שולמית זוננברג-ברונשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שולמית זוננברג-ברונשטיין (נולדה ב- 1966) היא וטרינרית, סופרת, עורכת ומשוררת ישראלית.

שולמית זוננברג-ברונשטיין. צילום יריב דאי


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולמית זוננברג-ברונשטיין, אם לתמר, יעל ומיכל, נולדה במושב ארבל, לעדנה אחדות ילידת איראן וליואכים זונברג יליד פרוסיה. שולמית גדלה במושב, אותו הקים יואכים עם חבריו, יוצאי הבריגדה היהודית.

באוטוביוגרפיה שלו כתב אביה כי הוא וחבריו עלו על הקרקע באוקטובר 1949 אך רק ב-1952, כשהגיעה לארבל העלייה מפרס, זכה המושב לשגשוג ולפריחה.

היא למדה בבית-הספר החקלאי כדורי, בין מוריה היו איתן עופר, אהרון ירחו, יפרח חביב, טליה רייניץ וד"ר אליעזר דומקה. לאחר מכן התגייסה לצה"ל ושמשה כמדריכת כיתה. עם תום שירותה הצבאי, למדה שמונה שנים באוניברסיטה העברית בירושלים, מתוכן לימודים לתואר ראשון במדעי בעלי-החיים, אותו סיימה בהצטיינות ולימודים לתואר דוקטור לרפואה וטרינרית. שולמית התמחתה ברפואת מעלי-גירה והייתה הרופאה הקלינית הראשונה שעבדה שנים רבות במסגרת "החקלאית", חברה וטרינרית שלא העסיקה באותם ימים רופאות נשים.

בשנים שלאחר מכן החלה זוננברג-ברונשטיין לתרגל יוגה בשיטת איינגאר, כיוון שסבלה מפציעה ישנה בעמוד השדרה, היא עברה לגור באבן-יהודה, הקימה במכללת רופין את החוג למדעי מעלי-הגירה, עמדה בראשו 17 שנים והרצתה בקורסים לפרמקולוגיה, אפידמיולוגיה, אובסטטריקה וגינקולוגיה.

ספרה הראשון "האיכר מכפר פסגה" הוא רומן היסטורי, ספור אהבה שנכתב בהשראת הר ארבל, וואדי חמאם, הרפת והמשק החקלאי, והילדות לצד הוריה ושלושת אחיה, יואב, אבישי ועשהאל.

בשירתה ניתן למצוא נופים אורבניים, אך גם היא מושפעת מילדותה בכפר, מבעלי-החיים ומנופיו הפראיים, ההיסטוריים של מבצר ארבל.

אלי הירש כתב על ספרה 'תמונות מכביש 90' :"זוננברג כותבת בעברית מוזיקלית להפליא שחותרת לדיוק הקונפליקטים הכרוכים באהבה, שפתה צלולה ומגובשת למרות שמה שמניע אותה הוא להט רגשי רב, סוחף, לפעמים אקסטטי".

בשנים האחרונות היא ממשיכה ועוסקת ברפואה ווטרינרית, באיינגאר יוגה, ועורכת טקסטים ספרותיים.

במהלך 2022 צפויים לראות אור הרומן- "רומן ספרותי" וספר השירים-"כל זמן שתרצי".

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האיכר מכפר פסגה (רומן). בעריכת יותם שווימר, הוצאת סטימצקי (2014)
  • תמונות מכביש 90 (שירה), בעריכת אלי הירש, הוצאת עיתון 77 (2018)
  • כאילו לאביב יש ברירה (שירה), בעריכת רפי וייכרט הוצאת עמדה (2020)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס מאת גלובס וסטימצקי עבור הסיפור הקצר "אהבה בין אפריל לספטמבר"[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]