הכסף שירש מאימו ולבסוף נגמל בעזרת קבוצת אלכוהוליסטים אנונימיים. הוא מקפיד ללכת לישיבות בקבוצה ומתנדב לטפל באלכוהוליסטים. כדי להעמיד אותו במבחן מוצב בקבוק ויסקי מלא במטבח.

לולה אשתו היא אישה בודדה ומשועממת. לבושה ברישול ומזניחה את הבית. בעבר הייתה להם כלבה קטנה בשם "שבא" (Sheba) ולולה הייתה קשורה אליה מאוד עד שנעלמה ולולה שוב חזרה להיות בודדה. הוא חולמת על שבא ועוקבת אחרי כל כלב בשכונה אולי זו "שבא". היא כמהה לדבר עם מישהו וכשהיא רואה את הדוור ברחוב היא פותחת איתו בשיחה, שואלת מדוע לא קבלה מכתבים מספר שבועות, מזמינה אותו לביתה, מכבדת אותו בשתייה ומספרת לו על הצרות שלה.

כדי להתגבר על הבדידות מפרסמת לולה מודעה באוניברסיטה הסמוכה על חדר להשכרה בביתה.

מגיעה סטודנטית חיננית לביולוגיה בשם מארי באקהולדר (טרי מור) ולולה מראה לה את הבית ומשתדלת בכל כוחה שתשכור שם חדר, עד שהיא מסכימה. דוק מקבל אותה באדישות.

מארי מספרת להם שיש לה ארוס בשם ברוס אך הוא נמצא רחוק ולכן היא יוצאת כעת עם סטודנט ספורטיבי ושרירי בשם טרק פישר (ריצ'רד ג'אקל) דוק מתעב את העובדה שהיא מתעסקת עם גבר בזמן שהיא מאורסת לאחר. מארי מזכירה לו את לולה שהייתה יפה ומושכת לפני שהפכה להיות שמנה ומרושלת.

לילה אחד חוזרים מארי וטרק מאוחר לאחר בילוי. הם מתגנבים לבית דרך החלון לאחר שמארי שכחה אותו. טרק מנסה לכפות את עצמו בכוח על מארי אך היא הודפת אותו והוא מוותר ועוזב דרך החלון. דוק מאזין להם בחושך וחמתו עולה.

למחרת מודיעה מארי שברוס עומד להגיע. לולה מתכננת להם ארוחה חגיגית בבית עם כלי חרסינה סינים יקרים שירש דוק מאימו. דוק נכנס למטבח זועף, מתבונן בבקבוק הוויסקי, מסתיר אותו תחת מעילו ויוצא מהבית. הוא לא מגיע בערב לארוחה החגיגית ולולה מגלה לחרדתה כי בקבוק הוויסקי במטבח נעלם ומתקשרת להודיע זאת למתנדבי "אלכוהוליסטים אנונימיים".

בבוקר מגיע דוק שיכור וזועף. כשלולה שואלת מדוע לא הגיע לארוחה והוא רואה את סרוויס החרסינה. הוא שובר אותו, מתפרץ כלפי לולה ומכנה אותה ואת מארי "פרוצות". לולה ממהרת להתקשר לעזרה למתנדב ב"אלכוהוליסטים אנונימיים". דוק רודף אחריה עם סכין מטבח ואחר כך מנסה לחנוק אותה ומתעלף. באותה שעה מגיעים המתנדבים ולוקחים אותו לאשפוז כפוי בבית החולים.

לולה מתקשרת להוריה בבקשה לשהות אצלם ולהתאושש אך נענית בשלילה.

לבסוף משתחרר דוק ומגיע הביתה פיכח ורגוע. הוא מבקש מלולה סליחה על מה שהיה ומבקש גם שלא תעזוב אותו. לולה אומרת כי הוא האדם היחיד שיש לה בחייה וכי חלמה ששבא הקטנה מתה וכעת הגיעה למסקנה ששבא לא תחזור לעולם ומעתה לא תזכיר אותה יותר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס אוסקר לשנת 1952:

ב-פסטיבל הקולנוע בקאן ב-1953 זכו:

  • דניאל מאן - הסרט הדרמטי הטוב ביותר
  • שירלי בות' - השחקנית הטובה ביותר

פרס גלובוס הזהב ב-1953 - שירלי בות' - השחקנית הטובה ביותר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]