שוויכה (כפר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוויכה (כפר)
شويكة
إحدى مدارس حي شويكة في مدينة طولكرم.jpg
בית הספר בשוויכה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה טולכרם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,250 (2006)
קואורדינטות 32°20′07″N 35°01′34″E / 32.3354133°N 35.0261162°E / 32.3354133; 35.0261162 
אזור זמן UTC +2
http://mtulkarm.com/
מפת שוויכה וטול כרם בשנת 1940, מדרום וממערב לכפר עברו מסילות ברזל וכביש דרך הים ההיסטורי נסלל בצמוד לכפר ממערב
חממת פרחים בכפר

שוויכהערבית: شويكة) הוא כפר פלסטיני, הממוקם בנפת טולכרם, שבצפון הגדה המערבית, הכפר ממוקם בחלקה הצפוני של העיר טול כרם ועם הגידול בשטח הבנוי של העיר, הפך הכפר לחלק מהעיר ונמצא באחריות עיריית טול כרם. עם זאת רבים מתושביו עדיין עוסקים בחקלאות והכפר מוקף חממות. השטח הבנוי של השכונה הוא כ-1,000 דונם.

שם הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר נקרא על שם משפחת שוויכה שאדמות הכפר היו בבעלותה ואיכרים אריסים עיבדו אותם. משפחת שוויכה, היא משפחת סוחרים שמקורה בשכם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. בשטח הכפר מספר אתרים ארכאולוגיים, וקברי שייח עתיקים (ח'ירבת "שוויכת א ראס" "ח'ירבת סיב" מאקם שיח ג'מל א-דין ומקאם שיח ר'נים). הכפר נבנה לצד דרך הים ההיסטורית והתפרנס מחקלאות ומסחר עם העוברים בדרך.

רוב תושבי הכפר היו איכרים אריסים שעיבדו אדמות בעמק חפר, חלק מאדמות אלו נמכרו לקרן קיימת ועלייהם ניטעו פרדסים שקיבלו את השם "פרדסי שוויקה"[1][2].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי נסללה דרך הים סמוך לכפר, ונבנו לאורך הכביש הסלול חניות ובתים.

בתקופת המרד הערבי הגדול הותקף הכפר על ידי הכנופיות ששדדו את תושביו, גם הבריטים הטילו עליו עוצר מספר פעמים וערכו מעצרים[3][4].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 2,370 מוסלמים[5], ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 6,328 דונם[6]. אשר מתוכם הוקצו 2,629 לחקלאות שלחין, ו-3,223 לגידולי דגנים[7].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, למרות זאת כבש צה"ל את הכפר בזמן מלחמת השחרור. על פי הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, נסוג צה"ל והוא עבר לשליטה ירדנית[8], עם זאת איבד הכפר חלק מהאדמות שלו מאחר שהקו הירוק נקבע מזרחית מקו תוכנית החלוקה[9].

בשלטון ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 1954 תקף צה"ל מספר פעמים את הכפר ביריות כחלק ממדיניות פעולות התגמול[10].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, בצוהרי ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 5 על אזור טולכרם. הכפר נכבש ללא התנגדות לאחר שהופצץ באש מרגמות ותותחים[11]. במהלך המלחמה ברחו כ-40 משפחות מהכפר, ואחר כך הכריז הממשל הצבאי הישראלי בשטחים עליהם כנכסי נפקדים[12].

לאחר הסכמי אוסלו, רוב הכפר הוגדר כשטח B‏ ואילו העיר טולכרם מדרום הוגדרה שטח A. כ-500 מטר ממערב לכפר החלה בנייתו של היישוב בת חפר ב-1995, הנושק לקו הירוק בתוך שטח ישראל. בת חפר נבנתה על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר לפני הסכמי שביתת הנשק ב-1949. אזור זה היה בין הראשונים בו נבנתה גדר ההפרדה (למעשה באזור זה חומת בטון בגובה שמונה מטר) ב-1996[13][14].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פצועים משני הצדדים בתגרת יהודים וערבים, הבוקר, 27 בינואר 1947
  2. ^ נהרג איש כנופיה בשרון בצפוני, הארץ, 19 במרץ 1948
  3. ^ פעולות הצבא, הארץ, 8 במאי 1938
  4. ^ הטירור בארץ, הארץ, 18 ביולי 1938
  5. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 21
  6. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 76
  7. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 127
  8. ^ נוסח ההסכם לשביתת נשק ביו ישראל לעב"רי, דבר, 4 באפריל 1949
  9. ^ בנתיבות "המשולש, דבר, 10 באוגוסט 1949
  10. ^ הירדנים: <<היו התקפות נוספות>>, דבר, 13 במאי 1954
  11. ^ גיורא עילם, נופץ "צוואר-הבקבוק", למרחב, 8 ביוני 1967
  12. ^ נסגרו בתים בגדה, שבעליהם נטשום במלחמה, למרחב, 3 בספטמבר 1970
  13. ^ עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמוד: 131
  14. ^ מזל מועלםיישובי התפר יאמצו כל רעיון של הפרדה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2002