שולמית מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שולמית מיכאלי-גולדברג (נולדה ב-8 ביולי 1955) היא מדענית ישראלית, המתמחה בתחום המיקרוביולוגיה. היא משמשת כיום כסגנית הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן וקודם לכן כדיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלי נולדה בעיר גבעתיים, שם גדלה.

אמה, נעמי מיכאלי, עלתה לארץ מגליציה שבפולין בשנת 1935, והייתה ממייסדי העיר גבעתיים. אביה, מיכאל מיכאלי, היה חייל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ועלה מגרמניה במסגרת עליית הנוער בשנת 1939, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה. הוא היה ממייסדי חיל ההנדסה ואף הקים בצבא את יחידת הציוד המכני הכבד.

מיכאלי למדה בתיכון "קלעי" בגבעתיים, במגמת ביולוגיה.  

נשואה לד״ר משה גולדברג שעובד במשרד הביטחון, והם הורים לשלושה ילדים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' שולמית מיכאלי היא חוקרת בכירה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. ב-2014 היא נבחרה לדיקנית הפקולטה, ובאוקטובר 2017 מונתה כסגנית נשיא האוניברסיטה למחקר כשהיא מחליפה את אריה צבן שנבחר לתפקיד נשיא האוניברסיטה. היא שימשה במשך 7 שנים כראש החטיבה לרפואה בקרן הלאומית למדע ISF. מיכאלי היא מומחית עולמית בזיהוי ובאבחון מולקלות RNA קצרות שתפקידן בבקרת גנים הולך ומתבהר עם השנים.

פרופ' מיכאלי משפיעה במגוון וועדות, ונוטלת חלק בתהליכים שונים. הקדישה את הקריירה האקדמית שלה לתחום המיקרוביולוגיה ועבודותיה מתמקדות בעיקר בחקר תהליכים מטאבוליים בחיידקים ובתחום הפרזיטולוגיה המולקולארית, תוך הדגשת חשיבות מולקולת ה-RNA כגורם בקרה מרכזי בתאים

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים, מיכאלי פיתחה מחקר העוסק בהשתקת גן הסרטן במטרה להפוך את המחלה לכרונית ולא לסופנית. המחקר עוסק בייצור ננו-חלקיקים לצורך השתקת גנים על מנת למגר תאי סרטן, כמו למשל, סרטן הלבלב – סרטן סופני שאין לו טיפול כיום, וסרטן הריאה – סרטן אלים נוסף.

לחלקיקים שמפתחת קבוצת המחקר יש פעילות כפולה, באמצעות החלקיקים אפשר לעשות הדמיה של רקמות הלבלב, הכבד או כל איבר אחר, וכך לגלות תאים סרטניים בודדים בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שיש גידול נראה לעין באמצעים אחרים. תפקידם השני של חלקיקים אלו הוא טיפולי, הרג תאי הסרטן. החלקיקים עטופים במולקולות siRNA שמשתיקות גנים ספציפיים, על חלקיק אחד לקשור מצד אחד מולקולה לצורך השתקה ספציפית של תא סרטני תא, ומצד שני מולקולה שתעזור לכוון את החלקיק רק לתא הסרטני, וכך לא ייגרם נזק לתאים אחרים וגם לא יהיה בזבוז של חלקיקים. החלקיקים ייכנסו רק לתאי הסרטן, וישתקו גנים אופייניים רק לתאים הסרטניים.

במשך שנים חקרה מיכאלי מחלות זיהומיות וטפיליות והתמחתה במחלת לישמניה - "שושנת יריחו" - המופצת באמצעות עקיצת זבוב החול (זבוב שפעיל בישראל בעיקר בדרום הנגב ובשומרון). העקיצה מחדירה את הטפיל לגוף האדם וגורמת לזיהומים שאי אפשר לרפא בעזרת אנטיביוטיקה. המחקר מצא שאם פוגעים בשינוע של חלבונים בתוך התא של הטפיל, מופעלת מערכת שמעודדת אותו 'להתאבד' בתהליך של מוות תאי מתוכנן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלי זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית על תרומתה להבנה של תהליכי בסיס בטפילים ממשפחת הטריפנוזומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים במדע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]