שוברות קירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוברות קירות
לוגו התנועה מעשה ידי האמן יורם בלומנקרנץ
לוגו התנועה מעשה ידי האמן יורם בלומנקרנץ
תחום ארגון פמיניסטי-חברתי מזרחי
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון ישראלישראל תל אביב
מקום פעילות ישראל
מייסדים כרמן אלמקייס עמוס, ספיר סלוצקר עמראן
תקופת הפעילות 2020–הווה (כ־4 שנים)
https://shovrot.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שוברות קירות היא תנועת חברתית שורשית לקידום קמפיינים ציבוריים, אקטיביזם קהילתי, אזרחי ופמיניסטי במימון הציבור ולמען הציבור.

על התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התנועה הקימו הפעילות החברתיות כרמן אלמקייס עמוס וספיר סלוצקר עמראן. התנועה היא תנועת שטח לקידום קמפיינים ציבוריים ואקטיביזם קהילתי,[1] במימון הציבור ולמען הציבור. התנועה עוסקת בעשייה שמבקשת לאחד בין קהילות ולעבוד תוך שיתוף פעולה עם קבוצות נאבקות ונשים שחיות בעוני. עוד עוסקת התנועה במאבקי דיור וצדק חלוקתי, נשים נפגעות אלימות,[2] מאבק נגד אלימות משטרתית, שמירה על חופש המחאה, מאבק הקהילה הגאה. התנועה מבקשת לתת מקום ליוזמה וקידום מחאות תוך בנייה ושימור של קהילות-מאבק סולידריות זו לזו, ולבנות כוח פוליטי פמיניסטי עוצמתי.[3] "שוברות קירות" היא תנועה אזרחית המקדמת קמפיינים ציבוריים ותקשורתיים ובמקביל מסייעת באופן פרטני לכל מי שמתקשה היום לחיות בכבוד.[4] פעילות התנועה אלמקייס-עמוס וסלוצקר-עמראן נכללו ברשימת הנשים המשפיעות על עיתון גלובס על פעילותן.[5]

צוות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ליות שותפות של התנועה הן כרמן אלמקייס עמוס, וספיר סלוצקר עמראן, יו"ר הדירקטוריון היא רעות גיא, חברות וחברי הדירקטוריון הם: נטע חממי טביב דרור, אוהד אמר, אסנת אפרתי, מיטל אבוקסיס, ערן עמיר, חלי בוזחיש ששון, קובי ברכה, אסנת כהן ליפשיץ.[6]

פעילות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה פועלת ומסייעת ומגישה תמיכה ישירה לקהילה. עוד עוסקות פעילות התנועה בשינוי מדיניות עם חיבור לשטח מול גופים ממשלתיים. התנועה אמנם מגישה סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ברכישת מזון, תרופות או תשלום שכ"ד אך עיסוקה העיקרי הוא בשינוי מדיניות הממשלה.[7][8]

קהילות אקטיביסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילות התנועה ברחבי הארץ, הקימה התנועה מגוון פעילות בנושאים בו פועלת התנועה. הקהילה פועלת באזור וכל אחד יכול להצטרף. מטרת העל של התנועה, להפוך הנשים הנאבקות לחלק מקהילה תומכת ואקטיביסטית. קהילת המאבק של שכונות נגד פינויים, קהילת המאבק לדיור ציבורי וקורת גג, קהילה לפעולה בנושאי כליאה ושיקום, קהילת המאבק באלימות מינית ומגדרית, קהילה למאבק בעוני וקהילת השגרירות ללימודי אנגלית וסטוריטלינג ע"ש לואיז כהן.[9]

תוכנית השגרירות ללימודי אנגלית וסטוריטלינג ע"ש לואיז כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית השגרירות ע"ש לואיז כהן, פעילה מזרחית ואחת מהנשים שהובילו את תנועת הפנתרים השחורים, השקיעה חייה כדי ללמד צעירים וצעירות מהשכונות לדבר אנגלית. בתוכנית הנשים מקבלות הכשרה מקצועית בסטוריטלינג כדי שיוכלו לספר את סיפורן האישי בעברית ובאנגלית בארץ ובעולם. התנועה פיתחה תוכנית חינוכית ועסקית יחד עם בית הספר לשפות "This is Not an Ulpan".[10]

אירועי תרבות ואקטביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה מקדמת אירועי תרבות ואקטיביזם ברחבי הארץ. באירועים אלו מקדמת התנועה את המאבקים דרך מיצגי אמנות, תערוכות, מסיבות ומופעים. התערועה "נערים על כיסאות פלסטיק" הוצגה בתל אביב וחשפה את הגזענות סביב המאבק לשחרור נחל האסי.[11][12][13]

