שובם של המוסקטרים (סרט, 1989)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שובם של המוסקטרים
The Return of the Musketeers
מבוסס על אחרי עשרים שנה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ריצ'רד לסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פייר ספנגלר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'ורג' מקדונלד פרזר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ון ויקטור סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מייקל יורק (דאטרניאן)
אוליבר ריד (אתוס)
פרנק פינלי (פורתוס)
ריצ'רד צ'מברלין (ארמיס)
כריסטופר תומאס האוול (Raoul de Bragelonne)
קים קטרל
ג'רלדין צ'פלין (אן מאוסטריה)
כריסטופר לי (הרוזן דה רושפור)
פיליפ נוארה (הקרדינל מאזארן)
ז'אן-פייר קאסל (סיראנו דה ברז'ראק)
בילי קונולי
ביל פטרסון (צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה)
רוי קינאר (Planchet)
Eusebio Lázaro
אלן האוורד (אוליבר קרומוול)
דייוויד בירקין (לואי הארבעה עשר, מלך צרפת)
Servane Ducorps
Laure Sabardin (Marie de Rohan)
Marcelline Collard
פט רואץ'
Jesús Ruyman
Fernando De Juan
Barry Burgues
Leon Greene
Ágata Lys (אן ז'נבייב דה בורבון-קונדה)
Bob Todd
אלדו סמברל
ג'ק טיילור
Ricardo Palacios
Luciano Federico עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה זאן קלוד פטי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Bernard Lutic עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, צרפת, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Falconfilms
חברה מפיצה Entertainment Film Distributors, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 19 באפריל 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט הרפתקאות, סרט הרפתקה, סרט פעולה, סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שובם של המוסקטריםאנגלית: The Return of the Musketeers) הוא עיבוד קולנועי משנת 1989, המבוסס באופן רופף על הרומן "אחרי עשרים שנה" (1845) מאת אלכסנדר דיומא. זהו סרט המוסקטרים השלישי שביים ריצ'רד לסטר, בעקבות שלושת המוסקטרים משנת 1973 וארבעת המוסקטרים משנת 1974. כמו שני הסרטים האחרים, התסריט נכתב על ידי ג'ורג' מקדונלד פרייזר.

את דמותו של מורדו, בנה של מיליידי דה ווינטר ברומן המקורי, מחליפה בתה של מיליידי, הנקראת ג'סטין דה ווינטר. כמה מחברי השחקנים משני הסרטים הראשונים שבו לגלם את תפקידם בסרט זה. ז'אן-פייר קאסל, שגילם את לואי השלושה עשר בסרטים המקוריים, מופיע כאן כסיראנו דה ברז'ראק. במהלך הצילומים בספטמבר 1988 מת השחקן רוי קינאר בעקבות תאונה בה נפל מהסוס. תפקידו הושלם באמצעות סטנד-אין, שצולם מאחורי הקלעים והשורות שלו דובבו על ידי אמן קול.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרים שנה לאחר אירועי "ארבעת המוסקטרים", החשמן מאזארן כלא את הדוכס מבופור. מאזארן שוכר את ד'ארטניאן כדי להפגיש את אתוס, פורתוס ואראמיס, שיעבדו אצלו. פורתוס מקבל, אך אתוס ואראמיס מסרבים. בשלב זה לאתוס יש בן בשם ראול.

בתה של מיליידי דה ווינטר, ג'סטין, לוכדת ומפקפקת בתליין שהמוסקטרים שכרו כדי להרוג את אמה. לאחר שגילתה ש"הרוזן דה לה פר" שכר אותו, היא הורגת אותו. ראול מבחין בה ורודף אחרי ג'סטין, שמתחפשת לכומר. לאחר דו-קרב חרבות, כשהוא מגלה מי היא באמת ותוכניתה, ראול עוזב ואומר לד'ארטניאן, פורתטוס ואתוס שג'סטין רוצה להרוג אותם.

רושפור אינו מסוגל למנוע מבופור לברוח מבית הכלא שלו, והוא נעצר לאחר מכן על ידי מאזארן. מאזארן שולח את ד'ארטניאן ופורתוס אחרי בופור, אך בופור בורח מהם עקב התערבות של אתוס ואראמיס, העובדים עבור בופור. מתחיל מאבק בקרב בין המוסקטרים, בו ד'ארטניאן חותך את ידו של אראמיס. ארמיס שובר את חרבו ורוכב משם. ד'ארטניאן ופורתוס מפוטרים על ידי מאזארן על כך שלא תפסו את בופור.

רושפור, ששרד את ההתנגשות הכמעט קטלנית שלו עם ד'ארטניאן בסרט הקודם והסתתר, מוצא את ג'סטין ומספר לה את שמות ד'ארטניאן, פורתוס ואראמיס, מגלה לה כי דה לה פר הוא אתוס. המלך צ'ארלס הראשון מאנגליה אמור להיות מוצא להורג ולכן המלכה אן מאוסטריה שולחת את ד'ארטניאן, אתוס, פורתוס וראול להצילו. הם מנסים להציל על ידי הכאת התליין, אך ג'סטין תופסת את מקומו וכורתת את ראשו של צ'ארלס.

למוסקטרים יש כמה מפגשים עם ג'סטין: באחד, נאמנותו האמיתית של ראול נחשפת בפניה; באחרת, ג'סטין ורושפור מנסים להרוג את המוסקטרים על ידי פיצוץ הספינה שלהם. המוסקטרים מבחינים במלכודת שלהם, מציבים פצצה משלהם ונמלטים. רושפור נהרג כשהספינה מתפוצצת, אך ג'סטין בורחת.

ג'סטין מנסה להרוג את המלך לואי הארבעה עשר, אך נעצרת על ידי המוסקטרים והקרב מסתיים בכך שג'סטין קופצת מהחלון למים. אראמיס מצטרף שוב למוסקטרים, והם מכריחים את מאזארן לחתום על מספר טפסים לטובתם, כולל הפיכתו של פורתוס לברון, אראמיס לבישוף וראול שהוזמן לחיל השומרים. הסרט מסתיים כשהמוסקטרים רוכבים שוב יחד.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]