מאבקים בולטים בתנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה של תנועת שוברות ופורום הדיור הציבורי מול בית השר זאב אלקין בדרישה לאמץ תוכנית כוללת לשיקום הדיור הציבורי[14]
פאשקווילים בגנות המדיניות הכלכלית המצמצמת של האוצר שתלו פעילות שוברות קירות מול אירוע 'אוצר על הבר'.
מחאת שוברות קירות כנגד פורום קהלת.[15]

המאבק לדיור ציבורי וקורת גג[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה פועלת למען מתן קורת גג כזכות ייסוד. התנועה נותנת מענה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות שטח והפגנות מול ביתם של מקבלי החלטות ומקדמת חקיקה בכנסת.[16]

טקס חניכת שדרות הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים, ערכו בתנועת שוברות קירות טקס מיוחד בו הוחלף שמה של שדרת רוטשילד לשם שדרות הזיכרון. בטקס הונצחו 19 קורבנות האלימות המגדרית לשנת 2020 וקורבנות אלימות בעבר.[17][18]

קמפיין MenToo[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מאבק ממושך לשחרורו של יונתן היילו שבו היו פעילות אלמקייס-עמוס, עמראן-סלוצקר,[19] פעילות התנועה ותנועות נוספות, השיקה התנועה פרויקט מיוחד לזכרו, בו גברים מוזמנים לדווח בדיסקרטיות על מקרי אלימות ותקיפה מינית שעברו. במסגרת הפרויקט מרכזות הפעילות עדויות אנונימיות מגברים נפגעי אלימות ותקיפה מינית ומקדמות חקיקה בנושא השוואת סל סיוע לנפגעי תקיפה גברים בדומה לסל שנשים מקבלות.[20][21]

משבר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל הוסב עמוד הפייסבוק של הארגון למוקד איסוף פניות, הפצת מידע, גיוס משאבים וריכוז פעולות חירום לטובת משפחות בעוני שנקלעו לקשיים נוספים עקב המשבר. העמוד מחבר בין בקשות עזרה ממוקדות לבין מתנדבים ותורמים המסייעים במזון, חיבור לאינטרנט, טעינת מונה חשמל ותרומת מחשבים וטלפונים ניידים למשפחות הנזקקות להם עבור למידה ועבודה מרחוק. הארגון פעל מול משרדי הממשלה וועדות הכנסת כדי להבטיח הגנה עבור משפחות ואמהות יחידניות הזכאיות לסיוע בשכר דירה שנפגעו מהמשבר. בשל היותם של משקי בית אלו במצב של חוסר יציבות כלכלית ממילא היווה גורם סיכון משמעותי בתקופה שבה עובדים רבים הוצאו לחופשה כפויה או איבדו את עבודתם. בעבודה משותפת עם החמ"ל החברתי, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה, הצליחו פעילי הארגון לקדם מול משרד השיכון הקלה בתהליך קבלת הזכאות לסיוע בשכר דירה.[22]

המדריך למפגינה ולמפגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התנועה הוציאו לאור את "מדריך השטח למפגין ולמפגינה", המבוסס על יותר מעשור של ניסיון בליווי נפגעי אלימות משטרתית. בין היתר ניתן למצוא במדריך המלצות להתארגנות לפני ההפגנה, צילום במהלך הפגנה ואפליקציות מומלצות לתיעוד, סמכויות רישוי ופיזור הפגנה, כמו גם זכויות במקרה של מעצר או הגשת תלונה כנגד שוטרים.[23]

פרויקט שיקום וכליאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התנועה מקדמות שיקום על פני כליאה כמוצא ראשוני. הן מאמינות כי כליאה יוצרת חסם להשתלבותם ושיקומם של אסירים בחברה.[24]

הפגנת הזום הראשונה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התנועה הפגינו בתקופת הקורונה מול ביתו של שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. על ביתו הוקרנו בשידור חי מאות עדויות של אמהות חד הוריות עובדות, נכים ומקבלי קצבאות שזכאותם לקיצבת דמי אבטלה בוטלה בגלל האיסור על כפל קצבאות. במקביל להפגנה הפגינו הפעילות מול ביתו של חיים כץ.[25] לאחר מספר שבועות הודיע משרד האוצר על שינוי המדיניות בהעברת תקציב של יותר מ-200 מיליון ש"ח.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוברות קירות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דודי טל, שוברת קירות: הליצנית הרפואית והפעילה החברתית מבת ים לא עוצרת, באתר SchokenGroup, ‏5 בנובמבר 2020
  2. ^ שלומי הלר, "הוא זה שצריך להתבייש": שלטים עם פניו של הפסיכולוג יובל כרמי, החשוד בניצול מיני של מטופלות, נתלו הלילה ברחבי בית הכרם, באתר SchokenGroup, ‏3 בינואר 2021
  3. ^ צפי סער, יותר ויותר נשים עומדות בראש מדינות. האם עכשיו העולם יהיה טוב יותר?, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2020
  4. ^ פארסת תלושי המזון: גם במגיפה, אינטרסים פוליטיים גוברים על צורכי הציבור - שיחה מקומית, באתר שיחה מקומית, ‏3 בינואר 2021
  5. ^ 35# כרמן אלמקייס עמוס וספיר סלוצקר עמרן - Power Women 2020, באתר Power Women 2020, ‏1 באוקטובר 2020
  6. ^ שוברות קירות בע"מ, באתר גיידסטאר
  7. ^ פארסת תלושי המזון: גם במגיפה, אינטרסים פוליטיים גוברים על צורכי הציבור - שיחה מקומית, באתר שיחה מקומית, ‏3 בינואר 2021
  8. ^ אוהד אמר, רעב הוא לא כלי פוליטי, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2021
  9. ^ תמכו בנו ובואו נשבור קירות ביחד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:15)
  10. ^ תכנית השגרירות ללימודי אנגלית וסטוריטלינג ע"ש לואיז כהן ז"ל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:51)
  11. ^ אתר למנויים בלבד אינס אליאס, האלימות והגזענות סביב המאבק על נחל העאסי - עכשיו בגרסת תערוכה, באתר הארץ, 10 ביוני 2021
  12. ^ שוברות קירות: הגיע הזמן שנשים ייקחו את הבמה שלהן, נעם שוסטר אליאסי, Time Out
  13. ^ רוחמה וייס, גם אישה היא "צלם אלוהים": הנשים שאנחנו מסרבים לראות, באתר ynet, 16 באוקטובר 2020
  14. ^ דוד טברסקי, ‏ממתינים לדיור ציבורי הפגינו מול ביתו של אלקין: "30 אלף קשישים עולים זכאים, אבל הם לא במספרים של משרד השיכון", באתר דבר העובדים בארץ ישראל
  15. ^ ניצן צבי כהן, ‏"נדאג להוציא אותם לאור": מיצג מחאה נגד המדיניות החברתית של פורום קהלת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 במאי 2023
  16. ^ עזרה למקבלי הסיוע בשכר דירה - 121 מנוע לשינוי חברתי, באתר 121 מנוע לשינוי חברתי, ‏בפברואר 2020
  17. ^ יובל בגנו, ‏נלחמות באלימות נגד נשים: "אנחנו מאסנו בוועדות", באתר מעריב אונליין, 24 בנובמבר 2020
  18. ^ לי ירון, בר פלג ונעה שפיגל, מחאת הנשים: הפגנות נגד אלימות מגדרית נערכו ברחבי הארץ, באתר הארץ, 6 במאי 2020
  19. ^ רותה קופפר, "כרמן נלחמת למען הקהילה, גם כשזה גובה ממנה מחיר אישי", באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2018
  20. ^ ליאור שלו, ‏"כל מה שקרה אחרי, היה לא פחות קשה מהאונס עצמו", באתר ‏מאקו‏, 25 בפברואר 2021
  21. ^ עידן יוסף-ימין, ‏אתם לא לבד: הפרויקט למען גברים נפגעי תקיפה מינית, באתר ‏מאקו‏, 15 בינואר 2021
  22. ^ לי ירון, משרד השיכון ירחיב את ההקלות למשפחות נזקקות בצל הקורונה, באתר הארץ, 29 במרץ 2020
  23. ^ המדריך למפגינ.ה מערכת Time Out, 5 באוקטובר 2020
  24. ^ מעגל הקסמים של העוני, הגזענות הממוסדת והכליאה - שיחה מקומית, באתר שיחה מקומית, ‏6 באפריל 2021
  25. ^ מאות השתתפו אונליין בהפגנה מול ביתו של מנכ"ל משרד האוצר - שיחה מקומית, באתר שיחה מקומית, ‏2 במרץ 2020
  26. ^ גד ליאור ואיתמר אייכנר, נתניהו ושר האוצר כץ סיכמו: הזכאות לדמי אבטלה תימשך עד אמצע אוגוסט, באתר ynet, 28 ביוני 2020